$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

דן גלזר: "יכול להיות שהייתי נחמד מדי. לא הפכתי שולחנות"

ההבנה שקין לא רוצה אותו ("לא קיבלתי צ'אנס אמיתי"), ההצעות שקיבל מישראל ("היו מפתיעות, אבל הטלתי וטו"), הבוז מחלק מהקהל ("פגע לי בבטחון"), תדמית הכסחן ("מרתיח, לא אתנצל") והיחסים עם איביץ' ("איתו הדברים היו הולכים אחרת בעונה שעברה"). דן גלזר בראיון בלעדי

מוטי פשכצקי
מוטי פשכצקי  28.09.23 - 12:47
(האתר הרשמי של אופי כרתים)
(האתר הרשמי של אופי כרתים)
ראיון בלעדי

מעטים השחקנים שהיו ממהרים לעזוב מועדון כמו מכבי תל אביב. לאורך ההיסטוריה היו כאלה שנשארו בכוח רק כדי שכולם יראו שהם חלק ממועדון גדול, יציב, חזק ומקצועי, אבל יש גם כאלו, מעטים, שפשוט אוהבים כדורגל. דן גלזר הוא אחד מהם. זה התחיל כשלא חשש לצאת להשאלה במכבי נתניה ומהר מאוד אחר כך כשחזר לצהובים מתל אביב קיבל ובצדק את תואר שחקן העונה.

בקיץ הזה הוא הבין שכמות הדקות להן הוא מצפה כבר לא תהיה אותו הדבר. ולדימיר איביץ' הלך, אייטור קראנקה לא המשיך, רובי קין הגיע והוא כבר פחות נספר. הקש ששבר את גב הגמל היה הרגע בו אייל גולסה ודור פרץ לא נכללו בסגל מול הפועל חדרה בגלל פציעה ומחלה בהתאמה וקין העדיף שחקנים אחרים על פניו. פה, גלזר הבין שהוא חייב לחשב מסלול מחדש ושכדי להמשיך להיות ברמות הגבוהות, לחזור לנבחרת, להיות שחקן דומיננטי כמו שהיה עד אז, הוא פשוט חייב לשחק. שאחרי חמש עונות ועוד קצת הוא חייב למצוא בית חדש.

כמכביסט, ללכת לקבוצה אחרת בישראל היה לא פשוט, לא משהו שמבחינתו היה נכון וגם מכבי ת"א הבהירה לכל מי שרוצה לשמוע שהיא לא תיתן לו את ברכת הדרך לשום קבוצה אחרת בארץ. היציאה החוצה, לראשונה בקריירה, קרצה לו. רגע לנפי שהחלון נסגר, אופי כרתים, הנמצאת במיקום מושלם, קבוצה עם אוהדים חמים, כזו שיש לה ציפיות העונה להתחרות על כרטיס לאירופה, נכנסה לתמונה.

המאמן לחץ להחתימו, המו"מ היה קליל, מכבי ת"א הסכימה להשלים את השכר ובת הזוג, לה נישא רק לפני כמה חודשים, נתנה את האוקיי. גלזר לא היה זקוק להתאקלמות ארוכה. כמה ימים אחרי שחתם כבר שותף ואתמול כבר פתח בהרכב ב-1:1 מול פנאתוליקוס. מקום רביעי בטבלה, ללא הפסדים מאז שהגיע, אבל גם עם שלוש תוצאות תיקו. לא רע עד עכשיו לקבוצה, שבעונה שעברה סיימה תשיעית ולפני שלוש שנים ניצלה בשיניים מירידה. בראיון בלעדי לערוץ הספורט, גלזר מספר על ההחלטה לעזוב את מכבי ת"א והחוויה החדשה מעבר לים.

מה חשבת על הדרבי שלשום?
"את הדרבי ראיתי בנסיעה באוטובוס למשחק מחוץ לאתונה. נהניתי מאוד לצפות, שמחתי וקפצתי בכל גול. כל החברים בקבוצה באו לראותו איתי בנייד ועודדו את מכבי, אחרי שהבינו למה אני צועק. דרבי חד צדדי, שערים יפים, שמחתי כאילו אני איתם בבלומפילד".

