אנשי ואוהדי ברצלונה ניסו בתחילת העונה להסתכל על חצי הכוס המלאה באובדן הסופר קאפ לריאל מדריד. מסתבר שככה מתמודד מי שלא יוצא לשרוף את המועדון כל שני וחמישי. אחד הנושאים המרכזיים היה הבכורה החיובית של אלכס סונג. הקשר האחורי הקמרוני אמנם נכנס רק לקראת סיום הגומלין ולא מנע הפסד, אבל ב-19 הדקות הראשונות שלו על הדשא הוכיח 3 נקודות חשובות: א) הוא מסתגל מהר. ב) הוא יכול לייצר אופציה התקפית יותר מאשר בוסקטס. ג) הוא מסר 18 כדורים, כולם הגיעו ליעדם.
בקבוצה כמו בארסה לשלוש האבחנות האלה יש משמעות גדולה, אלא שאפילו הן לא מצדיקות את החתמתו תמורת 19 מיליון יורו. בוודאי לא לאור סוללת הקשרים בסגל. בוודאי לא כשענן החובות רובץ מעל ראשו של הנשיא והמדינה שקועה עד הצוואר במשבר כלכלי חריף. המאמן טיטו וילאנובה ידע את הכל מראש, אז למה בכל זאת הפך אלכס סונג לרכש היקר ביותר של ברצלונה בקיץ האחרון?
התשובה היא גיוון, שמוביל לעומק בסגל, שמביא להתעצמות מקצועית. בקיצור, טיטו וילאנובה צריך להצליח לעשות עם אלכס סונג את מה שעשה קודמו עם קשר אחורי שהביא מהליגה האנגלית. חבייר מסצ'ראנו היה הגרזן במרכז השדה של ליברפול ונחשב במשך רוב הקריירה שלו לקשר דפנסיבי קלאסי. פפ גווארדיולה רכש את הארגנטיני תמורת 24 מיליון יורו ועם הזמן החל לשלב אותו בחוליית ההגנה. הוא ניסה לעשות זאת גם עם סרחיו בוסקטס ויא יא טורה, אלא שהראשון תרם יותר במרכז השדה והשני ברח למנצ'סטר סיטי. מסצ'ראנו, שעדיין משחק בנבחרת רק על תקן קשר, הפך לבלם כמעט קבוע בהרכב בארסה ובעונה שעברה שיחק 52 משחקים במדי הבלאוגראנה. ביולי האחרון חוזהו במועדון הוארך וסעיף השחרור החדש שלו מברצלונה נקבע על 100 מיליון יורו. לא מדובר במותרות, אלא בהכרח.
קרלס פויול, שיציין במהלך העונה הקרובה את יום הולדתו ה-35, כבר מתקשה לעמוד בעומס. בשתי העונות האחרונות הוא שותף בממוצע רק ב-21.5 משחקי ליגה בעונה והפציעות מנעו ממנו להגיע גם ליורו האחרון. ג'רארד פיקה, בחור צעיר וחזק, סבל גם בעונה שעברה מפציעות וחוסר יציבות ורשם בעצמו רק 22 הופעות בליגה. המחלה ממנה סובל אריק אבידל, עזיבתם של יא יא טורה וסיידו קייטה והיעדר בלמים ראויים במחלקת הנוער יצרו יחד את הצורך במסצ'ראנו נוסף. ואם יש אחד גבוה וצעיר יותר, מה טוב.
"העזיבה של קייטה אילצה אותנו להחתים קשר שיוכל לשחק גם כבלם, ואלכס סונג היה הראשון ברשימת המועמדים", הסביר המנהל הספורטיבי אנדוני זוביזארטה, שעל פי דיווחים עשה מאמצים להחתים דווקא את חאבי מרטינס מאתלטיק בילבאו. הבאסקי עבר לבאיירן מינכן וברצלונה הלכה על עוד רכש מארסנל. גם וילאנובה לא הסתיר לרגע את הכוונה שהקמרוני יספק עוד אופציה בהגנה. "למרות שהוא התאמן איתנו רק כמה ימים, כבר הסברנו לאלכס סדרה של תנועות למקרה שישחק כבלם או במרכז השדה. אלכס מתאקלם מהר מאוד, הוא לומד מהר", גילה המאמן בראיון ל"אס", והתייחס לעוד חשש: "פיקה היה טוב מאוד בהכנה לעונה, אבל גם בעונה שעברה הוא סבל מחוסר מזל".
"לא באתי לקחת לבוסקטס את המקום. הוא שחקן גדול, הטוב ביותר בעמדה שלו", הבהיר סונג, שמבין בעצמו את הרגישות בחדר ההלבשה. "אשחק בקישור או כבלם, אני מוכן לעבוד איפה שהמאמן יצטרך אותי. לא יהיו לי בעיות להשתלב". וזה בדיוק מה שטיטו וילאנובה חיפש כשהחתים אותו לחמש שנים. "עמדת הפיבוט בקישור חשובה לנו מאוד", הזכיר המאמן. הוא הביא את הקמרוני בראש ובראשונה כדי לספק תחליף לבוסקטס, אבל גם לחזק את מצבת הבלמים. טיאגו, צ'אבי, פברגאס ואינייסטה לא מספקים את הקשיחות הנדרשת, ומאחורה פויול לא הופך צעיר ובריא יותר. וראינו מה קרה בשבועות האחרונים כשהקטלונים נותרו בלי בלם טבעי מנוסה.
כדור הגובה שחלף מעל מסצ'ראנו והזחילה של פיקה בקלאסיקו האחרון הדגישו את הצורך בעוד אופציה, אבל בהחלט לא יצרו אותה. ברצלונה פיגרה בכמה צעדים במירוץ החימוש מול ריאל מדריד בשנים האחרונות. ז'וזה מוריניו חימש את הסמל שלו ב-2-3 חלופות על כל עמדה וכך הצליח לסגור את הפער שפתחה החבורה של גווארדיולה. אז עכשיו טיטו וילאנובה לא רק שומר על הקיים, אלא גם מנסה לשחזר צעד משמעותי שעשה קודמו בתפקיד. צעד שיספק עוד עומק. אם ההסבה תצליח, ההחתמה של אלכס סונג באמת תהיה שווה 19 מיליון יורו.