כבר בהגרלת הטופ 16 היה ברור: צמד המשחקים מול קאנטו יכריעו את גורלה של מכבי תל אביב בדרך לשלב ההצלבה של היורוליג, אבל הצהובים לא הצליחו להגיע לרגע הזה במצב אופטימלי כמו שקיוו ותכננו. הניצחון במשחק החוץ הראשון מול ז'לגיריס היה נקודת פתיחה מצוינתף אבל הביא גם קצת ביטחון יתר, והמשך המשחקים באדריאטית ובליגה הביא גם עייפות למכבי, שבאה לידי ביטוי בתצוגה חלשה והפסד ביתי לברצלונה. במקום להיות בשיאה, מכבי מושכת פציעות, מחלות, עייפות הרכבים מאולתרים וחוסר ביטחון, כאשר גם ההפסד למכבי אשדוד לא נתן לקבוצה שקט כדי לבצע את המוטל עליה במשחק החוץ באיטליה.
מכבי משנה את החמישיה מזה שבועיים. הקבוצה היציבה שכללה חמישיה כמעט קבועה עם סופו, אליהו, לנגפורד (קודם זה היה ג'ורדן פארמר), סמית' ואוחיון, נאלצה לשנות הרכבים על בתכיפות בגלל פציעות ומחלות, אבל גם בגלל הרצון להכניס תוך כדי תנועה את מאלט להרכב, כי קשה לשלב שחקן חדש כל כך קרוב לטופ 16. עם הירידה בכושר ובדקות המשחק של שחורציאניטיס הפצוע חל שינוי גדול במבנה הקבוצתי של הצהובים, שגם פגע ביכולת ההתקפית, דווקא בשלב הזה של העונה ביורוליג, וכאשר ברצלונה וקאנטו מציגות הגנות קשוחות יותר, מרוכזות ויעילות בפנים ובחוץ, מאשר היריבות בבית המוקדם.
הרוטציות הרחבות שנוקט דייויד בלאט מביאה לפעמים להרכבים לא מגובשים על המגרש ופוגעת ביעילות ההתקפית וביכולת ההגנתית. הירידה בדקות של סופו מכריחה את בלאט לשחק דקות רבות עם הנדריקס כמחליפו, ולמרות הצטיינותו הוא הרי בסופו של דבר רק 2.04 מטר, וכולם יודעים שצריך יותר גובה וגוף בצבע. סופו והנדריקס כמעט שלא משחקים יחד ביורוליג, מה שמעמיד את מכבי בקושי תמידי להוביל וליזום בצבע.
בעמדה מספר ארבע מכבי משחקת רוב הזמן עם ליאור אליהו או עם דייויד בלו, שמביאים כל אחד משחק שונה, אבל שניהם לא הצליחו לתת אתמול תפוקה הגנתית והתקפית והציבו את מכבי בנחיתות מול קאנטו בעמדה. ההרכבים המשתנים, שנובעים מתכנון או רצון להעניש שחקנים שלא נותנים מספיק בהגנה ולא מבצעים את הוראות המאמן, מביאים לפעמים להרכבים לא מאוזנים עם שחקנים חלשים יחסית בעמדות מסוימות בהגנה, ועם הרכבים לא מתואמים מספיק התקפית.
ההגנה של מכבי בחצי המגרש לא משבשת מספיק את התקפת היריב ועל לחץ על כל המגרש וחטיפת כדורים ויתרו שם מזמן. ראינו אתמול בקאנטו קבוצה איטלקית שביצעה את משחק ההתקפה שלה לפי הסגנון שלה, בכל הרכב שהיה במגרש. היא הביאה את הכדור עם תנועה מתמשכת לאן שהיא רצתה, כל החדירות שלה פנימה בוצעו ללא הפרעה מצד הגנת מכבי והקלעים שלה הגיעו לשיא של סלים מבחוץ, מבלי שהגנת מכבי עוצרת אותם. קאנטו קלעה יותר נקודות מהרגלה, ולמעשה קבעה שיא נקודות העונה ביורוליג. ורק להזכיר, גם האיטלקים הפסידו במחזור האחרון בליגה המקומית.
משחק ההתקפה של מכבי ת"א כולל יותר מדי פעולות אישיות ופחות תנועות מתוכננות קבוצתית, וכאשר מאלט או לנגפורד מובילים כדור בעמדת הגארד, שאחראי על הובלת הכדור והוצאה לפועל של משחק ההתקפה, הם נמצאים בקונפליקט עצמי בין רצונם וכשרונם לקלוע לבין אחריותם לייצר מצבי קליעה לאחרים. שניהם אוחזים הרבה בכדור ולא תמיד משחררים אותו בזמן.
שוב דבר עדיין לא אבוד. מכבי צריכה לתת לשחקנים העייפים והפצועים שלה לנוח בשבת בלובליאנה, ולבוא בגישה אחרת למשחק מול קאנטו ביום חמישי הבא בהיכל. כולם צריכים להבין שהכל מתחיל ממשחק הגנה אגרסיבי, שצריך להוציא את קאנטו מסגנון המשחק שלה. מכבי צריכה לקחת את ההובלה מהפתיחה ולתת לאיטלקים לרדוף אחריה. צריך לחטוף יותר כדורים, להביא את האיטלקים לזריקות קשות ולרוץ יותר למתפרצות, כי במשחק עומד יהיה קשה יותר לנצח, ובטח מעל הפרש של 8 נקודות. אסור למכבי להגיע למצב בו המאבק על ההפרש יהיה בדקות האחרונות, כי אז המשחק יהיה תחת לחץ.
ברור לכולם שהמשחק בשבוע הבא יחרוץ גורלות בכל הנוגע להשגת מקום בהצלבה, וגם סופו צריך לתרום יותר דקות, יותר נקודות ויותר מסירות בתזמון נכון, כאשר הוא מקבל את השמירות הכפולות והמשולשות שהוא נתקל בהם. מכבי צריכה כושר קליעה, בעיקר משלוש, מצידם של סמית', בלו, פניני וכמובן ממאלט ולנגפורד, ולנצל טוב יותר את משחק ההתקפה של אליהו וסלי המעבר שלו.