תשאלו את עצמכם מה עשיתם ב-18 שנה האחרונות, וברגע שתגיעו לתשובה, תתארו לעצמכם בראש את אותן שנים באמצעות עקומה, ברוח התקופה. כנראה שהעקומה שלכם תיראה כמו רכבת הרים - פעם למעלה, פעם למטה, ושוב פעם למעלה, כי אלו החיים של בני האדם הנורמטיביים, אבל לא של לברון ג'יימס.
"לברון הרבה יותר טוב היום ממה שהוא היה בימיו במיאמי", אמר מאמן גולדן סטייט סטיב קר לפני כמה שבועות, והאמת? המשפט הזה לא נתפס. הוא לא נתפס כי בגיל 36 (ב-30 בדצמבר) לברון הצליח להמציא את עצמו מחדש, ואם נביט בעקומה שלו - נראה שהיא רק עולה ועולה.
אתם לא חייבים להסכים עם האמירה של קר, אבל אתם כן חייבים להודות שלכל הפחות יש כאן מקום לדיון על האם הגרסה הנוכחית של ג'יימס היא הטובה ביותר שראינו. בוגר יותר, מנוסה יותר, חכם יותר, שלם יותר, רכז יותר - זה לברון מודל 2020, וזה בעיקר לא מובן מאליו. אז רגע לפני שג'יימס יפתח את עונתו ה-18 ב-NBA, ננסה להבין עד כמה המכונה הזאת באמת היסטורית, נבחן את השיאים שהוא עתיד לשבור ונציף עוד כמה נושאים שכדאי להתעכב עליהם.
אחד במינו
כמו שכל חובב ספורט בעולם יודע - לברון ג'יימס הוא פנומן, אבל כדי להבין באמת עד כמה, צריך להשוות אותו לכדורסלנים אחרים לאורך ההיסטוריה ולבדוק מה הם עשו בגיל 36. נתחיל קודם עם לברון עצמו: הוא מגיע אחרי זכייה באליפות עם לוס אנג'לס + MVP של סדרת הגמר עם ממוצעים של 27.6 נק' למשחק, 10.8 ריבאונדים ו-8.8 אסיסטים. בעונה הסדירה, אגב, הוא הוביל את הליגה באסיסטים בפעם הראשונה בקריירה עם 10.2 למשחק. ומה שאר הגדולים עשו בגיל הזה?
מייקל ג'ורדן: לא שיחק ב-NBA בעקבות הפרישה השנייה, כאשר עונה קודם לכן הוא זכה באליפות השישית שלו. ייתכן מאוד ש-MJ היה דוהר לאליפות נוספת בגיל 36, אבל עובדתית, זה לא קרה.
מג'יק ג'ונסון: הצטרף לעונת פרישה בלייקרס אחרי שלא שיחק ארבע עונות רצופות. מג'יק קלע 14.6 נק' למשחק ו-LA הודחה בסיבוב הראשון בפלייאוף.
לארי בירד: פרש מכדורסל בגיל 35. בעונתו האחרונה בוסטון הודחה בסיבוב השני בפלייאוף.
קובי בראיינט: קלע 22.3 נק' בממוצע ב-35 משחקים. עונה קודם לכן הוא שיחק שישה משחקים ובשתי העונות הלייקרס לא העפילו לפלייאוף.
שאקיל אוניל: העונה האחרונה שלו בטופ, במדי פיניקס. קלע 17.8 נקודות למשחק ונבחר לחמישייה השלישית של העונה.
ווילט צ'מברליין: פרש בסיום העונה הזאת. קלע 13.2 נק' למשחק בעונה הסדירה ו-10.4 בפלייאוף.
ביל ראסל: פרש מה-NBA עונה קודם לכן, במהלכה רשם 9.9 נק' למשחק בעונה הסדירה ו-10.8 נק' בממוצע בפליאוף.
הרשימה נמשכת ונמשכת, ובין כל הכוכבים יש כמובן כאלו שהמשיכו לבלוט גם בגיל מאוחר, כמו טים דאנקן וכרים עבדול ג'באר למשל, אבל אף אחד בהיסטוריה של הענף (ואולי גם בספורט) לא היה כל כך דומיננטי כמו לברון בגיל 36.