היו כבר פעמים שנדחקת מהרוטציה במהלך השנים שלך במכבי ת"א. הפעם בחרת שלא להישאר להילחם על המקום. מה הבנת הפעם שלא הבנת אז?
"שחקן מרגיש אם מאמן או צוות מחזיק או לא מחזיק ממנו. הרגשתי שהצוות הנוכחי פחות מתחבר לסגנון שלי, וזה בסדר. אין לי טענות. כל צוות רואה את הכדורגל אחר ואני בטוח שרובי והצוות שלו רוצים לנצח והולכים עם השחקנים שהם חושבים שהכי יכולים לעזור להם. אני לא מסוג השחקנים שדופק על דלתות ומנסה לשנות את הדעה של המאמן על ידי שיחה, אלא מנסה לתת את כל כולי בכל אימון וכל צ'אנס שאני מקבל לנסות להוכיח שמגיע לי".

"היה גם מצב שבגביע הטוטו, קין עשה רוטציה רחבה נגד בני סכנין ולא נתן לי להיות בסגל. זו היתה נקודת האזהרה הראשונה שלי, ואחר כך באמת הגיע המשחק נגד חדרה שפרץ וגולסה לא היה כשירים ושוב לא התלבשתי. לא יודע אם זה מכוון או לא, אבל הרגשתי שזה צעד שמסמן לי שאני צריך לעזוב כי היה רק שחקן קישור אחד בספסל וארבעה שחקני הגנה, ולא הייתי בסגל. הרגשתי שהוא מעביר לי מסר. אני שחקן שאוהב לשחק ולא כזה שנוח לו להיות לגמרי מחוץ לרוטציה".

כמה היה לך קשה לעזוב את מכבי ת"א?
"זו הייתה החלטה מאוד קשה. זה בית בשבילי, מקום שאני נמצא בו מגיל שש, מקום שחינך אותי, שהעניק לי ערכים, שנתן לי במה להצליח ועיצב אותי כאדם, אבל באמת הרגשתי צורך באתגר חדש. כמה שקשה, קריירה היא מאוד קצרה ואם לא הייתי מנסה את מזלי באירופה אחרי הקריירה הייתי מתחרט על זה. נכון שאולי לא עזבתי לאחת הליגות הטובות בעולם, או ליעד סקסי כמו שאנשים אוהדים להגיד, אבל בזמן הקצר שאני נמצא פה הכדורגל ברמה גבוהה מאוד. יש פה שחקנים טובים, איכות, במה גדולה והרבה קבוצות באירופה מחפשות לקנות מפה שחקנים".

מה הרגע שתרצה לשכוח ומה הרגע שתזכור כל חייך?
"אני לא רוצה לשכוח כלום, גם רגעים לא טובים וקשים. אני אסיר תודה על שזכיתי להיות חלק מהמועדון כי זה לא מובן מאליו. אין הרבה שחקנים שמצליחים להיות דומיננטיים הרבה שנים במועדונים גדולים. לא מעט מאמנים עברו בתקופה בה הייתי במכבי ת"א, וחוץ מרובי קין שפחות החזיק ממני, גם אם מאמנים בהתחלה פחות התחברו, מהר מאוד שיניתי את דעתם".

"רגע קצת קשה היה בעונה שעברה, שהיו רחשים נגדי מצד הקהל. לא היה נעים לשמוע בוז או חוסר הערכה וחוסר סיפוק מהקהל שלי, זה היה הרגע הכי קשה לי ופגע לי בביטחון, אבל אני לא שופט. האוהדים באים באמוציות ורוצים שהקבוצה תצליח בדיוק כמוני. לעומת זאת, הערב בו זכינו בגביע היה מדהים, האליפויות, המסע באירופה שהיה יוצא דופן, הזכייה בתואר שחקן העונה, שזה רגע שמח מאוד ואזכור אותו לעד".

בדיעבד אתה מצטער שלא יצאת קודם כשהיית בשיא שלך? מכבי ת"א עצרה אותך בצורה כלשהי מלעשות מעבר?
"היו לי הרבה הצעות אחרי שזכיתי בתואר שחקן העונה, חלקן לא הבשילו למשהו רציני, אלא רק דיבורים. חלק מהמועדונים לא רצו להגיש הצעה רשמית אחרי ששמעו את הסכום שמכבי ת"א רוצה עבורי. ווטפורד הגישו הצעה רשמית, אבל מכבי ת"א רצתה ארבעה מיליון דולר והעסקה לא יצאה לפועל. יכול להיות שמצטער על זה שהייתי נחמד מדי, ולא הייתי כמו שחקנים אחרים שהופכים שולחנות, וניסיתי ללחוץ על מכבי ת"א לתת לי ללכת, אבל בדיעבד, כולם חכמים. בסופו של דבר נשארתי ונהניתי עוד במועדון הזה. אין לדעת מה היה קורה אם הייתי הולך עם איביץ' לווטפורד, שבאותה עונה עלתה ליגה".

