הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

רף גבוה: יוקיץ' החזיר לאופנה את עמדת הסנטר

בשיאו של עידן ה'סמול בול', ניקולה יוקיץ' הביא את הגרסה שלו לתפקיד שפעם היה מרכזי והיום איבד קצת מהיוקרה. אחרי שהדהים את ה-NBA וזכה להשוואות לארווידאס סאבוניס ("לקח את זה לרמה אחרת"), כוכב דנבר סימן את המטרה הבאה - זכייה באליפות בארה"ב

אלון אמסלם
אלון אמסלם  21.10.19 - 09:02
תחילת כתבה

אחת מהנחות היסוד העתיקות ביותר בכדורסל היא: כמה שיותר גבוה, יותר טוב. הגובה, שמחוץ למגרש יכול להיות הסיוט הכי גדול של הנפילים, הפך ליתרון על הפרקט. הם היו זן מובחר, הארכיטקטים של המשחק, הפנטזיה של כל מאמן. ההשפעה שלהם הייתה יוצאת דופן - בהגנה, בהתקפה ובטקס הענקת הפרסים בסיום העונה.

אבל משהו השתבש בדרך. הכדורסל שינה צורה. יש שיגידו שהוא איבד קצת מהרומנטיקה שלו ויש שאוהבים את השינוי, את זה נשאיר לכם להחליט, אבל כך או כך, הסנטרים היו המפסידים הגדולים של התפתחות הענף והנה נתון המעיד על כך: בין השנים 1955 - 1982 רק שישה שחקני NBA שלא היו סנטרים זכו בתואר ה-MVP, אבל החל מ-1983, בעידן ה'סמול-בול', רק שלושה סנטרים הצליחו לגנוב את התואר הכי נכסף של עולם הכדורסל.

למה? תלוי את מי שואלים. מצד אחד, אפשר "להאשים" את הליגה, שהכניסה למשחק אלמנטים שונים שהקשו על השחקנים הגדולים, כמו קו השלשה וההגנה האזורית. מצד שני, אפשר "להאשים" את הסנטרים, שפשוט לא הצליחו להיכנס לנעליים הענקיות של שאקיל אוניל, קארים עבדול ג'אבר ו-ווילט צ'מברליין. אבל אם תשאלו את כותב שורות אלה, האשמה נופלת בעיקר על המשחק עצמו. בסופו של התהליך האבולוציוני שעבר, הכדורסל הפך לאסתטי יותר, מהיר יותר וכזה שלא נכנס לתבניות של עמדות. היום, לבצע תפקיד אחד על הצד הטוב ביותר זה כבר לא מספיק - סנטר צריך לדעת לקלוע מבחוץ, למסור, להוריד כדור לרצפה ולשמור גם מחוץ לצבע. יותר מזה, סנטר צריך כריזמה - אחד הדברים שהכי חסרים לנפילים של שני העשורים האחרונים.

״השילוב המושלם בין ישן וחדש״
המצב החדש אילץ את הקבוצות להתאים את עצמן. היו כאלה שהסיטו את הפורוורד לעמדת הסנטר (טים דאנקן, קווין גארנט) והיו שעברו לשחק כדורסל שמבוסס על פיק-אנד-רול (אמארה סטודמאייר, דווייט הווארד). בפועל, אף פתרון לא החזיק מעמד. כמה שנים מאוחר יותר, נשארנו עם רשימת סנטרים אפורה למדי שכללה בין היתר את ג'ואקים נואה, ברוק לופז או רוי היברטים למיניהם.

המסקנה הייתה ברורה לכולם - השינוי היה צריך להגיע מהסנטרים עצמם. זה אמנם לקח כמה שנים אבל בעונה החולפת כבר התחלנו לראות את ניצני הרנסנס של הסנטרים, ומי שלקח על עצמו את תפקיד השגריר הוא ניקולה יוקיץ'. אבל כשמדובר בסרבי הגדול, מוכרחים להתייחס קודם כל לפיל שבחדר: כשרק הגיע ל-NBA, יוקיץ' לא רק היה אלמוני, אלא גם כבד. ליתר דיוק, הוא שקל 132.5 קילו. כשהתבקש לעשות תרגיל פלאנק לשרירי הבטן במבדקי טרום העונה, החזיק מעמד 20 שניות בלבד וקרס על הפרקט. אבל הצ'אביות והעובדה שנראה כאילו הוא עומד להתעלף בכל רגע נתון על הפרקט, לא מעידות על היכולות שלו. למעשה, הן אפילו קצת משקרות כשמדובר ביוקיץ'.

