עוד מעט נגיע לערן זהבי, ויש הרבה מה לכתוב. אבל עם כל הכבוד, יש לנו נבחרת לכתוב עליה ו-25 הדקות האחרונות מול סלובקיה הוכיחו לנו שיש על מי לסמוך. יש שחקנים מצוינים, רק צריך לחשוב איך מביאים את הנבחרת למשחק חשוב באמת ולנצח אותו, ואני לא מתכוון לשני משחקי ליגת האומות נגד צ'כיה וסלובקיה, אלא נגד סקוטלנד. שם הייתי רוצה לראות את היציאה מהשבלונה של ווילי רוטנשטיינר. כמו שהוא סיים את המשחקים נגד צ'כיה וסלובקיה, ככה הוא היה צריך לשחק נגד סקוטלנד. אז היינו היום חודש לפני מעמד היסטורי נגד סרביה, משחק אחד על היורו.
ידוע שההגנה של ישראל לא טובה כבר לא מעט שנים. שלושה בלמים, חמישה בלמים, זה לא משנה את העובדה שתמיד נקבל גולים מצחיקים. לנבחרת יש שחקנים מצוינים בקישור ובהתקפה. אנחנו מסוכנים מול כל נבחרת, בטח מול כאלה מהדרג הבינוני. במקרה כזה ווילי, לך עם הצד החזק שלך, תלחץ, תתקוף. יש מי שיעשה את העבודה למעלה. בשביל לנצח צריך להציב יותר תוקפים ממגנים. זה שאתה "מחזק" את ההגנה עם עוד בלם על חשבון חלוץ, מסמן כי מראש אתה רק לא רוצה להפסיד.
רוטנשטיינר, שים לב איך ניצחת אתמול את סלובקיה אחרי פיגור 2:0 בחוץ. קודם כל החלפת בלם טוב בבלם לא טוב, עופרי ארד במקום שרן ייני. שנית, החלפת קשר לא טוב בקשר טוב, נטע לביא במקום ביברס נאתכו. אחר כך הכנסת את שון וייסמן, שהוא חלוץ, במקום המגן השמאלי מאור קנדיל שהוא בכלל מגן ימני. שלושת אלה שינו את פני המשחק, תקפו, תיקלו ונתנו לצד הכי טוב של הנבחרת לבלוט ולהראות מה הם יודעים. אלי דסה, וייסמן, לביא, מנור סולומון, אייל גולסה, מואנס דאבור וזהבי.
תראה ווילי כמה אופציות יש בהתקפה ולכן הנבחרת ניצחה, כי פתאום לא חששת, כי זה משחק שלא קובע כלום. איפה היית נגד סקוטלנד? כמה חבל שלא הבנת את זה בסקוטלנד. וכאן בעצם מתחילה הבעיה הכי גדולה של נבחרת ישראל מאז 1970 - היא יכולה להיות טובה במשחקים לא חשובים. הגיע הזמן כבר לשנות את הגישה, לא לחשוש ולנצח משחקים קובעים. אז, אולי, עם שינוי התפיסה, באמת יש סיכוי להגיע לטורניר גדול. עם פחד לא מצליחים, עם סיכון כן.
ניצח כי לקח סיכונים. רוטנשטיינר (אלן שיבר)
אני יודע שכל ניצחון של נבחרת ישראל גורם לנחת אצל אוהדי הכדורגל. נכון, אתמול ומול צ'כיה קצת פחות, כי ירדה לנו הרוח מהמפרשים אחרי ההפסד בפנדלים לסקוטלנד. דבר אחד בטוח, למרות שיש אוהדים רבים ופרשנים שאיבדו מזמן אמון בנבחרת הכדורגל שלנו, כל טורניר שיתחיל יגרום להתרגשות גדולה אצל האחרים. כמוני למשל. נבחרת ישראל תישאר בלב של רבים שירצו ויתפללו לראות אותה מצליחה. יהיה קשה, ולפעמים בלתי אפשרי, אבל היא נבחרת ישראל ותמיד צריך לשאוף.
גם במוקדמות המונדיאל לקראת קטאר 2022 יהיו כאלה שיפסלו. אבל כשאני רואה איזה חומר יש לנבחרת ישראל, במיוחד בקישור ובהתקפה, שחקנים ברמה אירופית שלא נופלים מאף שחקן של סלובקיה, שנחשבה אמש ל"פייבוריטית" בטח בבית שלה, אני אופטימי. אלי דסה, טאלב טוואטחה, חאתם עבד אלחמיד, ניר ביטון, עופרי ארד, עידן נחמיאס, אייל גולסה, מוחמד אבו פאני, דן גלזר, דור פרץ, מנור סולומון, יונתן כהן, אילון אלמוג, שון וייסמן, דיא סבע, מואנס דאבור ויש עוד צעירים מצוינים שדופקים על דלתות הנבחרת. בהחלט יש עם מה לעבוד, בהחלט יש לי תקווה.