התאכזבת שאיביץ' בחר לעזוב אתכם במהלך העונה? אתה מרגיש שאם היה נשאר דברים היו נראים אחרת?
"בתקופה לפני שהוא עזב, הוא פחות נתן לי לשחק וסבלתי גם מפציעה קטנה בברך שמנעה ממני להיות כשיר במאת האחוזים. נהניתי ממנו בכל רגע נתון, וגם מכל הצוות שלו, שלימד אותנו המון ואני שמח שיצא לי לעבוד תחתיו. בדיעבד זה נורא קשה להגיד מה נכון ומה לא נכון ומה היה קורה, אבל יש לי תחושה שהדברים במכבי ת"א היו הולכים טוב יותר עם איביץ', וזה לא אומר שקראנקה מאמן לא טוב. תמיד קשה למאמן, במיוחד לזר, לבוא לליגה ולשחקנים שהוא לא מכיר. עד שמאמן מתאקלם לוקח זמן, ובליגה הישראלית, כשאתה מפסיד נקודות, אתה יוצר פער כי הקבוצות הגדולות ממעטות להפסיד נקודות".

באיזה שלב בעונה הרגשת שאתם מאבדים את האליפות למכבי חיפה?
"לא יכול להצביע לך על רגע מסוים. גם בימים שחורים האמנתי תמיד שאפשר לחזור, אבל כמו שאמרתי, כשנפתח פער גדול בליגה הישראלית קשה מאוד לחזור, כי הגדולות לא מפסידות הרבה נקודות. כשלא היינו קרובים לחיפה מבחינת ניקוד ולא נשפנו להם מספיק בעורף היה להם קל יותר והם הרגישו ביטחון".

אני אטעה אם אגיד שאיביץ' היה המאמן שהשפיע עליך הכי הרבה?
"לקחתי מכל מאמן דבר מסוים, שיילך איתי לעד. אני משתדל להיות פתוח וללמוד מכל מאמן או איש מקצוע דבר שיעזור לי להתפתח. זו עובדה שעם איביץ' זכיתי בתואר שחקן העונה, הייתי משמעותי ונראתי מצוין, ואני יכול להגיד שגם עם קרסטאיץ' הרגשתי טוב מאוד, ומבחינה סטטיסטית היו משחקים ותקופה לא פחות טובה מעם איביץ', אבל הקבוצה פחות הצליחה אז לא זוכרים את הדברים האלה".

יכול להבין מה רובי קין לא ראה בך שמאמנים אחרים כן? ניסית להבין?
"אני חושב שרובי אוהב שהמספר 6 שלו הוא הפליימיקר של הקבוצה והכל עובר דרכו. ברגעים הראשונים שהוא העביר לנו את המסר הזה, זה ריגש אותי ומאוד רציתי להיות ה-6 הזה ולהראות את עצמי גם מזווית אחרת. הוא פחות חשב שאני יכול לשמש כאחד כזה אולי והאמת שלא נתן לי גם צ'אנס באף משחק, חוץ ממשחק אימון במחנה, להראות את עצמי. סבלתי גם משבר בבוהן והייתי בחוץ שבועיים. הקבוצה רצה ונראתה טוב וזה דבר שיכול לקרות לכל ספורטאי. אין לי טענות, אולי חוץ מזה שלא קיבלתי צ'אנס אמיתי להראות את עצמי. שיניתי בעבר את דעתם של מאמנים אחרים שלא התחברו אליי ועם כולם הייתי דומיננטי מאוד. בחמש שנים להיות עם ממוצע של 40 הופעות לעונה במכבי זה ממש לא מובן מאליו".

מה עם הפחד של שחקנים שיוצאים החוצה להיעלם מהרדאר מבחינת האוהדים הישראלי?
"זה לא היה שיקול אם לצאת מהתודעה. עשיתי מספיק והאוהד הישראלי יודע מי אני ומה אני שווה. עשיתי את הצעד הזה נטו כדי לחוות עוד מקום, עוד ליגה, להנות מאתגר חדש. אם לא הייתי יוצא בסוף הקריירה הייתי מתחרט שלא יצאתי לחו"ל".

