להפסיד משחק בצורה כל כך נחרצת ובכל פרמטר - אחת כמה וכמה כשהוא דרבי שהפך לגמרי ההגמוניה בעיר - זה רע וזה מתסכל. זה אולי הכי כואב שיכול להיות. חוויתי גם את שכרון החושים אחרי ניצחון בדרבי, אבל גם את המועקה הבלתי נסבלת אחרי הפסד במאבק העירוני (לשמחתי, היו מעט כאלו...). וכשחקן, זה חמור עוד יותר כשאתה נאלץ לרדוף חסר אונים אחרי קבוצה עדיפה, להרגיש את אשליות הנקמה נעלמות בקלות מרגיזה ובעיקר, לראות איך כוכב אחד שמסמל כרגע את השנאה בין המועדונים יורה לך וולה אדיר לתוך השער, לתוך הלב ולתוך העצבים. ואחר כך, הוא עוד מעז לחגוג לך בהפגנתיות מול הפנים.
אבל בחייאת, כל ניסיון להשוות את מקרה ערן זהבי לכריסטיאנו רונאלדו ודומיו הוא על גבול המגוחך. הסטאר הפורטוגלי נפרד ממנצ'סטר יונייטד ברוח טובה, לאחר שהוחלט למכור אותו במחיר אסטרונומי, ללא משקעי עבר. זה לא שהוא ניהל משא ומתן מקביל מול היריבה העירונית, שבה הציעו לו הרבה יותר כסף, ואחר כך עוד כעסו עליו על כך שהוא לא חזר לקבוצתו לשעבר.
אין ספק שאם רונאלדו היה עובר ממנצ'טר יונייטד לסיטי (שזו האנלוגיה הנכונה במקרה הזה) הוא היה מקבל בוז, קללות, נאצות ויריקות עד סוף ימיו באולד טרפורד. והוא היה מגיב אחרת לגמרי אם היה כובש שם, ולראיה, רק בעונה שעברה הוא עשה את התנועה המפורסמת וההפגנתית ההיא עם הידיים, כדי להשתיק את הקהל בקאמפ נואו כשכבש את שער אליפות. זה פחות מקומם? וגם אם כן, זה רק מוכיח שמה שמשנה פה זה לא זהבי מול רונאלדו, אלא עצם ההשוואה בין שני מקרים שונים בתכלית.
במקרה שלנו, הקהל של הפועל תל אביב גידף, קילל ואיחל לזהבי ולגם משפחתו את כל הרע שבעולם, מהיום שחזר. מבחינתם זה היה לגיטימי, ולכן גם מבחינת הקשר זה לגיטימי לחגוג מול העיניים שלהם ובדרך שהכי תכאב להם: עם גול אדיר, על המגרש. בדרבי. אבל בטח שדבר מכל זה לא יכול לתת איזושהי לגיטמציה לשחקני הפועל לפרק לו את הרגליים, עם, ובמיוחד בלי כדור.
שי אבוטבול כנראה שכח ששלוש שנים הוא כמעט ולא שיחק כדורגל, זכר לאותו גלישה ברוטאלית של אובודו אוקוצ'ה. בדרבי אתמול הוא תיקל את חברו קבוצתו לשעבר פעמיים, בלי קשר לכדור, ויכול היה להשבית אותו לתקופה ארוכה. גם שחקנים אחרים עשו כמוהו ואוראל גרינפלד צריך לעשות חשבון נפש רציני אם אלה עבירות שהוא הצליח להבליג עליהן.
כן, זה דרבי. וזה מרגיז, מטריף ומעצבן שהווינר הכי גדול במגרש לא לצידך. אבל אם המצב היה הפוך, שחקני הפועל היו מגינים בחירוף נפש על זהבי. שום דבר לא מצדיק ניסיונות לפגיעה בלי כדור. זה בטח לא מוסיף לשחקנים ולכבוד של המועדון שזו הדרך שלהם להתמודד עם המציאות. נכון, גם ההתנהלות של זהבי בינואר מול הקהל האדום לא היתה הכי נכונה והוא נגרר למקומות אליהם לא היה צריך להיגרר. אבל שוב, שום דבר לא יכול להביא לכך שהעליהום והכניסות של שחקני הפועל יהיו לגיטימיות.
בסופו של דבר, אם היו לנו יותר שחקנים כמו זהבי – שגם בימים לא טובים שלהם ובכושר בינוני יכולים להכריע משחקים גדולים ולהתעלות ברגעים החשובים, שחקנים "שלא רואים בעיניים" –מצבו המקצועי של הכדורגל שלנו היה הרבה יותר טוב. גם אם הם לפעמים עושים פעולות שלא ממש מקובלות על כולם.