10 ימים זה הרבה זמן להתכונן לסדרת גמר. אבל במחשבה שנייה, ואחרי שלושה משחקים בסדרת הגמר הנוכחית, אני לא יודע אם גרג פופוביץ' בכלל נזקק ל-10 ימים. הרי בכל זאת, כרגע, גרג פופוביץ' הוא ה-MVP של סדרת הגמר. והוא עושה זאת בצורה כל כך פשוטה.
אני לא יודע אם זה קרה ככה, אבל יש לי תחושה שהיתה איזו ישיבה של הצוות המקצועי של הספרס לפני הסדרה. עוזרי המאמן התחילו להציג את דעתם בנושאים מסוימים שקשורים למיאמי, חלק מהצוות ראה משחקים קודמים של האלופה וניתח את צורת המשחק שלה, והסקאוטים ציינו נקודות תורפה שעולות מהדו"חות שלהם. גרג פופוביץ'? הוא פשוט ישב וחשב.
ואז, אחרי דקות ארוכות של דיונים מעמיקים על כל דבר שקשור למיאמי היט, גרג פופוביץ' קם ואמר: "אני לא אפסיד ללברון ג'יימס. סן אנטוניו לא תפסיד ללברון ג'יימס". דממה שררה בחדר.
אחרי כמה רגעים של שתיקה, אחד מעוזרי המאמנים של הספרס התעשת ואמר: "מה זאת אומרת לא להפסיד ללברון ג'יימס? איך אפשר לא להפסיד ללברון ג'יימס?". ואז גרג פופוביץ' החל להסביר: הוא פשוט יכריח את לברון לזרוק מבחוץ, ידאג שכל מי ששומר עליו נותן לו מטר אחד לפחות של מרווח וששאר השחקנים יהיו מוכנים לעזור בכל רגע נתון, יעמדו בזווית של ג'יימס אל הסל. האופציות שיישארו לו: לזרוק מרחוק או למסור. מכירים את הגנת העזרה שלמדתם כששיחקתם בקט-סל? מכירים את המשפט הפשוט "אל תיתן לו לעבור אותך", שכל המאמנים אוהבים לומר? אז קחו את שני המושגים הפשוטים האלה, והנה לכם הבסיס של להגנת הספרס, שעצרה את ההיט על 77 נקודות במשחק השלישי.
כשמסתכלים על תוכנית המשחק של פופ, זה נראה כאילו הוא כבר יודע מה הולך לקרות. הוא כבר נמצא שלושה מהלכים לפני כולם. הוא יודע שווייד ובוש יקלעו נקודות וישחקו טוב במחצית הראשונה. הוא יודע שלמריו צ'אלמרס יהיו כמה נתיבים פנויים לחדור לסל. וגם אם הוא צורח על השחקנים שלו מפעם לפעם, הוא יודע שמייק מילר יקבל כמה זריקות פנויות. הרי בכל זאת, זה המחיר של סוג ההגנה שהקבוצה שלו שומרת. אבל הוא יודע דבר אחד, דבר אחד פשוט: לברון לא ינצח אותי במשחק שלו. הקבוצה שלי תצופף את הצבע, לא תיתן לו להגיע לזריקות שהוא אוהב, ולא תשלח אותו לקו העונשין.
אבל למרות העבודה ההגנתית המצוינת של הספרס, אי אפשר להתכחש לעובדה שמיאמי פשוט משחקת לידיים של סן אנטוניו. ספולסטרה מתעקש להמשיך להכניס את ווייד ובוש לעניינים מוקדם מאוד, על חשבון כל האחרים. לברון לא רוצה לזרוק מבחוץ, אבל גם לא הולך חזק לצבע וכרגע נראה שהוא שמח להיות "המפעיל" של מיאמי. הוא שמח להיות הסדרן, המארגן. וגם אם טריפל דאבלים נראים יפה על הנייר – לברון חייב לקלוע יותר נקודות. אין מנוס.
בסוף אותה ישיבה (שאולי התקיימה ואולי לא), פופוביץ' אמר לעוזריו: "אם הצוות המסייע של מיאמי ינצח להם את הסדרה, אני אלך הביתה בראש מורם". אבל גם אם שלושה משחקים בתוך הסדרה ואחרי אינספור הזדמנויות – הצוות המסייע הוכיח שהוא יכול לתרום בקליעה מבחוץ, לרווח את המשחק, ולשמור חזק בהגנה, בראש ובראשונה הצוות המסייע של ההיט הוכיח שהוא לא יכול לנצח את הסדרה הזאת בכוחות עצמו. את זה רק לברון ג'יימס יכול לעשות.