גאוות האומה

ראשית, אני רוצה לברך את הפועל באר שבע על הישג מדהים והעפלה לשלב 32 האחרונות, כשלפני הקמפיין חשבתי שהסיכויים שלהם לעשות את זה הם אולי 20 אחוז. החניכים של ברק בכר בלטו בשקט שהפגינו בחלק האחורי, עם משחק מסודר ומבלי להצטופף. חוליית ההגנה הייתה מאוד שקטה, במיוחד במחצית הראשונה, והשאירה את דודו גורש כמעט ללא עבודה.

במחצית השנייה סאות'המפטון כבר הייתה טובה יותר. היא ניצלה את העייפות של שחקני באר שבע, כשניית'ן רדמונד עבר את בן ביטון מספר פעמים וכמעט פרץ את ההגנה. בסך הכל, באר שבע סגרה את הסיפור בהזדמנות אחת וחצי. שוב צריך לציין לחיוב את ניהול המשחק של ברק בכר. ההכנסה של גדיר וההוצאה של אובידיו הובאן היו מתבקשים, בעוד החילוף המנצח היה של יובל שבתאי, שנכנס בדקה ה-78 ובישל את השער.

כל קבוצה ישראלית מגיעה לאירופה בעמדת נחיתות מבחינת שחקני החיזוק שלה. באר שבע משחקת בזירה האירופית עם חמישה זרים בלבד, והיא חלפה על פני קבוצות שאין להן בכלל מגבלת זרים, דבר שאומר המון על שחקני הרכש שלה ועל הישראלים.

עתידה של באר שבע במפעל תלוי מן הסתם בהגרלה, אך היא כבר הוכיחה שבטרנר היא מסוגלת לעבור כמעט כל קבוצה שתיקרא בדרכה. ברק בכר וחניכיו מגיעים חזקים מאוד להגרלה ועם הרבה אמונה, כשאיצטדיון טרנר ישחק תפקיד משמעותי במשחק הבית בשלב הנוקאאוט.

עם כל הכבוד ומבלי להמעיט בערכו של ההישג, צריך עדיין לזכור שזה המפעל השני בחשיבותו באירופה, והפועל באר שבע מצטרפת לרשימה של מועדונים מכובדים שכבר עשו זאת בכדורגל הישראלי. לאלופה יש המון לאן לשאוף, כשבעונה הבאה היא יכולה לסמן לעצמה את ליגת האלופות כיעד אפשרי בהחלט.

הפועל באר שבע שוב הוכיחה עד כמה העומק שלה בספסל יוצא מן הכלל, במיוחד לקבוצה בכדורגל הישראלי. כל שחקן שיקבל את ההזדמנות מברק בכר, ולא משנה מי הוא, יגיע בכדי לספק את הסחורה, מה שמוכיח עד כמה האלופה היא קבוצה מקצועי, בריאה ומאוזנת.

בשורה התחתונה, ההעפלה של באר שבע אינה מקרית. על ההצלחה מנצחים ברק בכר והצוות המקצועי במגרש, יחד עם ההתנהלות הבריאה של אלונה ברקת מחוץ למגרש. השאלה שנשאלת פעם נוספת היא כמה זמן האלופה תצליח לשמור על הכושר שבה היא נמצאת, מתי יגיע המשבר וכיצד הם יעברו אותו אבל כרגע, הפועל באר שבע היא הקבוצה הכי אירופאית בכדורגל הישראלי.