אימון נבחרות הוא אחת המשימות הקשות ביותר בעולם הכדורגל. המעבר בין הניסיון לשלב בין 11 השחקנים בכושר הטוב ביותר ל-11 השחקנים המתאימים ביותר לשיטת המשחק של המאמן הלאומי הוא אתגר מורכב שאין בקבוצות רגילות, בטח כשאין מרווח לטעות.
אלון חזן, המאמן הלאומי שלנו, מתמודד עם הדילמה הזאת בדיוק. הוא צפוי לפתוח עם נטע לביא חרף הפגרה בליגה היפנית, למשל, וגם אלי דסה צפוי להמשיך כמגן ימני חרף היכולת המוצלחת של עיליי פיינגולד. הם האנשים של חזן, אלה שהביאו אותו לכאן בליגת האומות, ואולי זה מצדיק את מקומם.
השאלה היא מה קורה כשאותם "אנשים של חזן" לא משחקים. הנבחרת מגיעה למשחק מול איסלנד, ובשאיפה לזה אחריו מול אוקראינה או בוסניה והצרגובינה בלי מנור סולומון ובלי ליאל עבדה, כשהאחרון למעשה לא שיחק בנבחרת מאז יוני.
זה משאיר אותנו עם דילמה בכנפיים. ענאן חלאיילי, אולי השחקן בכושר הטוב ביותר משחקני ההתקפה הכחולים-לבנים, יפתח בכנף הימנית. ערן זהבי, שחקן של משחקים גדולים ומי שבעצמו נמצא בכושר מצוין, יפתח בחוד. השאלה היא מי יפתח בכנף השמאלית, כשגם דין דוד הפצוע בחוץ. חזן, כרגע, מתלבט בין שלוש אפשרויות - גדי קינדה, גבי קניקובסקי ודור תורג`מן.
חזן. דילמה (אודי ציטיאט)
הפליימייקר: קינדה
גדי קינדה בכושר לא רע בכלל. הוא הבקיע 2 שערים ובישל 3 נוספים בליגה מאז חזרתו למכבי חיפה, הפך לשחקן הרכב ומייצר מצבים בצורה מרשימה הן בליגה והן באירופה, והספיק לכבוש מול פיורנטינה.
הוא שחקן התקפה מגוון ואולי הצלע השלישית בהתקפה לצד חלאיילי המהיר וזהבי הפינישר, אבל יכול להיות שהוא במיטבו כקשר קדמי ולא כשחקן כנף. קינדה לא דריבליסט יוצא דופן (0.8 כאלה למשחק בליגת העל השנה), אבל יכול לייצר מצבים לצד השניים האחרים.
השאלה היא אם הוא אכן יכול לשחק כשחקן כנף, אחרי שתופקד בעיקר כמספר 10, והאם זה חלק מתוכנית מתקדמת יותר בה הוא ואוסקר גלוך יוכלו להחליף מקומות. המטרה של הנבחרת היא אולי להוציא את המקסימום מהקשר של זלצבורג, ויכול להיות ששחקן כנף לא "טבעי" הוא הפתרון. מאז חזרתו מהפציעה הוא שיחק בשני משחקים, פעמיים בקישור.
קינדה. יוצר משחק (אודי ציטיאט)
המתעלה: קניקובסקי
גבי קניקובסקי, בדומה לקינדה, הוא גם לא שחקן כנף טבעי לחלוטין אלא אחד שיכול לשחק הן כקשר והן ככנף. הוא היה אחד השחקנים הטובים בקמפיין, עם שער ושני בישולים במוקדמות היורו, ואף בישל לשון וייסמן במשחק בליגת האומות מול אלבניה.
קניקובסקי שחקן טוב במכבי ת"א, אבל בנבחרת הוא אפילו טוב יותר. השילוב בין הבעיטות מבחוץ, יכולת יצירת המצבים והכדרורים (1.1 למשחק, 68% מהניסיונות בליגה) הופכות אותו לצלע השלישית בהתקפה ושחקן ורסטילי. מעבר לכך, הוא עם 1.6 מסירות מפתח במשחק במדים הלאומיים.
במשחקים כאלה יש חשיבות גדולה יותר ליכולת בנבחרת הבוגרת, ובטח בכדורגל של חזן. קניקובסקי יקבל דקות, גם אם זה יהיה מהספסל, והביא נקודות משום מקום עם השער ההוא מול בלארוס. יכול להיות שרק הפער בין קניקובסקי של הליגה לזה של הנבחרת (לטובת הנבחרת) שווה מקום בהרכב, אבל מהצד השני הוא ממעט לשחק כשחקן כנף במכבי תל אביב.
הכריע את בלארוס. קניקובסקי (אלן שיבר)
המהיר: תורג`מן
דור תורג`מן הוא שחקן ההתקפה הטבעי היחיד בשלישייה, גם אם מתפקד יותר כחלוץ מרכזי ולא כשחקן כנף. במצב בו ישראל תצטרך מתפרצות אז השילוב של תורג`מן ושל חלאיילי מהכנפיים יהיה מהיר יותר ממה שקינדה או קניקובסקי יכולים לספק לאלון חזן.
לאורך העונה הוא עבר לסירוגין בין עמדת החלוץ לעמדת הכנף, והוא נראה טוב בהרבה כחלוץ מרכזי, אך קיבל לא מעט דקות לצד זהבי, מה שיכול לבוא לטובתו. הוא אף בישל כשעלה מהספסל ב-1:3 מול הפועל חיפה, עת פתח כחלוץ על חשבון זהבי.
תורג`מן הגיע להישגים מדהימים בנבחרות הצעירות בקיץ הקודם, עם 2.6 כדרורים ל-90 דקות בממוצע בליגת העל ויכול לתפוס את ההגנה האיסלנדית, כאמור, לא מוכנה. הוא אולי הפינישר הטוב מהשלושה כאן, מה שיכול להפוך אותו לשחקן ההתקפה הטוב ביותר. אם זה אומר בהכרח שהוא הטוב ביותר לצד חלאיילי וזהבי? תחליטו בעצמכם.
ענו בסקר