ריקוד פלמנגו: על הקבוצה המלהיבה של דרא"מ

פינליסטית הליברטדורס מושכת כוכבים וגוררת השוואות לנבחרת

נדב דשתי  23.11.19 - 13:39
(getty)
(getty)
תחילת כתבה

שנה בלבד אחרי רצף התקריות האלימות בגמר גביע הליברטדורס בין ריבר פלייט לבוקה ג'וניורס, אירוע השיא בדרום אמריקה, לפחות בגזרת המועדונים, חוזר. ריבר פלייט, שרוצה זכייה שלישית במפעל תוך חמש שנים, פוגשת את פלמנגו, שלא הייתה במעמד הזה 38 שנים. העובדה שלראשונה בתולדות המפעל הגמר יוכרע במשחק אחד, באיצטדיון נייטרלי, הופכת את האירוע הזה לעוצמתי עוד יותר.

פלמנגו נחשבת לאחת הקבוצות הגדולות בברזיל ובדרום אמריקה בפרט. לא בגלל כמות התארים שהיא זכתה לאורך ההיסטוריה ואפילו לא בגלל השחקנים הגדולים ששיחקו במדיה, מזיקו בשנות ה-80, רומאריו בשנות ה-90 ורונאלדיניו עשור מאוחר יותר, אלא בעיקר בגלל כמות האוהדים הבלתי נתפסת שיש למועדון בברזיל שעומדת, על פי ההערכות, על כ-30-35 מיליון. היא מחזיקה בשנת 2019 בממוצע של 52 אלף צופים למשחק, זה פי 1.5 מכמות האוהדים של קורינתיאנס שבמקום השני. אלה מספרים שקשה למצוא בכדורגל הדרום אמריקאי.

מבחינה מקצועית, פלמנגו היא לא עוד קבוצה דרום אמריקאי טיפוסית. הבסיס שלה, מהמאמן ועד כמעט אחרון השחקנים שלה, הוא אירופאי, או לפחות כאלה שעברו תקופה קצרה או ארוכה באירופה. האיש על הקווים, ז'ורז'ה ז'זוס, מגיע עם ניסיון בגמרים יבשתיים. הוא הוביל את בנפיקה לשניים כאלה בליגה האירופית, נגד צ'לסי ונגד סביליה, הוא זכה עם בראגה באינטרטוטו ועם זאת נשאלת השאלה: איך מאמן עם רקורד כזה מגיע לברזיל? "האהבה לברזיל הייתה מגיל צעיר כי כשהייתי ילד, פורטוגל לא הייתה נבחרת טובה כמו שהיא היום. הרגשתי שיש הרבה דמיון בין פורטוגל לברזיל", הוא מסביר, "ראיתי כל כך הרבה שחקנים ברזילאים בפורטוגל ולא הבנתי איך הם הגיעו לשם. הכישרון שלהם טהור", הוא מוסיף.

אחד כזה הוא גבריאל ברבוסה, שנקנה על ידי אינטר לפני 3.5 שנים תמורת 30 מיליון יורו, לא הצליח להתאקלם במועדון האיטלקי והושאל לבנפיקה ליסבון בזמן שז'זוס אימן בפורטוגל. "אני יכול להגיד שאם הוא היה מחליט להגיע לספורטינג, הוא לא היה חוזר לברזיל. הבעיה שלא נתנו לו לשחק", הצהיר המאמן. ברבוסה הוא מלך השערים של גביע ליברטדורס, ו-5 מתוך 7 השערים שלו במפעל הגיעו בנוק-אאוט: צמד נגד אמלק בחצי הגמר, שער נגד אינטרנסיונל ברבע גמר וצמד נגד גרמיו בחצי הגמר. החלוץ גם מוביל את טבלת הכובשים בליגה הברזילאית כשנותרו ארבעה מחזורים לסיום העונה. אם המצב יישאר על כנו, הוא יהיה הברזילאי השלישי שמסיים כמלך שערים בשני המפעלים. קוטיניו, שחקן עבר של סנטוס שעשה זאת בשנות ה-60, וזיקו כבר עשו זאת בעבר.

את הניסיון מביאים המגנים של פלמנגו, ראפיניה ופליפה לואיז. השניים הגיעו בחלון ההעברות האחרון לאחר שבילו עשור וחצי באירופה. "רגעים לפני שחתמתי בפלאמנגו הייתה לי הצעה כלכלית טובה מאוד מבורוסיה דורטמונד, אבל משהו באינטואיציה אמר לי לא ללכת לגרמניה, העדפתי ללכת אחרי הלב וזה היה פלמנגו", הסביר פליפה לואיז המחזיק בניסיון עשיר בגמרים יבשתיים: זה יהיה החמישי שלו בשמונה השנים האחרונות. הוא שיחק עם אתלטיקו מדריד בגמרי ליגת האלופות ב-2014 וב-2016 ובליגה האירופית ב-2012 וב-2018. האוהדים של פלמנגו היו מניע חשוב בחזרה שלו: "כשאתה נמצא באירופה, אתה לא מבין כמה המותג פלמנגו חזק בברזיל".

