הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

כיאל: "אני מאושר. לא רוצה לשחק בשום מקום אחר"

הפציעה הקשה ("אתה שחקן הרכב ופתאום שוכחים אותך"), התחרות ("דופק חזק על דלת ההרכב") והאמונה לקראת ההמשך. קשר ברייטון מסרב להוריד את החיוך. ראיון אופטימי

יואב בורוביץ', ברייטון  10.01.18 - 17:00

תגיות: בירם כיאל

תחילת כתבה

אפשר לשחק בליגה הזוהרת והמתוקשרת בעולם ועדיין כמעט להישכח. זה, לפחות בינתיים, סיפורו של בירם כיאל. עד שלשום בלילה, כשבניצחון של ברייטון בסיבוב השלישי בגביע נגד קריסטל פאלאס 2- 1, הקשר הישראלי היה המצטיין על כר הדשא. "כל מה שאני רוצה זו הזדמנות", אמר לנו כמה ימים אחרי משחק הליגה האחרון, תיקו ביתי 2- 2 נגד בורנמות', שבו כיאל לא שיחק שניה.

"אתה חולם כל החיים לשחק בפרמייר ליג. אתה עולה ליגה. עושה את כל ההכנות. מרגיש נהדר. ואז, במשחק האחרון של טרום העונה נגד אתלטיקו מדריד, אתה פתאום נפצע, נעדר כמה חודשים, ואז קצת שוכחים ממך", קשר ברייטון תיאר את התחושות בראיון לערוץ הספורט. "אפילו זכיתי בעבר בפרס שחקן השנה של המועדון. אבל עכשיו אני נלחם על מקומי מההתחלה. ברור שזה לא קל, אבל זה הכדורגל. אני נמצא בפרמייר ליג, הליגה הכי טובה בעולם. אז מצבי טוב בסך הכל".

כמובן שמצבו כבר נראה הרבה יותר טוב אמש, כששיחק כל כך טוב בניצחון נגד קריסטל פאלאס. כיאל אמנם לא כבש או בישל אך הוא החזיק את האמצע, ושילב בין עבודה הגנתית נפלאה למסירות כבירות. הוא גם יכל להעלות את קבוצתו ליתרון עם החטאה מהרחבה בדקה ה-74, כאשר דקות ספורות לאחר מכן הוא מוסר כדור נפלא לחלוץ סאם בלאדוק שהחטיא. אך אין ספק כי המשחק הנהדר של כיאל יעזור לו במאמצים לחזור לרוטציה ובעיקר להרכב של הכחולים-לבנים. 

כיאל אמנם חזר מהפציעה האחרונה שלו בסוף נובמבר, אבל בינתיים בעשרה משחקי ליגה הוא ישב על הספסל ולא שיחק בשבעה, עלה כמחליף בדקות הסיום פעם אחת ופתח פעמיים בהרכב. גם לאחר שכבר פתח בהרכב - ולא הוחלף - במשחק החוץ נגד צ'לסי (הפסד 2:0) ב"בוקסינג דיי", המחזור היוקרתי ביותר ביום שלאחר חג המולד, הוא לא ראה דקת משחק כשחקן ספסל בשני המשחקים שלאחר מכן.

"אמרתי למאמן (כריס יוטון- י"ב) שזה מתסכל כבר לחזור להרכב ואז שוב לרדת לספסל, ושאני צריך סוג של יציבות. אבל בינתיים יש שני שחקנים לפני ברוטציה בתפקיד שלי, דייל סטיבנס ודייווי פרופר, שבאמת עושים עבודה נהדרת העונה", הוא מספר, "כשהמאמן רוצה לשחק הגנתי יותר, כמו בחוץ נגד צ'לסי או טוטנהאם, אז הוא בוחר לפתוח איתי כקשר מרכזי שלישי, וכשהוא מעדיף לשחק יותר התקפי, אז הוא מסתפק בשניים בלבד".

כיאל יודע לנתח באופן ריאלי את מעמדו הנוכחי. הוא לא שוגה באשליות. זה אולי מתבקש לנוכח כל מה שעבר עליו לפני שהגיע לאירופה לפני שמונה שנים, כקשר די אלמוני שנוחת בסלטיק הסקוטית. הפתיחה שלו הייתה פנומנאלית.

בתוך פחות משנה כבר היו פרסומים כי מנצ'סטר יונייטד וליברפול מעוניינות בקשר הצעיר, ששילב בין קשיחות, מהירות ומבנה גוף נהדר, לבעיטה מצוינת ויכולות התקפיות מרשימות. "באמת הייתה התעניינות מקבוצות גדולות", כיאל מאשר, "אבל בדרבי נגד ריינג'רס בעונה השניה, בדיוק לפני תום מועד ההעברות, נפצעתי בצורה קשה בגלל תיקול אגרסיבי מדי של שחקן יריב. היה לי שבר בקרסול, הרצועות יצאו מהמקום, נעדרתי לחצי שנה לפחות, וכשחזרתי לא הייתי מיד אותו שחקן. פתאום, השמועות על הקבוצות הגדולות שרצו אותי נפסקו".

