בסרט האחרון בסדרת המופת של ESPN 30 על 30, "לא מוגן", אנחנו עוברים חוויה מציאותית מאין כמוה דרך כריס הרן.
הרן, כוכב תיכונים ומכללות עצום מעיירה במסצ'וסטס, מתאר בגוף ראשון ותוך כדי הליך גמילה את רגעי הגאות והשפל של ספורטאי שנטל ההוכחה רובץ על כתפיו מגיל צעיר.
המציאות של "לא מוגן" מסירה את המסכות מעל הרן, הכן עד כאב כשהוא מתאר איך חמש דקות לפני משחק בבוסטון, כשהוא לבוש במדי הסלטיקס, הוא עומד בפינת רחוב, מחוץ לאולם בגשם ומחכה לסוחר הסמים שלו. במשחק, אגב, הוא היה נפלא. בחיים שמחוצה לו, על סף מוות.
מיכה שטרית, אחד מהכותבים המדויקים של המוזיקה הישראלית, תיאר ב"נרקומנים" של החברים של נטאשה את רשימת המכולת של החיים בשנות ה-90': "מי שמתמכר לסגנון, מתמכר לסמים, מתמכר לסקס, לשינה, לכסף, לדיכאון, לממתקים. ..".
בפראפרזה, רשימת המלאי של הרן עברה דרך קוקאין, משככי כאבים, הרואין קריסטל מת', בייג'ין, איסטנבול, בולוניה, אופניים בעלי עשרה הילוכים, חלום, תקווה, שבר, אישה עם שלושה ילדים. את הגאולה הוא מצא ליד כיור הסירים.
מיכה שטרית ממצה את המסמך הדוקומנטרי הנפלא ההוא עם השורה: "בלי רשימה ארוכה של קניות, אל תצא לסופרמרקט הגדול של החיים. כי אי אפשר בלי".