$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

הצד האפל של הכדורגל: הסיפורים מאחורי המשחק

מטיוח של התעללויות מיניות בילדים ע"י פיפ"א, דרך מכירות משחקים באירופה ועד איומים ומזוודת כספים בישראל. הסיפורים של העיתונאי חושף השחיתויות רומיין מולינה יזעזעו אתכם. ראיון לערוץ הספורט

רועי ויינברג
רועי ויינברג  29.01.22 - 11:20

אנחנו אוהבים כדורגל. איך אפשר שלא? היופי של המשחק, הרגש, החוויה של אצטדיון כדורגל וההמתנה לצד עשרות אלפי אנשים לרגע קסום אחד, גול, הצליחה למשוך עשרות אם לא מאות מיליונים למשחק היפה הזה במשך השנים. ובדומה לכל דבר שמושך מספיק אנשים, כדורגל גם מושך כסף.

רוב הכסף הזה מושקע בדברים טובים. קבוצות כדורגל, מגרשים, עשייה חברתית, תחביב לדורות של ילדים (וכן, גם האתר שבו אתם קוראים את שורות אלה) לא היו מגיעים לעולם באותו סדר הגודל בלי הכדורגל. לצד זאת, לצערנו, יש תופעות רעות שמתלוות למשחק הנפלא הזה, כמו מכירות משחקים, אלימות מינית, מעורבות של ארגוני טרור ועוד.

יש מי שמנסים להילחם בחושך הזה שמשפיע על הענף. אחד מהם הוא רומיין מולינה, עיתונאי עצמאי בן 30, שבמשך חודשים חושף פרשות מזעזעות מרחבי עולם הכדורגל. מולינה, עיתונאי אמין שפרסם בניו יורק טיימס, ה-BBC, CNN והגארדיאן וכתב שישה ספרים, חושף בשיטתיות פרשות מאפריקה, הקאריביים ואף הרמות הגבוהות ביותר של הכדורגל העולמי. שוחחנו איתו כדי לנסות להבין את הצד האפל של עולם הכדורגל.

נתחיל, ברשותך, מסדרת הכתבות על התעללויות מיניות בילדים וילדות ברחבי עולם הכדורגל שפרסמת. היית מגדיר אותה בתור הבעיה הגדולה ביותר של הענף? פיפ"א עושה את מה שהיא יכולה לעשות כדי למנוע אותה?
"כן, זאת הבעיה הכי גדולה ואף אחד לא שם אליה לב. פיפ"א לא מטפלת בה מספיק טוב. יש הרבה אנשים טובים בארגון שרוצים שדברים יעבדו בצורה טובה וחלקה יותר, אבל הם לא יכולים לעשות את זה בגלל המערכת. בכל פעם שמגיע מקרה חדש פיפ"א מנסה לטייח אותו".

"במונגוליה, למשל, מאמן הנבחרת עד גיל 15 הושעה לעשור, אבל הם פשוט לא אמרו לאף אחד. איך ארגון יכול לדעת שהוא תקף קטינות אם אף אחד לא העיר? בהאיטי הם איבדו הצהרה של מתלוננת. הם מצאו אותה באורח נס רק אחרי ששאלתי. המתלוננת הגישה תלונה באוקטובר 2020. פיפ"א אמרה לי שהם מצאו את התלונה בפברואר 2021 אחרי ששאלתי אותם מה קורה עם זה".

"בגאבון, פיפ"א ביקשה מוועדת האתיקה של ההתאחדות לחקור בשמם. כל כך הרבה חברי התאחדות מעורבים, איך הם יחקרו? בשבוע הבא אנחנו מפרסמים על הטיוח בזימבבואה. יש התעללות בקטינים בכדורגל בכל העולם, אני שומע על מקרים כל שבוע. זאת מגפה. בגאבון היו יותר מאלפים. הרשויות שם לוקחות את המקרים ברצינות, פיפ"א לא".

מדכא. למרות כל מה שקרה במדינות ויבשות אחרות (במקרה של האיטי לעומת גאבון), אמרת שהמערכת עצמה שבורה. אתה חושב שזה כשל בירוקרטי, בגלל שהמערכת גדולה מדי, או שאנשים בעמדות כוח מנסים לחסום את המאמצים של השאר?
"שאלה טובה. פניתי באופן אישי למריו גלווטי (מקורב ליו"ר פיפ"א ג'יאני אינפנטינו ומי שהיה אחראי על הקשר בין ההתאחדות האפריקאית לפיפ"א) לפני כמה חודשים. הוא 'עזב' את התפקיד, לא לגמרי ביוזמתו אבל זה דיון אחר. דיברתי עם ועדת האתיקה כמה פעמים, אבל בכל זאת...".

"הם נתנו לרופא, ד"ר בנצ'ה, תפקיד בהתאחדות הכדורגל בהאיטי למרות שהם יודעים שהוא שלח נערות לעשות הפלה. הייתי שם כשהן העידו. איך זה אפשרי? לפני שנה פניתי באופן אישי למנהלי ההתאחדות כדי להזהיר אותם על כך שמספר אנשים מפיפ"א התעסקו עם בנות בהאיטי. אחד מהשמות הגדולים ביותר בקונקאקא"ף מעורב. הם ידעו את זה במשך שנה. פתחו משהו נגדו? לא. העדות והקורבנות דיברו עם פיפ"א? כן. הם התעקשו שאהיה איתם שם".