ועכשיו לתקרית במחצית בין זהבי לדאבור. צפיתי באירוע שחלוץ הופנהיים ניסה לתקוף את זה מאיינדהובן בירידה לחדר ההלבשה. עשה רושם על פי הצילום שאולי זהבי זרק מילה לדאבור שהחל להשתולל. ראיתי גם את הציוץ של זהבי "מזל שהשלמנו במחצית" כשהם מחייכים למצלמה. הדעות כמובן יהיו לכאן ולכאן. יש כאלה שיעבירו את זה ויגידו "אמוציות של שחקני כדורגל". אכן יש אמוציות, אנחנו לא מתעסקים בשיעור בלט. לדעתי, בלא מעט מקומות השניים לא היו חוזרים לשחק במחצית השנייה.
גם לזהבי וגם לדאבור יש גינונים של כוכבים, זה מאוד בולט. לתחושתי, השניים מרגישים יותר מדי טוב בנבחרת והיו להם תקריות בעבר שהמפורסמת ביניהן היא זריקת סרט הקפטן מצד זהבי. לכל אלה שחושבים שלא קרה כלום ועובדה שזהבי חזר מהמחצית וכבש שלושער, אני שואל רק שאלה אחת: האם אצל ולדימיר איביץ', דרור קשטן ושלמה שרף, הם היו חוזרים לשחק? התשובה ברורה. נבחרת ישראל היא לא שכונה.
חלק מהעתיד. אלמקייס (אלן שיבר)
ערן זהבי הוא מגדולי השחקנים בישראל בכל הזמנים. כל הסופרלטיבים עליו נכונים: ענק, ווינר, "מהגולרים הטובים בעולם היום", שזה ציטוט של משה חוגג. אי אפשר בלעדיו וכו' וכו'. הכל נכון ואני לא מתווכח. אגלה לכם סוד, אחרי משחקו הראשון של ערן זהבי בפ.ס.וו איינדהובן, שלחתי לו הודעת וואטסאפ בזו הלשון: "אתה פשוט פנומן, אי אפשר לתאר את היכולת שלך כחלוץ". אני חותם על כל מילה ונזכיר גם מה עשה בארץ עם מכבי תל אביב ובתקופה שלו בסין. חלוץ בלתי רגיל.
הכל נכון, עד שאנחנו מגיעים למשחקי הנבחרת. נבחרת ישראל חייבת לשנות גישה. שחקנים שמשחקים מספר קדנציות ולא הביאו אותנו לכלום, צריכים להחליף אותם. יגידו ובצדק לא מעט אנשים, וביניהם עמיתי וחבריי, ש"הוא היחיד שנותן גולים בנבחרת". צודקים, אבל האם ניסינו אופציות אחרות? אולי ללא ערן זהבי יתר שחקני ההתקפה ירגישו יותר בנוח ויותר משוחררים, וכמות הגולים שלו תתחלק עם שלושה או ארבעה שחקנים? אין תשובה לאף אחד - כי לא ניסינו. לדעתי התלות בערן זהבי היא קיצונית, וצריך לנסות אפשרויות אחרות.
המאמן רוטנשטיינר הודה בסיום המשחק: "אנחנו תלויים בערן זהבי". האם נראה לכם הגיוני ששחקן אחד יהיה מעל המותג שנקרא 'נבחרת ישראל'? האם נראה לכם שמזמינים לנבחרת 20 שחקנים ו-19 הם כמו בובות שלא מתייחסים אליהן? האם נראה לכם הגיוני ששחקן גדול ככל שיהיה יגיד ליתר שחקני הנבחרת 'אני מאמין בכם'?
אין בכלל בעיה שהכוכב ימשיך בנבחרת ישראל וימשיך לכבוש בצרורות, והלוואי שגם יביא אותנו לטורניר גדול כמו בנאום "האטרף" שלו לפני סקוטלנד. דעתי, לאחר שלא הגענו לטורניר גדול עם שחקנים גדולים שלא היו פחות טובים מזהבי, היא שצריכים לנסות משהו אחר. לא בטוח שזה יצליח, אבל אם לא ננסה, איך נדע?
קיבלתי בימים האחרונים ובמיוחד אתמול בוואטסאפ ובטוויטר לא מעט תגובות, והבטחתי להשיב היום בטור. יתרה מכך, גם קיבלתי הודעת וואטסאפ מבכיר בהתאחדות לכדורגל. הבטחתי תשובה וקיימתי. רק דבר אחד אל תשאלו אותי יותר: האם צריך לוותר על מסי בארגנטינה ועל רונאלדו בפורטוגל? גם הנבחרות הללו תלויות בשני הפנומנים. תשובתי אליכם היא: ברגע שזהבי יוביל אותנו כל ארבע שנים למונדיאל ולגמר מונדיאל כמו מסי ויוביל אותנו כל ארבע שנים ליורו ולזכייה ביורו כמו רונאלדו, שיישאר בנבחרת עד גיל 50 מצידי. הרי זהבי בעצמו אמר לאחר זריקת הסרט: "לא נגיע לכלום גם עוד 50 שנה". אז בואו ננסה משהו אחר.
ציוני נבחרת ישראל מול סלובקיה:
אופיר מרציאנו 4
אלי דסה 7
אוראל דגני 6
איתן טיבי 5
שרן ייני 4
מאור קנדיל 4
ביברס נאתכו 4
אייל גולסה 7
מנור סולומון 7
מואנס דאבור 5
ערן זהבי 9
המחליפים ארד, לביא ו-וייסמן נכנסו ויצרו שינוי. ציון 7
חלוץ בלתי רגיל, אבל לכולם יש מחליף. זהבי (אלן שיבר)