$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מינוי פוליטי: מאחורי החתמתו של צ'אבי בברצלונה

אחרי שהשתמש בו כדי ללעוג ליריבו לנשיאות, ז'ואן לאפורטה הבין שהדרך היחידה בה ישמור על מעמדו היא הצבתו של צ'אבי בתפקיד המאמן. המועדון יקבל אידיאליסט, אך לא בטוח שיש לו את הכלים להצליח

רם חיים
רם חיים  05.11.21 - 13:11

לצד הריגוש הגדול שמלווה את מינויו של צ'אבי למאמן ברצלונה, יש גם לא מעט אירוניה. במהלך קמפיין הבחירות של ז'ואן לאפורטה, "צ'אבי" הייתה מילת גנאי עבור נשיא בארסה. ויקטור פונט, שסיים במקום השני במרוץ, הוא שותף עסקי של קשר העבר ולמעשה, היה הפנים של הקמפיין של פונט, שייעד לו תחילה לתפקיד המאמן ובהמשך את תפקיד המנהל המקצועי, כשעוד הייתה מחשבה להמשיך עם רונלד קומאן.

בעימות האחרון בין המועמדים לנשיאות בארסה, כל מתמודד קיבל דקה לפנות לליבם של בעלי זכות ההצבעה. כשהגיע הרגע של פונט, הוא אמר "אני רוצה להודות ל...", לפני שנקטע על ידי לאפורטה שישב בצד וקרא: "צ'אבי" בזלזול. קודם לכן, לאפורטה מנה את הקבוצה שהייתה תחת ניהולו: "ויקטור ואלדס, דני אלבס, ג'רארד פיקה, אריק אבידל", לפני שאמר שבקבוצה של פונט יהיו: "צ'אבי, צ'אבי, צ'אבי, צ'אבי, צ'אבי, צ'אבי וצ'אבי". פתאום הסוס המנצח של לאפורטה הוא החבר הכי טוב של מי שהיה יריבו.

הקשרים בין לאפורטה לצ'אבי תמיד היו טובים. קשר העבר היה חלק מהקבוצה שזכתה בליגת האלופות ב-2006 וב-2009, בזמן הקדנציה הקודמת של לאפורטה. הקשר עם פונט גרם לסדקים במערכת היחסים ובוודאי הפריע לנשיא בארסה, שהיה צריך להפחית מהאגו שלו כדי להפוך את צ'אבי ל"נבחר".

המעמד של קומאן היה מעורער במשך חודשים ארוכים עד שלבסוף פוטר. לאורך הזמן הזה, בתקשורת הקטאלונית דאגו להעביר את המסר שלאפורטה חושש למנות את צ'אבי מכיוון שאין לו את הניסיון שהיה לפפ גווארדיולה בשעתו, כשאימן בבארסה ב' לפני שקודם לקבוצה הבוגרת. בתסריט האופטימלי עבור לאפורטה, הוא היה "גונב" מנבחרת בלגיה את רוברטו מרטינס, או אפילו הולך על הימור יוצא דופן ומרתק כמו מינויו של מרסלו גז'ארדו מריבר פלייט. אבל הפוליטיקה, בטח בתקופה כל כך רגישה בבארסה, היא זאת שמכתיבה את סדר היום. 

לאפורטה דחה את הקץ עם קומאן, חשש מכספי הפיצויים שיעמיקו את המשבר הכלכלי, עד שלבסוף לא היה יכול לשאת יותר את היכולת של הקבוצה ופיטר את המאמן. היה דמיוני לחשוב שמי שנחשב לגדול נשיאי בארסה בכל הזמנים, יחטוף אש כמו הנשיא הגרוע בתולדות הכדורגל, ג'וספ מריה ברתומיאו. אמנם זה לא הגיע לשם, אבל הפרידה מליאו מסי, לצד החולשה של הקבוצה, עוררו קולות וביקורות נגד הנשיא הנוכחי. לאפורטה הבין: זה הזמן להשאיר את הגאווה בצד וללכת עם העדר.

