נקמה. אין דרך אחרת לתאר את הניצחון של נבחרת השליחים של צרפת במשחה ל-4X100 חתירה על חשבון האמריקנים אמש (ראשון). ולא, לא נקמה על החגיגה של נבחרת ארה"ב בכדורסל על צרפת כמה שעות קודם לכן על הפרקט. מדובר בסגירת חשבון על בייג'ין 2008, אז ג'ייסון ליזאק גנב מהצרפתים ניצחון על חוט השערה והביא לארה"ב מדליה.
הפעם, הצרפתים עשו מהפך משלהם. כשראיין לוכטה זינק ל-100 המטרים האחרונים הוא הוליך כמעט בגוף מלא על יאניק אנייל, השחיין האחרון של צרפת. אבל דקה לאחר מכן, כשהקצף החל להתמוסס מהמים בבריכה האולימפית בלונדון, זה היה דווקא אנייל שנגע ראשון בקיר בצורה מרשימה והחזיר לצרפתים את המדליה שלדעתם הייתה שייכת להם מלכתחילה.
התגובה של האמריקנים הייתה די קרירה. "לפחות השגתי מדליה עכשיו", אמר מייקל פלפס, בהתייחס לסיום במקום הרביעי ב-400 מעורב אישי בשבת, והוסיף: "זה קשה. היינו רוצים להיות המנצחים, אבל יאניק שחה בצורה מצויינת כל השנה והחבר'ה האלה ביצעו מקצה נהדר. ניסינו ליצור לעצמנו מרווח גדול ככל האפשר, היו לנו 4 שחיינים נפלאים כדי ללכת לשם ולשחות הכי מהר שאנו יכולים. אנחנו מי שהמאמנים חשבו שיש להם את הסיכוי הכי טוב, נכנסנו למים והתחרינו - זה כל מה שאפשר לבקש".
לוכטה, שהמאוצים בחתירה אינם הצד החזק שלו, ניסה להסביר כיצד איבד את היתרון הגדול: "התלהבתי מאוד ואני חושב ששחיתי מהר מדי ב-50 המטרים הראשונים, זה פגע בי ב-50 המטרים הבאים. אבל לפחות הצלחנו להשיג מדליה, כך שאני משער שזה טוב".
בצד הצרפתי של המשוואה לא הסתירו את השמחה. "נתתי את כל מה שיש לי ב-50 המטרים האחרונים עד שהוא נשבר", סיפר אנייל, "ב-10 המטרים האחרונים ראיתי שהוא ממש נשבר. זה חלומי, פשוט חלומי. לא היה עלינו הרבה לחץ, עשינו מה שאנחנו יודעים לעשות. עכשיו אנו אלופים אולימפיים, זה אדיר".