בעוד דויד לואיז עזב את אירופה בלי לזכות בליגת האלופות, רפיניה יכול להיכנס לרשימה יוקרתית של שחקנים שזכו בגביעים יבשתיים באירופה ובדרום אמריקה וכוללת שמות גדולים כמו ניימאר, רונאלדיניו, קאפו, קרלוס טבז וחואן פאבלו סורין. על אף גילו (34), בבאיירן מינכן רצו שהמגן ישלים 10 שנים במועדון, אבל הוא החליט שזה הזמן לחזור לברזיל. "הייתה לי פגישה עם כל המנהלים הבכירים והם רצו לחדש לי את החוזה, כמו כל שנה. זאת הייתה החלטה קשה כי שחקנים מחפשים איך להגיע לבאיירן בכל דרך ואני זה שרציתי לעזוב", הסביר רפיניה את ההחלטה וגם טען כי הוא בכושר הטוב בקריירה, "אני רץ 11 קילומטר כל משחק, אני תורם למשחק ההתקפי של הקבוצה".

ראפיניה צודק. פלאמנגו לא הפסידה ב-25 משחקים מאז הגיע אליה והציגה את הכדורגל הטוב בברזיל. יש כאלה שלקחו זאת רחוק ואמרו אפילו שהיא אפילו טובה מנבחרת ברזיל. כן, זאת של ניימאר, קוטיניו וקאסמירו. "זה מוזר להגיד את זה, אבל אני יותר נהנה לראות את פלמנגו מאשר את נבחרת ברזיל", אמר ג'רסון, שהיה אחד מכוכבי נבחרת ברזיל במונדיאל 70'. אדמונדו, שזכה עם הנבחרת בקופה אמריקה לפני 22 שנים גם הסכים: "ההבדל בין שחקני פלמנגו לנבחרת ברזיל שהם מדברים מעט, אבל על המגרש מציגים כדורגל איכותי". פאביו סורמאני, פרשן ברשת פוקס ספורקט ברזיל חיזק: "אם היה מתקיים משחק בינם והייתי נדרש לשים את הכסף שלי על אחת מהם, זאת תהיה פלמנגו".

אך למרות מה שהשחקנים אומרים, אל תטעו. שמות כמו גבריאל ברבוסה, דויד לואיז ורפיניה לא יעזבו את אירופה רק מסיבות מקצועיות. פלמנגו יכולה לשלם כסף רב לשחקני הרכש שלה, הרבה בזכות השחקנים שהיא הצליחה למכור לאירופה. רק בשנה שעברה הסגל של פלמנגו בצמד המפגשים מול ריבר פלייט בליברטדורס כלל שחקני בית: לאו דוארטה, לוקאס פאקטה, ג'יאן לוקאס ו-ויניסיוס ג'וניור. השניים הראשונים הלכו למילאן, ג'יאן לוקאס נמכר לליון ו-ויניסיוס ג'וניור לריאל מדריד בסכום כולל אסטרונומי, לפחות במונחים דרום אמריקאים, של כ-100 מיליון יורו.

בחזרה לגמר, על אף הרקורד המרשים של שחקני פלמנגו קשה לסמן פייבוריטית ברורה. "פלמנגו היא קבוצה טובה יותר, אבל הקשיחות של קבוצות ארגנטינאיות, במיוחד במשחקי גמר, יכולה לעשות את ההבדל", הסביר מאורו סילבה, שזכה עם ברזיל במונדיאל 94'. זיקו, המזוהה עם המועדון והיום עובד ביפן, הוסיף: "קשה לי להגיד אם הקבוצה הזאת טובה מהקבוצה שלנו לפני 38 שנים, אבל אני יכול להגיד שאני קם למשחקים לפנות בוקר ונהנה".

14 פעמים קבוצות ברזילאיות וארגנטינאיות התמודדו ביניהן בגמר הליברטדורס. 9 פעמים ניצחה הקבוצה מארגנטינה, לעומת 5 ניצחונות בלבד לברזילאית, אולי במפגש הראשון בין פלמנגו לריבר פלייט בהיסטוריה של גביע הליברטדורס, היא תצליח לשפר במעט את המאזן.