"במקרה של זימבבואה, היו הטרדות מיניות חוזרות של ועד השופטים. הממשלה המקומית התערבה וניסתה להדיח אותם, אבל פיפ"א התנגדה להתערבות שלה והזהירה את זימבבואה שלא תוכל לשחק בטורניר בינלאומי, אלא אם ההנהגה של הנבחרת תחזור, וזה מנע את החקירה. מצאנו שפנו לפיפ"א ב-9 בדצמבר, חודש לפני האולטימטום, והם לא פעלו בנושא".

בנושא אחר, אתה כותב בהרחבה על מכירות משחקים בכל העולם, ממלטה ועד לליגות המשנה בצרפת. כמה זה עמוק? משחקים ב-5 הליגות הראשונות של אירופה או בליגת האלופות מכורים?
"כן, בכל אסיה. היה מקרה מעניין במיוחד בלאוס, כש-45 שחקנים הושעו לצמיתות בגלל מכירת משחקים, אבל אסור לפרסם את השמות שלהם. יש מכירות משחקים גם במזרח אירופה ומרכז אמריקה. הסיפור של שקנדרבאו, קבוצת הכדורגל האלבנית שהושעתה מאירופה, מרתק כי שם השחיתות נעשתה בהובלת שר לשעבר. באופ"א זה יותר נדיר, אבל היו איומים ברצח".

על מי?
"שופטים. בארמניה היה גל מאסרים, בצ'כיה ובאירלנד היו משחקים שהתגלו כמכורים, בקפריסין פוצצו רכב של שופט בינואר 2020. יקר מדי, לדעתי, למכור משחק גדול מאוד. אבל גם בליגה הצרפתית הראשונה יש התראות אדומות ממשחקים, וזה אומר שהם מכורים".

אני לא חושב שגמר ליגת האלופות למשל יהיה מכור, אבל משחקים בשלב הבתים של האלופות או המוקדמות יכולים?
"בטח, תראה את שקנדרבראו".

שקנדרבראו האלבנית הושעתה לעשור מאירופה לאחר שהתגלה כי מכרה משחקים במסגרות אירופאיות. בבדיקה של אופ"א נמצא כי הם הטו 53 משחקים, כולל משחקים אירופאיים בין 2010 ל-2016. באותה התקופה הם השתתפו בשלב הבתים של הליגה האירופית, אך לא נפגשו בשום שלב מול קבוצה ישראלית.

בוא נדבר על מועדונים גדולים יותר. כתבת שאתה יכול למלא ספר שלם על מה שקורה בפריז סן ז'רמן. מה קורה באחד ממועדוני הכדורגל הגדולים באירופה?
"האנשים שמריצים את פ.ס.ז' הם בדיחה. האנשים מסביב לנאסר אל חאליפי הם בדיחה. אתה לא יכול לדמיין, לפעמים הייתי צריך לצבוט את עצמי כי חשבתי שזה לא אמיתי".

אשמח אם תוכל לפרט. יש סיפור ספציפי אחד שתרצה לשתף?
"יש שני חצאים להנהלה של פ.ס.ז'. ההנהלה האמיתית בקטאר, השייח' מנהל אותם, אבל אין לו זמן להתעסק בזה אז נאסר אל חאליפי נשיא הקבוצה, אבל הוא רק עוקב אחרי הוראות. הוא לא קובע אותן. יש כל כך הרבה אנשים מטורפים מסביבו. אנשים מנסים לתקוע סכינים בגב אחד לשני, זה מייאש. אין לך מושג כמה הם גרועים, כמה אנשים התייאשו, נכנסו לדיכאון, זה לא ייאמן".

"סיפור ספציפי אחד? מקורב לאל חלאיפי השתמש יום אחד ברכב של המועדון בשביל להבריח כיסא גלגלים לתוך אלג'יריה. דמיין את זה: בחור שקרוב לנשיא משתמש באחד הרכבים של המועדון כדי להבריח כיסא גלגלים לתוך אלג'יריה. באיזה מועדון, בסדר הגודל הזה, אתה יכול למצוא משהו כזה?".

"המועדון נשלט לפעמים על בסיס כעס או תגובות, זה מניע אנשים לפעולה. המועדון הזה מנוהל בצורה מזעזעת. לפני כמה שנים הייתה פריצה לאחד ממגרשי הילדים שלהם. הם ביקשו ממישהו מהאבטחה לעשות את החקירה. בסוף היא הסתיימה בכלום כי הוא הגן על המאבטחים האחרים".

מדהים לשמוע שמועדון כדורגל כל כך גדול מנוהל ככה. אתה חושב שזה השפיע ברמה מסוימת על ליאו מסי לפני שהוא חתם בפ.ס.ז'? או אחרי ההחתמה?
"אין לי מושג, אבל אני לא חושב שיש הרבה מועדונים שיכולים לשלם לו את הסכומים האלה".