מה ראית באופי כריתים?
"בדקתי לא מעט לפני המעבר ודיברתי עם אנשים במועדון. זה מועדון עם היסטוריה גדולה ביוון, מועדון שעבר שנים לא פשוטות עד שלפני כמה שנים הגיע בעלים אמריקאי שרכש את הקבוצה והיא מנוהלת ומסודרת ברמה גבוהה. מכבי ת"א מועדון מסודר ברמות הכי גבוהות באירופה ואופי כריתים עושה את דרכה לשם מבחינת סדר ארגון וניהול. יש פה כל מה ששחקן כדורגל צריך כדי להצליח, את כל התנאים. מה שאני הכי נהנה ממנו עד עכשיו זה השקט, לא להבין את השפה, לא להיות חשוף לתקשורת שהיא כל כך חזקה בישראל. זה שינוי מרענן בשבילי ואני שמח".

אמרו עליך שאתה יכול לשחק רק מספר 6, עכשיו ביוון אתה מקבל יותר חופש ומשחק גם קדימה. יותר כניסות מקו שני, יותר הנעת כדור. מה השתנה?
"מספר 6 זו העמדה האהובה עלי ואני מרגיש שאני הכי טוב בה. הגעתי לקבוצה חדשה והמאמן דורש ממני גם דברים אחרים כמו הצטרפות קדימה ולהיות בין הקווים וליצור מסירות מפתח. בגלל שאנחנו משחקים עם חמישה שחקני הגנה המאמן רוצה ששחקני הקישור ייצרו יתרון בחלק הקדמי. אני נהנה מזה ומגלה הרבה דברים שאני יכול לעשות אותם. כמעט הבקעתי ובישלתי במשחק האחרון, ולצערי זה לא הסתיים בשער מחוסר מזל. כל אתגר הוא כיף. אני שחקן קבוצתי, ואם זה הרצון של המאמן, אני אעשה מה שיגיד לי".

היו הצעות מישראל שהיית שוקל או שזה לא היה אופציה בכלל?
"כשראו שאני לא משחק, הרבה קבוצות בישראל פנו אלי, גם שמות שיפתיעו אותך".

מכבי חיפה? הפועל ב"ש?
"אכבד את הקבוצות שלא רצו שזה ייצא ולא אזכיר את שמן. מכבי ת"א לא הייתה נותנת אישור וגם אני הטלתי וטו על כל הצעה מישראל. ידעתי שאם אני עוזב את מכבי ת"א, זה רק לחו"ל. לחוות אתגר חדש, להתחיל מסע אירופי, זה עושה גם לי ולאשתי טוב לזוגיות. אנחנו הרבה יותר ביחד, חווים אתגרים יחד ומתעצבים יחד כזוג וכחברים. כמה אנשים יכולים להגיד לך שהם משחקים כדורגל וחיים באי יווני? החיים פה הם נהדרים, יש פה מקומות מופלאים, גן עדן. לקחנו דירת במרכז העיר ויש פה הכל. הקבוצה דאגה לנו מהרגע הראשון ועזרה להכיר את כל המקומות שצריך על מנת להתקיים פה. המון סטודנטים, צעירים, חנויות, חופים ויש הרבה מה לעשות מעבר לכדורגל. ההורים שלי יבואו לפה לעשות איתנו חג כבר בפעם השנייה. כמה חברים מישראל באו לחגוג איתי יום הולדת פה והיה סופ"ש ארוך, זה מרחק נגיעה מהארץ וזה טוב גם מעבר לכדורגל". 

יונתן כהן חווה ימים לא פשוטים עם הקהל. שריקות בוז וכו', אתה חבר מאוד טוב שלו. מה היית יכול להמליץ לו?
"אני בקשר טוב איתו, חוויתי גם תקופה כזו בעונה שעברה. יונתן התחיל טוב גם באירופה וגם באלוף האלופים ובאימונים שהייתי איתו במכבי ת"א הוא הראה את יונתן האמיתי. קורה שספורטאי חווה תקופה פחות טובה וזה בסדר. הוא בחור חזק ואני בטוח שיבואו ימים טובים גם לו וגם למכבי ת"א ביחד. הוא התבגר בשנתיים האחרונות והוא לא לוקח את זה למקום אישי ולא נעלב מהסיטואציה. זה מחזק אותו וגורם לו לדחוף יותר חזק ולהשתפר".

