הכל מחושב: הסיבה לפיה הווריירס הימרו על ראסל

הרצון להחזיק בכדור, השילוב המעניין עם קרי והשיפור ביכולת ההגנתית. גולדן סטייט ניסתה להפוך את הלימון החמוץ של הפרידה מקווין דוראנט ללימונדה, אבל האם מדובר בהתאמה עקומה או מחשבה נכונה לעתיד? הסיפור שמאחורי הקלעים של הצעד המפתיע

אור בר נתן
אור בר נתן  01.07.19 - 12:58

תגיות: NBA

תחילת כתבה

מאז 2016, זו הפעם השלישית בארבעת מועדי תחילת הפרי אייג׳נסי שגולדן סטייט מדהימה את כולם. זו לא מכת המחץ לשאר הליגה שהייתה ההחתמה של קווין דוראנט, והצירוף של קאזינס אולי הטיל יותר אימה כשהתחלנו לדמיין חמישיית אולסטארים, אבל אפשר לומר בקלות שהטרייד על דיאנג׳לו ראסל היה מהצעדים המפתיעים יותר של ליל 30 ביוני, בוודאי בתזמון שלו, כשנדמה שהאבק מתחיל לשקוע ורוב החתיכות בפאזל (קוואי יגרום לנו לחכות, עושה רושם) נפלו למקומן.

ב-7 בבוקר, בוב מאיירס קילף עוד שכבה של ההאמפטונס פייב בצעד שלכאורה קבע: גולדן סטייט מתה, תחי גולדן סטייט החדשה. האמנם?

ההתאמה של ראסל לווריירס מרגישה עקומה במקרה הטוב. הגארד שהפך לאולסטאר בעונה האחרונה הולך ומשתדרג התקפית, אבל עושה את זה קודם כל הוא עם הכדור ביד, קודם כל בפיק אנד רול, מהלך שגולדן סטייט הלכה והתרחקה ממנו ככל שהשנים נקפו. סטיב קר מעמיד התקפה שמזיזה את הכדור כמה שיותר, בעוד שראסל התמחה עד כה באחד על אחד, גג שניים על שניים.

בגלל הניידות של סטף קרי והיכולת שלו לשחק רחוק מהכדור, זה לא דיל ברייקר. אפשר לדמיין מצבים בהם תשומת הלב העצומה, שראסל דורש מההגנה תאפשר לסטף לפרק יריבות בכמה דקות, או לחילופין לפתוח לראסל את כל הצבע. סביר להניח גם שקר יעשה את ההתאמות בהתקפה כדי לבטא כמה שיותר את היתרונות של די-לו.

ההגנה תהיה אתגר גדול יותר. דווקא הגודל של ראסל לא שולל אותו לחלוטין מלשחק כשוטינג גארד, בוודאי בליגה של היום. עם 196 סנטימטרים, הוא בגובה של ג׳יימס הארדן ורוכן מעל דונובן מיצ׳ל, ומוטת הידיים שלו, 2.08 מ׳, מאפשרת לו להישאר מאוד קרוב לכדור גם כשהרגליים לא בדיוק זזות כמו שצריך.

לזכותו ייאמר שהוא גם עשה קפיצת מדרגה הגנתית, מרע מאוד לבינוני מינוס. סטטיסטית הוא קצת מתחת לממוצע בליגה, עדיף מקרי ברוב הפרמטרים, אבל יחד הם אחד הצמדים הכי פגיעים בליגה, חולשה שמוכפלת שבעתיים מהיעדר מוחלט של שחקני כנף שיודעים לשמור, עם עזיבתו של דוראנט ושליחת איגודלה בטרייד המשולש.

אז למה גולדן סטייט עשתה את זה? התשובה הפשוטה היא כדי לקבל אולסטאר בן 23 על חשבון אגדה דועכת בת 35, להפוך את הלימון החמוץ של הפרידה מדוראנט למשהו שמזכיר לימונדה. לעזאזל ההתאמות, לווריירס הבריאים שוב יהיו 4 שחקנים בטופ 50 של הליגה, ויהיה אפשר לחבר את כל זה לאיזושהי קונטנדרית.

התשובה המורכבת מרגישה יותר סבירה, והיא שהווריירס חשדו זמן מה שדוראנט הולך לברוקלין, כנ״ל קיירי, וזיהו הזדמנות לשריין לעצמם נכס לטרייד עתידי. החוזים של קרי, קליי (כשיחתום) וגרין (בשנה הבאה) היו משאירים לגולדן סטייט מעט הזדמנויות להתחזק בפרי אייג׳נסי גם ללא חוזה המקסימום של ראסל.

במצב כזה, מאיירס היה צריך לשקול אם להיפרד מקליי או גרין תמורת חבילה של נכסים ואז כבר מדובר בבנייה מחדש. הבאת ראסל משאירה את האופציות של הקבוצה הרבה יותר פתוחות. מצד אחד, יכול להיות שזה ייראה טוב מהמצופה ושדי-לו וסטף יקלעו כל כך הרבה נקודות, שהחסרונות ההגנתיים יתגמדו, ושהווריירס יישארו תחרותיים במערב, קליי יחזור לקראת הפלייאוף ומשם הכל פתוח.

מצד שני, גולדן סטייט שומרת לעצמה קלף חזק מאוד לקיץ 2020, שבו השוק יהיה הרבה יותר יבש, ומנכס כמו ראסל יהיה אפשר לסחוט 2-3 רול פליירס טובים, ולפתע נקבל את הרטרו-ווריירס, כנראה הקבוצה הכי כיפית בתולדות הליגה.

הטרייד הבוקר היה מרגיש כמו פאניקה אם זו הייתה קבוצה אחרת, אבל אולי עדיף לא למהר ולתת לו ציון, כי כרגע זה מרגיש כמו incomplete. גולדן סטייט הישנה מתה? יותר הגיוני שהיא נכנסה לקומה של שנה, ובינתיים תנו לראסל להתפרע.