אם תשאלו חובב NBA כמה נגמרה הסדרה בין בוסטון סלטיקס לשיקאגו בולס ב-1986, קרוב לוודאי שהוא לא יזכור ב-100% שנגמר 0:3 ירוק. אם תבקשו מאותו אדם להגיד לכם מי בלט בשורות בוסטון, הוא כנראה יהמר על לארי בירד אבל ישכח מקווין מקהייל שהעמיד ממוצע מרשים של 28.3 נק' למשחק באותה סדרה. אפילו אם תשאלו אותו על זהות האלופה בעונת 86', ייתכן שהוא יחשוב פעמיים לפני שיענה בשכל "בוסטון".
אבל אם תשאלו "מה אתה זוכר מהסדרה בין בוסטון לשיקאגו ב-86'?", תקבלו תשובה אחת בלבד: את הופעת 63 הנקודות של מייקל ג'ורדן בעונתו השנייה בליגה, נגד המפלצות הירוקות. הדקדקנים יזכרו גם שהוא קלע 49 נקודות במשחק הראשון, שקדם למשחק בו קבע את שיא הנקודות בפלייאוף. אז למה אנחנו מספרים לכם את כל זה? כי כמו שמהסדרה ההיא זוכרים דבר אחד, גם מהסדרה בין הקליפרס לדאלאס ב-2020 יזכרו דבר אחד, וזה את לוקה דונצ'יץ'. גם כן בעונתו השנייה ב-NBA.
ספורט ומורשת הולכים יד ביד, כי אם יש משהו אחד שגדול מהספורט עצמו, זה הסיפורים שהספורט מוליד. ובפלייאוף 2020, הוא הוליד רשמית את האגדה שנקראת לוקה דונצ'יץ', בדיוק כמו שבפלייאוף 1986 הוא הוליד את האגדה שנקראת מייקל ג'ורדן.
הלילה (בין ראשון לשני) דונצ'יץ' סיים את העונה, כשהפסיד 111:97 ו-4:2 לקליפרס. אם יש משהו אחד שיכול לנחם אותו ואת חובבי המורשת, זה שבאמת אי אפשר היה לבקש מהסלובני יותר. בטח כשפורזינגיס פצוע. ביום בו שאר חבריו לקבוצה קולעים 23 מ-62 מהשדה (37%) ו-7 מ-28 מחוץ לקשת (25%), זה יהיה עוול להפיל את ההפסד עליו. הכוכב בן ה-21 סיים עם 38 נק', 9 ריבאונדים ו-9 אסיסטים שעזרו למאבס להתקרב מרחק 6 הפרש מהקליפרס אחרי שפיגרו כבר ב-23, אבל זה לא הספיק הפעם.
בואו נבדוק מה המספרים מספרים: דונצ'יץ' אחראי על פלייאוף הבכורה הטוב אי פעם
- דונצ'יץ' הוא השחקן הראשון בתולדות ה-NBA שמעמיד ממוצעים של 30+ נק', 8+ ריבאונדים ו-8+ אסיסטים בפלייאוף הראשון שלו בקריירה
- דונצ'יץ' הוא השחקן הצעיר ביותר שקולע סל ניצחון בפלייאוף (במשחק 4)
- דונצ'יץ' קלע הכי הרבה נקודות במשחק הבכורה בפלייאוף (42)
- דונצ'יץ' קלע בממוצע 31 נק' בפלייאוף הבכורה שלו. היחידים שקלעו יותר לאורך ההיסטוריה הם קארים עבדול ג'באר, ריק בארי, ווילט צ'מברליין, בוב מקאדו ואנתוני דייויס.
המחמאות לא איחרו להגיע, כשבראש ובראשונה דווקא מאמן היריבה, דוק ריברס: "לדעתי בעונת הרוקי של לוקה לפני שנתיים, אמרתי שאני מאוהב בו. זה התעצם. מגיעה לו הערכה אדירה כשחקן. הוא נפלא, אני אוהב את הקשיחות שלו. הוא משחק עם הרבה שמחה". גם קוואי לנארד, שלא מרבה לדבר מול המצלמות, ידע לפרגן: "דונצ'יץ' נלחם בכל דקה שלו על הפרקט. הוא עשה עבודה אדירה שם". לאחר ההדחה, לוקה נשאל מה הופך שחקן לסופרסטאר, תוך שכוונת המשורר בשאלה ברורה, ונשאר צנוע: "לא יודע.. שחקן שמשחק טוב ומנצח משחקים". בנוגע למטרות העתידיות שלו, אמר: "המטרה היחידה שלי היא לזכות באליפות".
מאמן דאלאס, ריק קרלייל, התייחס גם כן לפלייאוף הראשון בקריירה המופלאה של לוקה: "הוא אחד השחקנים הכי קשוחים שראיתי ב-NBA. אני מצפה שהוא ישוב בעונה הבאה אפילו יותר טוב עם אלמנטים חדשים במשחק שלו. זה מה שמייקל ג'ורדן, מג'יק ג'ונסון וכל הגדולים היו עושים בקיץ. לא היה פשוט להוציא אותו מהמשחק היום, אבל יש לנו מזל שהוא איתנו. המטרה כעת היא לדאוג שכל הסגל יהיה בריא לחלוטין, ולהמשיך לצרף את השחקנים הנכונים סביב לוקה".
הסיפור הגדול ביותר במשחק 6 היה הרובוט קוואי לנארד, שקלע 30+ נקודות בפעם החמישית ברציפות (הרצף הארוך בקריירה שלו בפלייאוף) ועזר לקליפרס לעלות שלב לראשונה מאז 2015. כמו כן, הוא הפך לשחקן הראשון מאז גארי פייטון בשנת 2000 שרושם 30+ נק', 10+ ריבאונדים, 5+ אסיסטים ו-5+ חטיפות במשחק פלייאוף. תוסיפו לזה 74.3% מחצי מרחק בסיבוב הראשון. "עשינו עוד צעד אל עבר איפה שאנחנו רוצים להיות", לנארד אמר לאחר שהדיח את דאלאס.
במשחק המוקדם, בוסטון הרשימה כאשר גברה 94:112 על טורונטו, עלתה ל-0:1 בחצי גמר המזרח ולמעשה החזירה אותנו שלושה שבועות אחורה. בתחילת החודש, האלופה הייתה ברצף של שבעה ניצחונות, ונראתה כמו הדבר האמיתי בבועה, רק שאז הגיעו הסלטיקס והביסו אותה 122:100. הפעם זאת כבר נורה אדומה אמיתית לניק נרס, שכרגע, לא מצליח להתמודד עם הירוקים. המאזן של טורונטו בבועה נגד בוסטון כבר עומד על 2:0, בעוד שנגד שאר הקבוצות היא מחזיקה במאזן מושלם - 0:11.
האקס פקטור של בוסטון היה מרכוס סמארט, שלרוב מוזכר בגלל משחק ההגנה שלו, אך נגד הראפטורס הפך לקלעי ותפר חמש שלשות. זאת לאחר שכל הסדרה נגד פילי, הוא קלע שתי שלשות. נרס לא חיפש תירוצים בתום התבוסה: "זה היה קשוח אבל הכל חלק מזה שלא היינו בקצב של המשחק. לא שיחקנו טוב מספיק, או חזק מספיק, או מהר מספיק או קשוח מספיק כדי לנצח היום, כי הם בעטו לנו בתחת".