בהחלט. רציתי לדעת מה אתה חושב על הכדורגל הישראלי, גם בנושאים עליהם דיברנו וגם באופן כללי.
"ראיינתי הרבה שחקנים ששיחקו בארץ. יש בעלים מטורפים לפעמים, העברות משוגעות, כמו בכל מקום אחר, אבל המועדונים משלמים בזמן וזה לא קיים בכל מקום. הסיפורים על הבעלים הקודמים של בית"ר ירושלים מטורפים".

מה שמעת על הבעלים של בית"ר?
"מה שכולם יודעים. אני לא ישראלי כמובן, וזה מרתק. הם מוכרים בכל העולם בגלל דברים אחרים כמו הקהל, דברים שקרו בעבר וכו'. הסיפור של גומא אגייאר משוגע, כולם מכירים את כל הפרטים בארץ אבל מהצד זה פסיכי. וכל מה שקרה עם משה חוגג... אוהדים מסכנים!"

יש רוכש חדש לקבוצה, איש עסקים צרפתי בשם סטפן מלול. אולי שמעת עליו, יש לו חברה שמוכרת בשר כשר בצרפת.
"ראיתי. אני לא מכיר את הבחור. בלי קשר, הייתי שמח לכתוב על הליגה בישראל. אני אוהב את הדברים האלה, זה הכדורגל היפה. אני לא מבין איך תמיד הפסדתם לסקוטלנד".

אמרת שראיינת מספר שחקנים זרים בישראל, רוצה לשתף סיפור על אחד מהם?
"ז'וסלן מאייבי (שוער בית"ר ירושלים והכח עמידר רמת גן בעבר) שיחק בישראל. הוא היה שוער קמרוני. כשהוא עבר מהכח לבית"ר, הסיפור היה מטורף לחלוטין. הבעלים של הכח איים עליו כדי שיחתום על חוזה חדש, חשבון הבנק שלו הוקפא".

וואו. מה קרה לאחר מכן?
"הוא היה צריך לעזוב את המדינה. הסוכן שלו, שגם היה המאמן שלו בהכח (דודו דהאן), קיבל שיחת טלפון שאמרה שהמשפחה שלו תהיה בסכנה אם הוא יצטרף למאייבי. אז מאייבי הגיע לבד. לאחר שהוא סירב לחוזה, הוא נפגש שוב עם הנשיא. כמה ימים לאחר מכן הוא חתם על חוזה גדול בהכח ל-4 שנים עם בונוס חתימה שמן, הכל במזוודת כספים".

אחרי כל התחקירים והממצאים המטרידים שאתה מוצא ברמה יומיומית, אתה עדיין מצליח לאהוב כדורגל?
"זה קשה. אני איש כדורסל ומשחק בליגת חובבים. אני מעדיף לראות כדורסל על כדורגל. אני עובד על מקרים בכל מקום בעולם שקשורים לכדורגל: סיירה ליאון, קונגו, גיניאה, צרפת, בוטוסוואנה, איי הברבדוס, קמבודיה, נפאל, ונצואלה, קולומביה. כל מקרה כזה וכל התאחדות זה סיפור גדול, לפעמים התעללויות מיניות, לפעמים מכירות משחקים. זה בכל מקום".

"אני מקבל פניות כמעט בכל שבוע ולא יכול להגיד לא לאנשים. אני עושה חקירות גדולות, היה סיפור ענק בקמבודיה על מקרים של התעללויות, אנשים בכירים הלכו לכלא. זה עובר מהתאחדות להתאחדות, שמענו למשל שזה קורה גם בארגון הטניס והכדורסל בגאבון – פרשות פדופיליה ענקיות, לכאורה. זה בכל מקום בתעשיית הספורט. גם בכדורגל".

"זה קיים גם בכדורסל, אנשים הלכו לכלא. פיב"א התערבה במקרה של הכדורסל והשעתה אנשים לכל החיים. אנחנו מצפים שהם יהיו מושעים, לא תמיד לכל החיים. במקביל יש גם סיפור אחר בקניה, זה בכל מקום. אין לי יותר מדי זמן בשביל לראות כדורגל. בזמן האחרון אני רואה משחקים בקובה, בסוריה או בלבנון כי אני מכיר אנשים משם. אני אוהב את כל הדברים האלה. הם מלמדים אותי על תרבויות חדשות".

"אני מתכנן ללכת לטונגה, אי ליד ניו זילנד, במרץ הקרוב ולכתוב על חווית הכדורגל שם. זה מה שאני אוהב. הקשר עם האנשים, העבודה עם האנשים, לדבר איתם. אני לא אוהב את הכדורגל בליגות הגבוהות, כי אין גישה לאנשים. בכל מקרה, אשמח להגיע לישראל ולעשות משהו דומה על הליגה השנייה או על קבוצה קטנה בליגה הראשונה. אני יותר מעוניין בסיפורים מהמשחק עצמו".