למרות שהספרס הפסידו בכל שמונת הביקורים הקודמים שלהם באוקלהומה וגם אחרי שחזרתו ההירואית של סרג' איבקה למגרשים הוציאה את הת'אנדר מהקבר והובילה לניצחון הגדול במשחק השלישי, היו לא מעט אנשים שסברו כי החבורה המנוסה של גרג פופוביץ' תסיק את המסקנות ותנצח את המשחק הרביעי. המציאות הראתה אחרת. הנוכחות של איבקה פשוט הפכה את הקערה על פיה ו-OKC שייטה לעוד ניצחון קליל (92:105) כשהיא נהנית מתצוגת ענק של ראסל ווסטברוק ומעוד יום קליעה סטנדרטי של קווין דוראנט.
התוצאה בסדרת גמר המערב אחרי הניצחון המרשים של הת'אנדר לפנות בוקר עומדת אומנם על שיוויון 2:2, אבל כבר עכשיו אפשר להכריז על מהפך. לא בתוצאה, אלא ביחסי הכוחות. אם אחרי שני המשחקים הראשונים בסדרה, היה נראה שסן אנטוניו תטייל בדרך לגמר שני ברציפות, כעת, חזרתו של איבקה וההשפלות שספגו שחקני הספרס בשני המשחקים האחרונים הפכו את אוקלהומה לפייבוריטית וכולם נזכרים פתאום במפגש בין הקבוצות בסדרת חצי גמר המערב לפני שנתיים, כשהת'אנדר הפכו פיגור 2:0 לניצחון 2:4.
עד המשחק השלישי, ההתקפה של סן אנטוניו נראתה כמו מלאכת מחשבת, אבל OKC פיתחה וירוס שמצא את נקודת התורפה בתוכנה של גרג פופוביץ'. איבקה משתק לחלוטין את טים דאנקן בצבע ומשנה את הזריקות של הגארדים שמנסים לחדור, אבל הוא לא השינוי היחיד שחל באוקלהומה בשני המשחקים האחרונים. ברוקס החליט לוותר על שירותיו של ת'אבו ספולושה המוגבל התקפית והשחקנים שמקבלים את הדקות שלו הם רג'י ג'קסון וג'רמי לאמב, שאומנם לא שומרים כמו השוויצרי, אך מהווים אופציה התקפית מצוינת וחשוב מכך - משחררים את דוראנט ו-ווסטברוק.
אין ספק שהרכז המוביל של הת'אנדר הוא שחקן שנוי במחלוקת. לפעמים הוא מסוגל להוציא את אוהדי אוקלהומה ואוהבי הכדורסל מהכלים אבל הלילה הוא עשה הכל נכון ושלח מסר ברור למבקריו. אין הרבה שחקנים שיכולים להוציא מהכלים את טוני פארקר אבל זה בדיוק מה שווסטברוק עשה. הוא שלט במשחק ביד רמה ורשם את אחת התצוגות המרשימות ביותר שנראו בפלייאוף בשנים האחרונות - 40 נקודות, 10 אסיסטים, 5 ריבאונדים ו-5 חטיפות. השחקן היחיד שהגיע למספרים כאלה בפלייאוף היה אחד בשם מייקל ג'ורדן, שעשה זאת ב-1989 כשהעיף את קליבלנד בסיבוב הראשון.
-
ווסטברוק ואיבקה. זה כל הקסם (gettyimages)
-
דוראנט. גם הוא מפרגן (gettyimages)
דוראנט, שרגיל להיות הקלע המוביל והפעם נאלץ להסתפק במקום השני בטבלת הקלעים עם 31 נקודות, החמיא כמובן לגיבור הניצחון: "הפוקוס שלו בכל פוזישן בהגנה והביטחון שלו בהתקפה הם הדברים שכיף לראות במשחק הכדורסל. אנשים מחוץ לקבוצה שלנו פשוט לא מסתכלים על דברים מהסוג הזה, אבל לפעמים אנחנו לחלוטין נשענים על היכולת של ראסל ליצור מהומה בשני צידי המגרש". זה היה המשחק הטוב ביותר של ווסטברוק ו-KD בסדרה עד כה, אבל מלך הסלים של הליגה חושב שהם יכולים לשחק אפילו יותר טוב. "אני לא יודע אם זה המשחק הכי טוב שאי פעם שיחקנו יחדיו כי שיחקנו כל כך הרבה משחקים אבל אני חושב שאנחנו יכולים להעלות את המשחק שלנו בעוד רמה כי אנחנו יודעים כמה קשה לנצח בסן אנטוניו. אנחנו מרגישים טוב יותר אבל רחוקים מלהיות מסופקים".
בדיוק כמו בסדרה ביניהן לפני שנתיים, בשני המשחקים האחרונים, אוקלהומה גורמת לספרס להיראות קשישים כפי שהם באמת והיא הקבוצה היחידה שהצליחה לעשות זאת. גם הסטטיסטיקה מוכיחה זאת - בכל הפרמטרים שמשקפים מהירות ואתלטיות, הת'אנדר חיסלו את הספרס- התקפות מתפרצות (0:21), חסימות (2:8) וחטיפות (4:12).
לחזרתו של איבקה יש כמובן חלק גדול בכך וברוקס מודע לכך. "אנחנו פשוט משחקים טוב כשסרג' איתנו. כשהוא בחמישייה, אנחנו יכולים לעשות דברים שאנחנו לא יכולים לעשות עם שחקנים אחרים. אני חושב שכולם תרמו בהגנה והשתמשנו באתלטיות שלנו כדי לפגוע להם בשטף ההתקפי. ראסל נתן משחק מפלצתי ויש לו מספיק אנרגיה כדי לספק תצוגות כאלה לילה אחרי לילה".
מנגד, בסן אנטוניו מקווים שהחזרה לטקסס ולמגרש הביתי תעזור להם להתאושש ותחזיר אותם למסלול. ברבע השלישי לפנות בוקר הם נראו מפורקים ואובדי עצות. המצב שלהם היה כל כך רע שאפילו טים דאנקן, בד"כ מהאנשים הרגועים ביותר ברחבי הגלובוס, איבד את העשתונות, התווכח עם פופוביץ' וצעק על דני גרין. "אני חושב שאסור לנו לחשוב בצורה כזאת", אמר טוני פארקר כשנשאל מה ההשפעה של שני ההפסדים האחרונים והאם הם החזירו אותו ואת חבריו לסדרה שהייתה ב-2012. "כל משחק הוא שונה וכך גם כל סדרה וכל שנה. אסור לנו להסתכל אחורה. עבדנו קשה כל השנה בשביל שיהיה לנו את יתרון הביתיות ועכשיו העבודה שלנו היא לשמור עליו ועל הבית שלנו".