באופן אישי, זה לא סוד, יש ביקורת של אנשים כאלה ואחרים עליך ועל אחים שלך. יצאה לכם תדמית של כסחנים. כמה זה מרתיח אותך?
"אנחנו לא רכים, ואני לא אתנצל על זה. כולנו אגרסיביים ולשלושתנו היו תיקולים חזקים לאורך השנים. חוץ מהתיקול של תמיר עם חנן ממן, שמי שראה את הוידאו יכול להבין שזה קרה בטעות וזה חלק מהמשחק. עד היום, אם תשאל את חנן הוא יגיד לך שתמיר הוא אחד האהובים עליו בכדורגל. גם במשחק הפרישה של חנן, הוא נתן לשני אנשים את החולצה שלו. אחד למשפחה ואחד לתמיר, זה מראה כמה זה באמת היה בטעות. תמיר ועמית הם ילדים אהובים וכל שחקן ששיחק איתם יגיד לך שזה שני אנשים עם לב הכי גדול שיש. מפה ועד לעשות כותרות שהרבה כתבים עשו... אלה רגעים שהרתיחו אותי. היו אנשים שהציעו לי לתבוע עיתונאי כזה או אחר שדיבר בשידור דברים לא לעניין, אבל בחרנו כמשפחה לא לתת לזה במה. זה מרתיח אותי כי קשה לשנות את התדמית שנוצרה. הקהל ניזון מהתקשורת ואז עוד יותר קשה לעצור את זה". 

תקופת קראנקה לא היתה פשוטה. יצאו לא מעט סיפורים על חוסר אמון, שהוא איבד את חדר ההלבשה. כמה מהסיפורים היו נכונים וכמה הגזמות?
"תקופת קראנקה לא היתה פשוטה כי לא הצלחנו כקבוצה וכשמכבי ת"א כמועדון לא מצליח אז זו תקופה קשה. הרבה דברים שיצאו הם דברים שלא אהבתי כשחקן שגדל במערכת וכאחד שהתחנך שמה שקורה בחדר הלבשה אמור להישאר שם".

אתה חושב שברק יצחקי עשה נכון שהתפטר?
"עד היום אני בקשר טוב עם ברק וגם הייתי בקשר טוב איתו כשהוא היה בתפקיד ואני כשחקן. הרבה אנשים לא יודעים כמה הוא עבד קשה מאחורי הקלעים במועדון והרבה דברים שהוא עשה, לא הרבה יודעים. הוא נתן את כל כולו למערכת, אבל בשורה התחתונה הקבוצה לא הצליחה בשנים האלה, הוא לקח אחריות והיה לו מאוד קשה גם לו וגם למשפחתו שהקהל לא מרוצה ויש כזה עליהום. חבל לי שזה הסתיים ככה עבורו, כי הגיע לו יותר". 

בן דודך, דניאל פרץ עבר לבאיירן מינכן. ספר לי על השיחה הראשונה שהוא מודיע לך על המעבר
"אני בין היחידים שידע על השיחות עם באיירן מינכן. אחרי אחד המשחקים באירופה הוא חייג אלי באחת בלילה וסיפר לי. הייתי בשוק, כל כך שמחתי בשבילו וכל כך רציתי שיקרה. היינו בקשר יום יומי וייאמר לזכותו הוא לא התעסק בזה אפילו לא קצת, וביקש מהסוכנים שלו לא לעדכן אותו בשום פרט עד שזה נופל או קורה, כדי להתעסק במשימה עם מכבי ת"א להעפיל לקונפרנס ליג. הוא מקצוען, ו-ווינר ואם יש מגיע בכדורגל זה לו. לא ייקח עוד הרבה זמן עד שיהפוך להיות שוער ראשון שם".   

היית חלק מרכזי בסגל נבחרת ישראל. שותף ל-18 הופעות במדים הלאומיים. אחת הסיבות ליציאה שלך קשורה גם לרצון לחזור?
"זה היה הזימון הראשון בחמש-שש השנים האחרונות שאני כשיר ולא מזומן. שלושה מאמנים שונים - אנדי הרצוג, ווילי רוטנשטיינר ואלון חזן זימנו אותי כמעט בכל המקרים. אני מכיר את אלון חזן המון שנים, הייתי הקפטן שלו בנבחרת הנערים. הוא חייג אלי לפני הזימון האחרון ואמר לי שבגלל שאני לא משחק הרבה במכבי ת"א, הוא לא יזמין אותי. הערכתי את שיחת הטלפון הזאת. הוא אמר לי שברגע שאחזור לשחק סדיר, הוא יקרא לי בחזרה וזה אחד השיקולים שהיו לי לצאת לקבל דקות משמעותיות כדי להמשיך להגשים את החלום הכי גדול שלי מילדות להמשיך לשחק עבור המדינה וללבוש את המדים הלאומיים".

קרדיט לסרטון ברשת החברתית - Castro Pro