אותו יוקיץ׳, שנבחר רק במקום ה-41 של דראפט 2014, הוא אחד מהטוענים לכתר הסנטר הטוב ב-NBA. בעוד ג'ואל אמביד הוריד את ממוצעיו בפלייאוף האחרון ל-17.6 נקודות למשחק וקארל-אנתוני טאונס אפילו לא הגיע לשם, הג'וקר הוכיח כבר בעונה הסדירה שהוא מיוחד בכך שהפך, תאמינו או לא, לשחקן הרביעי בהיסטוריה שחולף על פני מחסום 20 הנקודות, 10 הריבאונדים ו-7 האסיסטים (אחרי ווילט צ'מברליין, אוסקר רוברטסון וראסל ווסטברוק). אבל יוקיץ' כמו יוקיץ' לא הסתפק בכך. הוא שידרג את ממוצעיו ל-25.1 נקודות, 13 ריבאונדים ו-8.4 אסיסטים ב-14 משחקי פלייאוף והוביל את הנאגטס לניצחון בסדרה מול סן אנטוניו ולמשחק שביעי בחצי גמר המערב מול פורטלנד - הישג יפה לקבוצה השמינית בצעירותה בהיסטוריית הפלייאוף של ה-NBA.

נכון, הוא לא האב-טיפוס של הסופרסטאר שהתרגלנו לראות, הוא לא אתלטי בעליל והמשחק שלו די מסורבל, אבל עם עובדות קשה להתווכח - הסרבי הגדול, נכון להיום, הוא הסנטר הכי טוב שיש ל-NBA להציע. בתחילת דרכו בליגה הטובה בעולם הוא עורר גיחוך אצל האמריקאים, אבל חמש שנים אחר כך, הוא כבר מפלרטט עם תואר ה-MVP, וכיאה לכוכב ברמתו, גם ההייפ סביבו עלה מדרגה. לא סתם בתקשורת האמריקאית מתארים אותו כ"שילוב המושלם בין חדש וישן ב-NBA". מצד אחד סנטר קלאסי, גמלוני ככל שיהיה, אבל אחד שיכול לייצר נקודות עם הגב לסל ולהגן על הטבעת בהגנה. מהצד השני, אייקיו כדורסל חריג, אבק כוכבים ויכולות של פוינט גארד. 

"סאבוניס? הג'וקר לקח את זה לרמה אחרת לגמרי"
"הרבה אנשים שואלים אותי איך הוא בהשוואה לשחקן כמו סאבוניס, שידוע ביכולת המסירה שלו. אני חושב שהג'וקר לקח את זה לרמה אחרת לגמרי. הוא גם לוקח ריבאונדים, גם מוביל את הכדור וגם יוזם את ההתקפות. בעצם, הוא הפוינט גארד שלנו", הסביר ארתוראס קרנישובאס, הג'נרל מנג'ר של דנבר ומי ששיחק בעבר לצד סאבוניס, ולא במקרה.

בעונה שעברה, יוקיץ' נגע 92.5 פעמים בכדור בכל משחק - הכי הרבה ב-NBA ביחס לדקות המשחק. הוא השיג יותר טריפל דאבלים (12) מאשר דאנקים (11). סגנון המשחק המסורבל הפך לסמל המסחרי שלו, אבל החותמת להצלחה הגיעה כאשר יוקיץ' נבחר לחמישיית העונה שעברה והפך לשחקן השני בתולדות דנבר שעושה זאת. יודעים מי היה הראשון? זה היה דיוויד תומפסון, שעשה זאת בשנת 1978, לפני ארבעה עשורים, כשכוורת התפרקו בפעם הראשונה וסופרמן המקורי עוד הוקרן על המסכים.

בארה"ב כבר ברור לכולם שיוקיץ' הוא ההוכחה הניצחת לכך שהסנטרים כאן כדי להישאר, אבל כדי באמת להותיר חותם, הוא צריך לעשות מה שסנטרים גדולים לפניו עשו - להביא טבעת. בקרוב נדע אם מדובר במשימה שגדולה למידותיו.