תגובת שרשרת: הבעיות של הפועל באר שבע

ההגנה הלא מתואמת, חוסר התרומה של סטו וחוסר הביטחון הכללי. משחק אלוף האלופים היה המשך ישיר של התבוסה של הפועל ב"ש בזאגרב. תום בנדו על המשבר באדום והלקח שהאלופה לא למדה מהמונדיאל, לעומת ההחלטות הנכונות של ניר קלינגר בהפועל חיפה

תום בנדו
תום בנדו  29.07.18 - 10:00
תחילת כתבה

בקרב על התואר הראשון לעונה ראינו שתי קבוצות, שהגיעו אחרי תוצאות מאכזבות באירופה. הפועל באר שבע, שבאה אחרי התבוסה בזאגרב והפועל חיפה, שספגה תיקו ביתי. מתחילת המשחק אפשר היה לראות בשוני בין המועדונים.

מצד אחד, ראיתי את הפועל ב"ש, שצירפה את הכוכבים הישראלים הדומיננטיים של הפועל חיפה מהעונה שעברה (חנן ממן, שמואל שיימן ועדן בן בסט), ומנגד מחזיקת הגביע, שאיבדה ארבעה עוגנים מרכזיים מהעונה שעברה, שהסתיימה בגביע (שיימן, בן בסט, תורג'מן וממן שנפרד בינואר).

כשקיבלתי את דף ההרכבים ראיתי שמעבר להיותה של הפועל ב"ש פייבוריטית ובעלת יתרון בעונת המלפפונים (רכשה את הישראלים הבולטים), היא נהנתה גם מיתרון בגלל שהפועל חיפה עלתה עם הרכב משני וללא חיזוק משמעותי מלבד ת'אנסיס פאפאזוגלו ושחקנים מהליגה הלאומית (גיא חדידה, גיא משפתי ונס זמיר).

במשחק של הפועל ב"ש ראינו את השלכות התבוסה בזאגרב. כמו בקרואטיה, גם הפעם צמד הבלמים שלה הראה שהוא לא מתואם, כשנראה שה-5:0 פגע באופן קיצוני בביטחון הגם ככה מעורער של הרביעייה האחורית. זה מרגיש שתקופת ההרחקה פגעה ביכולת של שיר צדק והתיאום שלו עם לואי טאהא הוא לא טוב.

מעבר לזה, דיברנו על שבגזרת הישראלים הפועל ב"ש צירפה את הטובים ביותר ועל זה צריך להצדיע לה, אבל לי זה מתחיל להרגיש שהפועל ב"ש עבדה פחות נכון בגזרת הזרים. נכון, אומנם צריך לסייג את הדברים כי מדובר בשלב מאוד ראשוני של העונה, אבל רואים שז'וליאן סטו, שאמור להיות הקשר היותר התקפי ב-4-3-3 של בכר, הוא שחקן מוגבל בפן הזה של המשחק, כשגם מבחינה הגנתית לא ראיתי משהו יוצא דופן ממנו.

ההתעקשות של בכר באירופה ובאלוף האלופים על הצרפתי, מוציאה את העוקץ מאוגו וגורמת לב"ש להפסיד שחקן עם אוריינטציה התקפית, שיכול לעזור לחנן ממן. לפחות כרגע, הוא לא השחקן שיכול לשדרג את ב"ש. לדעתי איינבינדר וקבהא, שמשחקים בעמדה שלו, לא נופלים ממנו.

כמו תמיד, אומנם ברק בכר ניסה להגיב ולשנות, אבל הקבוצה שלו נראית חסרת ביטחון, שלא נאמר שבעה. כמו במונדיאל בו הנבחרות ששלטו בכדור הודחו בשלבים המוקדמים, גם הפעם ראינו שהחזקה בכדור היא לא ערובה להצלחה.

