כדורסל הוא משחק פשוט אבל מעניין. כדורסל הוא משחק לא צפוי, אבל מעניין. כאשר אפס אנדולו הובילה 10:20 על מכבי תל אביב בדקה השביעית מישהו האמין שהמשחק יסתיים ב-39 נקודות הפרש? שמכבי תשיג את הניצחון הגדול ביותר שלה העונה דווקא מול הטורקים? אף אחד לא ציפה לכך.
צפו במכבי ת"א דורסת 57:96 את אפס ומבטיחה את המקום השני בבית המוקדם
אז מה היה השינוי של בלאט באותו פסק זמן ב-10:20? מכבי עברה לשחק עם בלו, סמית', לנגפורד והנדריקס, זאת אחרי שפאפאלוקאס נכנס ושוב לא מצא את עצמו. המאמן הטורקי הכניס את ארמל קוקו במקום סטאנקו באראץ הענק וזה דאג לקלקל לאפס שלוש התקפות רצופות. השילוב הזה החזיר מיד את הצהובים למשחק ועזר להם לצאת למתפרצות. גם כניסתו של אילייבסקי במקום קרם טונצ'רי לא עזרה לאורחים.
הטורקים המשיכו להתנהל על פי הסקאוטינג של השבועיים האחרונים שבו היה כתוב שמכבי ובעיקר דייויד בלו נמצאים בכושר קליעה נמוך, אלא שאז הופיעה השלשה הראשונה של בלו, שהכניסה אותו לעניינים. לזה צריך להוסיף את ההגנה הנפלאה של סמית' וחזרתו של סופו למגרש.
שלא תחשבו שאין חריקות במכבי. עמדת הרכז עדיין בעייתית. אוחיון אמנם מוביל כדור מצוין ושומר טוב, אך הקליעה או הסיומת של התקפות המעבר לא אופטימליות. לנגפורד ובורשטיין לא צברו אמש הרבה נקודות, אך היו שותפים לפעולות קבוצתיות מצוינות והפעילו יפה את אליהו, בלו ושחורציאניטיס, שהגדילו את ההפרש.
עם כל הכבוד לשלשות שהשתפרו פלאים (11 מ-22 מחוץ לקשת), המפתח לניצחון על אפס היה בהגנה האישית ובהגנה הקבוצתית היוצאות מהכלל. לא הכל רשום בסטטיסטיקה, אבל זה לא אומר שצריך להתעלם. החסימות של דווין סמית', השמירה הכפולה לסירוגין של הנדריקס ובורשטיין לצד מניעת הכדורים מסאשה וויאצ'יץ' ודושקו סבאנוביץ' ו-24 אסיסטים קבוצתיים, נתנו למכבי שקט עד תחילת הטופ 16. המשחק אמש הוא עוד הוכחה כמה קשה לנצח את מכבי בנוקיה.
המשחק הוכיח איך מכבי מתפקדת כשהיא עם הגב אל הקיר. למרות כל הבעיות והמגבלות, הצהובים התאחדו אמש, הפגינו מחויבות והשקעה, ויתרו על הסטטיסטיקה האישית וכל זה הוביל לניצחון האסטרונומי על אנדולו. אי אפשר בלי מילה על הטורקיות. מיליוני דולרים עפו באיסטנבול במטרה שאפס אנדולו, גלאטסראיי ופנרבחצ'ה יגיעו לפיינל פור שייערך בעיר. בינתיים, קשה לראות שזה יקרה. גם זה חומר למחשבה.