$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

בואו נרגיע: לא צריך להפיל הכל על מסאי דגו

המאמן טעה, אך מכבי חיפה סבלה מחוסר מזל. הגומלין? סיפור אחר. אוהד ירוק מסכם

תמיר אלחיאני
תמיר אלחיאני  27.07.23 - 09:54

התקציר באדיבות "ספורט 1"

אחח, מולדובה מולדובה. אף פעם לא הייתה יעד חביב ומועדף על יהודים, תעיד ההיסטוריה. למרבה הצער, גם אתמול, בערב ט' באב, לא האירה מולדובה ונציגתה במפעל פנים לנציגתו של עם ישראל במפעל המכובד, וחזרנו עם הפסד מינימלי.

משחק מעצבן ומתסכל, שבו שריף טירספול עקצה פעם אחת והלכה להישכב על קו השער בדבוקה, פחות או יותר עד דקות הסיום, שעה שאנחנו ניסינו לפרוץ את קו קלשצ'נקו ללא הצלחה יתרה.

צריך לומר, אמנם הפסדנו, ולכל החלק הקדמי שלנו ללא יוצא מן הכלל היה יום רע עד גרוע במיוחד, אבל בהחלט לא הגיע לנו להפסיד וקבוצתית, מכבי חיפה עשתה מה שהייתה צריכה - רק באפס חדות בפעולה האחרונה ומול השער.

מבחינת נקודות מדאיגות, הרי שמדובר כמובן בנקודת התורפה המהבהבת בעמדה מספר 6, שם גוני נאור פשוט לא מספיק טוב בכדי להיות קשר פותח במשחקים בקליבר הזה. גם ג'אבר, שאמנם נכנס לא רע למשחק במחצית, נמצא בתקופה פחות טובה ונחלש ככל שעברו הדקות. מכבי חיפה זועקת לאיכות ולעוצמה בעמדה הזו לאחר שאבו פאני עזב, ואני מאוד מקווה שנשמע בשורות בהקשר הזה בהקדם האפשרי, כי זה עוד יכול לעלות לנו ביוקר. צ'אלובה כבר טילפן חזרה?

נקודה נוספת היא, כמובן, עמדת השוער. אני לא בטוח במאת האחוזים שהשער שספגנו היה באשמתו של איתמר ניצן. אני למעשה בטוח שלפאשלה הזו היו אבות רבים בהגנה (קורנו שנרדם במיקום, גוני שאכל סיבוב מטלאל), אבל התגובה המאוחרת והעובדה שניצן אפילו לא זינק לכדור היא זו שמדאיגה בהקשר הזה.

מכבי חיפה חייבת שוער טוב ויציב יותר ממנו בשער להמשך מטרותיה. צריך להפעיל כל מנוף לחץ על ג'וש כהן בכדי שיחזור, ואם לא, לתת את המפתחות לשריף כיוף. אם כבר טעויות שוער, לפחות שיהיו שכר לימוד עבור פוטנציאל צעיר. כמובן, אם ישנן אי אלו אפשרויות ישראליות אחרות (ואין, כולם די באותה רמה כרגע), צריך לשקול אותן בכובד ראש.

כמובן, אי אפשר להפיל את ההפסד על שני שחקנים בלבד. כאמור, שרי, חזיזה, פיירו (אלוהים ישמור, מה יידרש כדי שיבקיע שער ברגל סוף סוף?) ובעיקר דיא סבע היו חלשים מאוד והרבה מתחת לרמתם הכללית. כשכל האסים שלך נראים תקועים ולא מבריקים, הכל נראה מסורבל מאוד וקשה יותר.

הנה מתחילים להם הזמזומים בנוגע לדיא סבע, על החוזה ושאר ירקות. להזכירכם, גם לתותח חסר מעצורים כמו עומר אצילי היתה תקופה של ירידת יכולת לאחר חתימה על החוזה במכבי חיפה, וזה משהו שגובה מחיר מנטלי. כך או כך, דיא סבע פשוט לא נכנס טוב לעונה הזו, אבל אין לי צל של ספק שהוא יחזיר את ההשקעה בו. האיש גולר בהווייתו, וקוסם כדורגל, רק צריך שער אחד להצית את הכל.

גם מסאי דגו לא חף מטעויות, עם חילופים לא ברורים בסיום שבילגנו את המשחק ובמזל עצום לא עלו לנו אף יותר ביוקר, עם ההחמצה המטורפת של שריף בסיום. ההתמהמהות בחילוף של דין דוד הייתה לא ברורה, כשגם רפאלוב היה צריך להיכנס מוקדם יותר.

ועדיין - הגענו למגה מצב אחרי כל החילופים האלו, שהיה חייב להסתיים ברשת (די בטוח שהיה פנדל), אבל בסוף, מה לעשות, סופרים רק מה שנכנס. אי אפשר להגיע לדקות הסיום בלי אף אחד משחקני ההכרעה על הדשא, ואני מקווה שמסאי יפיק מכך את הלקחים להמשך. בסך הכל, הקבוצה נראית מאומנת ועובדת נכון, ותכנית המשחק שלו הייתה טובה ונכונה, אין צורך לשפד את האיש על טעויות בחילופים, שהן מנת חלקו של כל מאמן בעולם, מנוסה יותר או פחות.

צריך לזכור - זה היה המשחק השני בשבוע בפרק זמן מוקדם של העונה, אז אני עוד יכול להבין איכשהו את היעדר האנרגיה הכללי והעובדה שלא הצלחנו להביא את האקסטרה בכדי לכפות תוצאה טובה יותר בדרך לגומלין. הצידוק (או תירוץ, תלוי את מי שואלים) הזה כבר לא יהיה תקף לגומלין.

בסופו של דבר, כשם שלא יצאתי מגדרי לאחר הניצחונות, אני לא ממש נכנס למרה שחורה בעקבות ההפסד הזה. זה לא היה משחק טוב שלנו, אבל מכבי חיפה הוכיחה אתמול שהיא קבוצה הרבה יותר טובה משריף. הגומלין יהיה מבחן אופי משמעותי עבור מסאי דגו והקבוצה, אבל הוא כמובן ייערך בתנאים אחרים לגמרי מאלו של אתמול. עם הקהל בירוק באטרף של מעמד הר סיני, באמבט השמנים הגדול ביותר בעולם, סמי עופר, אין כל סיבה שבעולם שלא נעשה את המהפך בדרך לשלב הבא.

אוקיי, בואו נחדד - עם שש, בלי שש, עם ניצן, כיוף או מוני שיקלי: בבית שלנו, אנחנו חייבים חייבים חייבים לעבור את שריף. אין תירוצים. כל דבר אחר יהיה כישלון.

יאללה תביאו את הגומלין.

נ.ב: באווירת בית העלמין של האיצטדיון הלא ברור במולדובה אתמול, כמה הבדל היו עושים 1,000-1,500 ירוקים שמרעישים עולמות. כל כך חבל שנמנע מאיתנו בנסיבות כאלה דביליות ואגוצנטריות לקבל את הדחיפה הנוספת והכל כך חשובה הזו. חומר למחשבה להמשך.