למרות השליטה האבסולוטית של ב"ש, הפועל חיפה איימה חמש פעמים למסגרת, בעוד לב"ש היו רק 3 בעיטות למסגרת. כדי לפרוץ מערכים סגורים שיבואו להתגונן מולה, הפועל ב"ש חייבת להיות יותר יצירתית ולהציב שחקני קו שני שיעזרו לממן, וז'וליאן סטו לא יכול למלא את הצורך הזה. יכול מאוד להיות שהדרומיים יצטרכו לשנות סגנון, לשלוט פחות במגרש ולייצר שטחים לשחקנים איכותיים שלה.

גם אחרי שתי התוצאות המאכזבות, חשוב להזכיר שלב"ש יש עדיין את הסגל הטוב ביותר בליגה, אבל לדעתי היא זקוקה לבלם זר, שימלא את החלל העצום שהותיר מיגל ויטור. גם בשנה שעברה למרות שב"ש ספגה הכי מעט בליגה, היו לה המון בקיעים בהגנה וקבוצות הגיעו מולה להרבה מצבים.

עם כל הכבוד לאלחמיד הפצוע, שיר צדק ולואי טאהא, הפועל ב"ש חייבת בלם דומיננטי, ולכן היה יותר נכון לה להשקיע בבלם זר, אך זה עדיין לא מאוחר (!).

בנוגע לסאגת השוער, לדעתי הקבוצה מבירת הנגב הייתה חייבת להתעקש על ארנסטס שטקוס, שהוכיח שהוא מנייה בטוחה ושהתאקלם כבר בישראל. במצב שנוצר לדעתי יהיה נכון להמשך עם דודו גורש כשוער ראשון. גיא חיימוב נפגע ולא יחזור, בעוד במצב שנוצר, יהיה הימור גדול מדי לתת לאסנטיס לפתוח, מה שיגרום לחוליית הגנה חסרת ביטחון ועלול להפוך לכדור שלג מסוכן.

באופן כללי, ברק בכר אמר בסוף המשחק, שיש הרבה בעיות ונראה שכמו בשנים האחרונות, הוא יצטרך למצוא את הנוסחה להרים את השחקנים שלו מבחינה מנטאלית. מבחינה מקצועית, בכר מבין שיש לו הרבה עבודה, אבל יש לו גם הרבה כלים וסגל איכותי כדי להצליח. יחד עם זאת, לדעתי נכון יהיה לאלופה לצמצם את הסגל כדי לייצר חדר הלבשה מאוחד יותר והיררכיה ברורה.

מן העבר השני, למרות שאיבדה שחקנים משמעותיים, ראינו את הפועל חיפה עולה בהרכב משני, אך שומרת על העקרונות שלה, כששוב הוכיחה שהיא יודעת להיות קבוצה קצרה וצרה, כזאת שיודעת לסגור את השטחים של היריבה ולהקשות עליה. הקבוצה בצלמו של ניר קלינגר ידעה להגיב ולחזור מפיגור, בדומה למשחק בליגה האירופית ביום חמישי, מה שמעיד על חוסן מנטאלי שמאפיין את הקבוצה עוד מהשנה שעברה. 
 
אהבתי לראות את השחקנים שהגיעו מהליגה הלאומית, ונראה שהם יכולים להיות שחקנים משלימים, שראויים לליגת העל. היופי לדעתי זה שחקנים כמו זמיר, חדידה ומשפתי הם שחקנים בצלמו של ניר קלינגר, כאלה שהם חזקים מנטאלית וטקטית, וכך משתלבים בפאזל הנהדר שנבנה בהפועל חיפה. התרשמתי מאוד מת'נאסיס פאפאזוגלו, שיכולתו הטובה היא גם המשך ישיר על חזרתו של חלוץ ה-9 לכדורגל המודרני, כפי שראינו במונדיאל בקיץ.

היווני מפנה שטחים, משחק עם הגב ותורם מאוד למשחק של מחזיקת הגביע. עם כל המכה הקשה ואיבוד העוגנים שעזבו אותה, הפועל חיפה הראתה בגרות והמשכיות. יהיה לה מאוד קשה לשחזר את העונה המופלאה, אבל אני רואה אותה בפלייאוף העליון, כשהזכייה באלוף האלופים יכולה לתת רוח גבית להמשך העונה.

 

 

הדפס