טוני פריישה, שהיה מועמד סופי נוסף במרוץ לנשיאות ברצלונה, הסביר את הסיטואציה סביב צ'אבי בציוץ בטוויטר: "לצ'אבי יש המון מעלות טובות כמאמן. אחת החשובות שבהן - הוא המאמן הכי מבוקש בהיסטוריה של התקשורת, ובהתחשב ביחס שקיבלו ארנסטו ואלוורדה, קיקה סטיין, טאטה מרטינו ולואיס אנריקה, זה יכול להיות גורם מכריע". במילים אחרות, צ'אבי יזכה לסבלנות מכל הגורמים החשובים בקטאלוניה, בעיקר כי הוא אחד משלהם.

בארסה היא הקורבן של ההצלחה של עצמה. לכאורה, אין זמן לעונות פיננסיות, היא צריכה לשוב לגבהים המוכרים לה כאן ועכשיו, גם בלי מסי. צ'אבי ישנה את התמונה. יהיה אורך רוח בשבילו, ובכמויות, הוא יקבל את הזמן כדי לעצב את בארסה כפי שהוא רואה אותה, כמובן תחת המגבלות הכלכליות ובתקווה שהייצוב הכלכלי והקיצוצים הנרחבים שהוביל לאפורטה, יסייעו לקבוצה להחתים בקיץ שחקן-שניים מהרמה הגבוהה ביותר.

אם לאפורטה היה ממנה מאמן אחר שהוא לא צ'אבי, ואותו מאמן היה משיג תוצאות דומות לאלה של קומאן, חברי המועדון היו דורשים את ראשו גם של הנשיא, שהיה מאבד מגדולתו. ברגע שהאוהדים והתקשורת הקטאלונית קיבלו את מבוקשם, לאפורטה יוכל נפנף בכך גם אם צ'אבי לא יצליח. הוא הבטיח לעצמו הון פוליטי: המאמן שכולם רצו יעמוד בציפיות או שהוא בסופו של דבר ימנה מאמן אחר אחרי שנתן צ'אנס לצ'אבי האהוב.

מבחינה מקצועית, בארסה מקבלת מאמן שמאמין בערכים הקדושים של המועדון, אלה של יוהאן קרויף וגווארדיולה – החזקת כדור היא המפתח לניצחון, ואם איבדת את הכדור, צריך להפעיל לחץ גבוה כדי לזכות בו בחזרה. ה"טיקי טאקה" עבר טשטוש החל מימיו של לואיס אנריקה, גם המאמנים הבאים לא התעקשו על הסגנון, ואלוורדה וקומאן סלדו ממנו, כעסו כשהתקשורת האדירה אותו. צ'אבי האידיאליסט בוודאי יגיע עם רעיון להחזיר את שיטת המשחק המפורסמת בעולם, אבל התעלומה הגדולה היא האם זה בכלל אפשרי עם סגל כל כך מוגבל מבחינת כישרון, בטח בהשוואה לשמות שהיו חלק מהקבוצה בעבר הלא רחוק.

אי אפשר שלא לתהות גם לגבי הניסיון של צ'אבי המאמן. הפרק בקטאר היה מוצלח עבורו כשחקן וכמאמן, עם 11 תארים לאורך תקופה של חמש שנים, אבל מדובר בליגה הקטארית. הנסיכות היא גן עדן כלכלי והחיים בדוחא המפוארת הם נוחים, אבל מבחינה מקצועית, היא רחוקה מאוד מהרמות איתן צ'אבי יתמודד לראשונה כמאמן. ועם כל מה שנכתב, נאמר ונתהה, בסוף קוראים לו צ'אבי, והוא חוזר לברצלונה. נקודת פתיחה יותר טובה מזאת לא תמצאו אצל אף מאמן בעולם.