כיאל מעולם לא נותח או נפצע בצורה משמעותית בשרירי רגליו או ברצועות הברך, אך הוא סבל ממסכת ארוכה ומתמשכת של שברים ברגל וביד ושלושה ניתוחים בבטן. "כל הפציעות שלי היו פשוט מזל רע. הם גם גרמו לי להפסיד לפחות שלושה חודשים בכל עונה שלי באירופה. למעט עונה אחת, לפני האחרונה, כששיחקתי 46 משחקים ונבחרתי לשחקן העונה של ברייטון בצ'מפיונשיפ".

הקשר שגדל במכבי חיפה עבר ב-2015 לברייטון ששיחקה אז בליגת המשנה לאחר חיזורים ארוכים מאוד מצד המאמן, יוטון, שרצה אותו עוד כשהדריך את נוריץ' מהפרמייר ליג. "צריך להבין שאני שיחקתי די הרבה שנים בסלטיק, שהיא קבוצת פאר נפלאה. היה לי טוב שם. גם מכל פציעה תמיד הצלחתי לחזור להיות שחקן הרכב משמעותי", הוא מספר, "יחד עם זאת, כל הזמן הזה החלום הגדול היה הפרמייר ליג ואנגליה. אז נכון שכבר לא הייתה לי הצעה רלוונטית מהפרמייר ליג, אבל כשברייטון רצתה אותי והמאמן כל כך רצה אותי אז הייתי מוכן לעבור גם לצ'מפיונשיפ, ואני שמח שעברתי. כי ביחד איתי הקבוצה הזו עלתה לפרמייר ליג לאחר 34 שנים היעדרות. זה הישג ענק. גם קבוצתי וגם אישי".

מאותה סיבה, קשר ברייטון מתאר כ"אכזבה הכי גדולה" את מה שהתרחש חמישה ימים לפני פתיחת העונה הנוכחית: "שיחקתי נגד אתלטיקו מדריד במשחק חגיגי באצטדיון שלנו. ואז פתאום שחקן שלהם, לא יודע אפילו מי, נפל לי על הפיבולה, אחת משתי עצמות השוקית. שוב שברתי את הפיבולה, בפעם השנייה בתוך פחות משנה. שוב ניתוח באותו מקום, רק הפעם התקינו פלטה יותר גדולה".

"חזרתי אחרי שלושה וחצי חודשים, כמו תמיד, פחות ממה שהעריכו בתחילה. מיד במשחקים עם הקבוצה עד גיל 23 כבשתי שער והייתי טוב באימונים, אז המאמן אמר לי שמבחינתו מיד אני חוזר לסגל. אז מבחינתי עכשיו אני במקום טוב. אני דופק חזק מאוד על הדלת להיכנס להרכב".

כיאל בטוח שמבחינת כשירות יש לו מקום בהרכב של ברייטון. "אני לא מפחד להיכנס לאף תיקול. מרגיש שהרגל חזקה לבעיטה מכל טווח. מי שגם ראה אותי נגד טוטנהאם וצ'לסי יודע שאני משחק כרגיל", כיאל סיפר, "במובן הזה, פציעות לא תמיד הורגות לך את הביטחון או את היכולת, אבל מה שכן, הן מורידות אותך במעמד בתוך הקבוצה. שחקנים אחרים משחקים כשאתה לא משחק והם יכולים לקחת לך את המקום. יחד עם זאת, זה כדורגל".

הליגיונר אינו חושש מתחרות ומבחינתו, הוא במקום הטוב ביותר לעשות זאת: "אם אתה שואל אותי אם אני רוצה לשחק בכל מקום אחר, או בכל ליגה אחרת, אז אני אומר לך שממש לא. רק בפרמייר ליג, ולא רק בפרמייר ליג, אני גם במועדון נהדר שמאמין בי ואוהב אותי. הנשיא שלנו (היהודי טוני בלום- י"ב), אמר לי לאחר הפציעה בעונה שעברה כי עכשיו הגיע הזמן לשבת איתי ולסגור את כל פרטי החוזה, אז יש לי חוזה לעוד שנתיים וחצי כאשר העונה האחרונה אופציונאלית".

קשר ברייטון הבהיר בסיום שהוא ומשפחתו לא מתכוונים לוותר על החלום בקרוב: "אני מאוד מאושר וגם המשפחה שלי מאושרת. הבן הגדול, בן שלוש וחצי, מדבר איתי באנגלית בריטית שהוא למד בגן. אשתי סיימה כאן תואר באוניברסיטה בפסיכולוגיה ובביולוגיה. לכולנו טוב כאן. עכשיו, חשוב לי רק לחזור לשחק כמה שיותר. כי באתי להיות שחקן פרמייר ליג".