הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מדברת במגרש: הערב הגדול של מכבי חיפה

התשובה לזלזול, המאמן הגאון וה"הוביט". טור של אוהד ירוק

תמיר אלחיאני
תמיר אלחיאני  25.09.20 - 08:30

תגיות: מכבי חיפה

תחילת כתבה

במהלך צהרי אתמול (חמישי) העלו מנהלי המדיה של רוסטוב סרטון, שבו נראים השחקנים והצוות המקצועי של הקבוצה לומדים אנגלית, כלומר מתכוננים לטיסה ללונדון.

לא צריך להיות גאון גדול להבין את השורה התחתונה: "אנחנו לא סופרים אתכם". לכך התווספו גם כל מיני פרשנויות בתקשורת הרוסית על כך שמכבי חיפה היא קבוצה בינונית מאוד ושלרוסטוב לא אמורות להיות בעיות.

כמה שעות מאוחר יותר, הרוסים אכן השתמשו האנגלית אותה תירגלו במהלך הצהריים, כשאיחלו למכבי חיפה have a nice trip to London.  חטא היוהרה הרוסי בא על עונשו, כשקבוצה ישראלית "בינונית" מאוד הדיחה בקלילות  קבוצה רוסית (בינונית אפילו יותר), בתצוגת תכלית טקטית כמעט מושלמת.

יודעים מה? ה"כמעט" בכל הסיפור הזה הוא אולי החלק הכי מרשים בכל המשחק. ספיגת גול של רכות בלתי נסבלת, מהקשתה שגם הבלם וגם השוער היו אמורים לכסות, גול מכלום בדקות הראשונות זה מבוא לגוג ומגוג, בטח במגרש חוץ.

אבל אז מגיע הצלף, המארקסמן, המתנקש, איש העכביש האוסטרלי-אוקראיני-ישראלי, עם השטוזה הקבועה לרשת, הפעם בראש. ובאמת שכבר אין יותר מילים לתאר את התופעה הזו. ומאותו הרגע, לכולם, בבית ובמגרש, ברור מה הולך לקרות.

במגרש חוץ, בתקופה של אי ודאות וחושך, מכבי חיפה נתנה משחק פשוט ענק. שקט, בטוח, ממוקד. לא נבהלים מפיגור, לא נכנסים לפאניקה אחרי שער יתרון - ועל הדרך גם מרוויחים אדום של היריבה על משחק ברוטאלי. מה רע?

צריך להיות הוגנים ולומר - סביר להניח שהמשחק היה מתפתח לכיוונים יותר מלחיצים, במידה שלא היה נשלף האדום הזה. ועדיין - בבית של יריבה לא פשוטה, לבטח האיכותית ביותר שמכבי חיפה נתקלה בה העונה, הצלחנו לעצור אותם כמעט לגמרי, ושיחקנו את המשחק שלנו במגרש חוץ, בהרכב ומערך לא שגרתיים.

עוד ארוכה הדרך לברק בכר, בכל מה שנוגע להותרת חותם אמיתי על המועדון, אבל אתמול הוא בהחלט הראה טביעת אצבע משמעותית ראשונה והרוויח את כל המחמאות ביושר. הכנה טקטית מושלמת, מערך שלושת הבלמים עבד כמעט ללא דופי, ונראה שההתעקשות על בוגדן פלאניץ' הביאה לכאן בלם לא רע בכלל. ימים יגידו, אבל רכות כמו של סיינסבורי כנראה לא נראה ממנו.

מכבי חיפה היא קבוצה שיודעת מה היא עושה, יודעת מה היא רוצה מעצמה, ויש לה עוד הרבה לאן לשאוף ולהשתפר, עם השחקנים שכאן ואלו שעוד יגיעו. ואלו חדשות נהדרות.

ומה נגיד על ה"הוביט" מכפר קרע, מיסטר אבו פאני? המון זלזול היה כלפי השחקן הזה, לרבות מהאוהדים שלנו. אולי בגלל המימדים, אף אחד לא ספר אותו. ואז מגיע משחק יוצא מן הכלל, שמראה גם בפעולות הקטנות עד כמה הוא התבגר, עד כמה הוא הוסיף איכות ומחשבה למשחק שלו. אה כן, וגם שער ניצחון.

אי אפשר לזלזל בו יותר - אתמול היה אחד מסוג המשחקים, שיכול להיות נקודת זינוק ונקודת מפנה בקריירה של אבו פאני.

אני לא יודע (אף אחד לא יודע) אם הוא אכן יהיה שחקן הרכב במכבי חיפה או שאולי ידעך לספסל. לפחות לכרגע, בכל משחק הוא מצדיק את הקרדיט שהוא מקבל, הוא שחקן ראוי לרוטציה של מכבי חיפה בכל מובן ואני יכול לייחל רק להמשכיות.

האמת, כולם היו טובים מאוד, אולי עופרי ארד היה קצת פחות טוב מהשאר, אבל גם הוא התעשת בסופו של דבר ונתן הכל, כמו תמיד. אז אולי זה לא היה אחד הנצחונות הגדולים ביותר בתולדות המועדון באירופה (בכל זאת...), אבל זה בהחלט היה ניצחון גדול מאוד בפני עצמו, ועוד אבן שנוספת בחזרה בבניינו של המועדון שכמעט וחרב בעשור האחרון.

הפנים קדימה - לונדון קוראת, כמו בשיר של הקלאש, והתרנגולים של מוריניו יחכו לנו בסוכה המפוארת שלהם לפדיון כפרות של חמישי, ברוח סגר החגים. סון מול סאן, לאמלה מול מאבוקה, הארי קיין מול חבשי ובכר מול מוריניו.

כמו שזה נראה, אם נהיה ריאליים, זה יהיה הריקוד האחרון של מכבי חיפה השנה באירופה, מול קבוצה מלבל אחר לחלוטין משלנו.

יודעים מה? מה הכיף בלהיות ריאלי?! הרי כל משחק מתחיל ב-0:0, והיו דברים מעולם, ואם מאמינים ומנסים בכל הכוח, אז כמעט ואין דבר בלתי אפשרי בעולם הזה. הכל פתוח, בסופו של דבר, ורק דבר אחד בטוח - טוטנהאם יהיו בשלב הבתים.

אז אין יותר מדי סיבות להיות שמח בישראל של ספטמבר 2020. הקורונה מאכלת כמעט כל חלקה טובה, הכדורגל שוב חוזר לניילונים עד הודעה חדשה והדיכאון חוזר לשלוט בכל.

תודה לך, מכבי שלי, על ערב קסום, ועל שנתת לנו סיבה לחייך ולהיות גאים בימים קשים כמו אלו. אנחנו אוהבים אתכם ומתגעגעים הביתה.

גמר חתימה טובה לכולם