אי אפשר שלא לרחם על ויקטור ואלדס. השוער הוותיק של ברצלונה, שהיה אמור להיכלל בסגל של נבחרת ספרד למונדיאל, קרע במהלך העונה את הרצועה הצולבת בברכו ויחמיץ את הטורניר. בנוסף, השוער שכבר הצהיר כי יעזוב את המועדון, לא קיבל את הפרידה לה קיווה, אלא הרגע האחרון שלו על הדשא כשחקן ברצלונה היה מלווה ביסורים ובכאבים קשים. היום (רביעי) שיגר ואלדס מכתב פרידה רשמי לאוהדים.
"אמנם לצערי לא יכולתי להיפרד במשחק כדורגל כמו שרציתי, אבל זה הזמן להיפרד", כתב ואלדס, "השנה הנוכחית הייתה קשה ואפילו אכזרית כלפיי". השוער גם הודה לכל המאמנים שליוו אותו מילדות עד השער של הבלאוגראנה והגיע עד המאמנים בבוגרים. "תודה ללואיס ואן חאל שהימר עליי ובכך התחיל לבנות חלק מסוים מהיסטוריה של ברצלונה ולי היה כבוד לקחת בכך חלק".
על פרנק רייקארד אמר ואלדס: "נתן לי את הביטחון הדרוש לשוער ועזר לי להגיע עד הזכייה בגביע האלופות ב-2006. תמיד אהיה חייב לו". ואלדס גם הודה לפפ גווארדיולה ולטיטו וילאנובה, שהלך לאחרונה לעולמו. "תודה לך פפ על כך שהדרכת אותי לאורך כל הדרך. אמרת לי תמיד לחפש את ההצלחה ועשינו את זה ביחד. ההצלחה ההיא תהיה לנצח", אמר השוער, "תודה טיטו, איפה שאתה נמצא. מודה לך שלימדת את הכוח האופי הנדרשים להתמודד עם החיים".
ואלדס לא נפרד במיוחד מהשחקנים ומסר לכולם: "תודה לכל השחקנים שאיתם היה לי הכבוד לעבוד. גרמו לי להרגיש כה חשוב ומשמעותי במועדון. יצרנו כאן קבוצה גדולה במהלך כל השנים. תודה על הכל". השוער כמובן לא היה יכול לשכוח את "האנשים הכי חשובים", להגדרתו, אוהדי ברצלונה: "הם ליוו אותי במשך 12 שנים כשחקן מקצועני, אלה האוהדים הכי נאמנים שיש. הם תמיד היו שם כדי לתמוך בנו, לחגוג איתנו ובכל ערב היו שולחים לי אנרגיות חיוביות. בלעדיכם, האוהדים, לא היינו יכולים לעשות זאת. מבקש שלעולם לא תפסיקו לתמוך בי".
הרגע הקשה מכל. ואלדס (gettyimages)
נפרד מהחברים. עם צ'אבי (gettyimages)