מה שבאמת מדהים, זה שלברון לא התפתח מאוחר, אלא להפך. הוא הגיע לליגה בגיל הכי צעיר שאפשר, מיד הפך לכוכב על שעומד בכל הציפיות ההגיוניות והלא הגיונות שעמדו בפניו, ועדיין נשאר בטופ אחרי כולם. למעשה, תאמינו או לא, לברון הוא השחקן החמישי (!) הכי מבוגר ב-NBA, ובמקרה שלו - לא נראה שהמנוע ייכבה בזמן הקרוב.
שיאים נועדו להישבר
זה היה גמר 2014, סן אנטוניו הובילה 1:3 על מיאמי ולברון ג'יימס התכונן למשחק מספר 5, בידיעה ש-32 הקבוצות שהיו לפניו במצב הזה - לא הצליחו לחזור בסדרת הגמר. "שיאים נועדו להישבר, הם נשברים כל הזמן", אמר לברון לקראת המשחק. "למה שאנחנו לא נהיה אלה שכותבים מחדש את ההיסטוריה?". ובכן, ההיט לא הצליחו לחזור ל-3:4, אבל כידוע שנתיים לאחר מכן ב-2016 קינג ג'יימס ניפץ את תקרת הזכוכית עם אליפות היסטורית.
ולעניינו, הכוכב של הלייקרס הגיע לשלב הזה בקריירה שכדי לשבור שיאים הוא כבר לא צריך לנצח על קאמבק הירואי, מספיק לו לעלות על הפרקט ולהחזיק את הכדור הכתום. כלומר, כל משחק של לברון מלווה בעוד שיא ועוד שיא וזה לא ייעצר עד שג'יימס ייעצר.
הפסקאות הבאות מיועדות לאנשי המספרים, אז אם אתם לא כאלה, מומלץ לדלג לחלק הבא. על מנת לראות לאן לברון יטפס בדפי הסטטיסטיקה השונים, התבססנו על המספרים ש"Fantasy ESPN" ניבאו לו לעונה הזאת תוך הערכה שישחק 63 משחקים מתוך ה-72:
ממוצעים: 33.5 דקות, 25 נקודות, 2 שלשות, 7.7 ריבאונדים, 9.2 אסיסטים, 1.2 חטיפות ו-0.6 חסימות.
סה"כ: 2110 דקות, 1575 נקודות, 126 שלשות, 485 ריבאונדים, 560 אסיסטים, 76 טיפות ו-38 חסימות.
בהנחה שכך ייראו המספרים של לברון, אלו השיאים שהוא עתיד לשבור או לפחות להתקרב אליהן:
- יעלה מהמקום השמיני למקום הרביעי בטבלת הדקות בכל הזמנים (יהיה מרחק 6785 מעבדול ג'באר במקום הראשון)
- יישאר במקום השלישי בטבלת הקלעים בכל הזמנים (יהיה מרחק 2571 מעבדול ג'באר ו-1112 מקארל מלון שבמקום השני)
- יעלה מהמקום ה-15 למקום ה-10 בטבלת השלשות (972 מריי אלן)
- יעלה מהמקום ה-48 למקום ה-41 בטבלת הריבאונדים (14,034 מווילט צ'מברליין)
- יעלה מהמקום השמיני למקום השישי בטבלת האסיסטים (5900 מג'ון סטוקטון)
- יעלה מהמקום ה-13 למקום ה-11 בטבלת החטיפות (1174 מסטוקטון)
- יעלה מהמקום ה-105 למקום ה-97 בטבלת החסימות (2835 מהאקים אולג'ואן)
כל המספרים הללו שייכים לעונה הסדירה שלעיתים מרגישה כמו קדם-עונה עבור לברון, אבל בפלייאוף המפלצת באמת יוצאת החוצה, ואת זה אפשר לראות בבירור בסטטיסטיקה. בפלייאוף לברון ממוקם במקום הראשון בדקות, ראשון בנקודות, שני בשלשות (56 מסטף קרי), שישי בריבאונדים (1756 מביל ראסל), שני באסיסטים (475 ממג'יק), ראשון בחטיפות ו-11 בחסימות (318 מדאנקן).
איך הוא עושה את זה?
קודם כל, צריך להבין שלברון ג'יימס שיחק כמות לא הגיונית של כדורסל לאורך הקריירה, בטח בהשוואה לשאר השחקנים בליגה. מבין כל השחקנים הפעילים ב-NBA, לברון רשם 59,364 דקות בעונה הסדירה ובפלייאוף. ומי במקום השני? כרמלו אנתוני, עם 42,979 דקות. כדי שכרמלו ידביק את הפער, הוא צריך לשחק למעלה מ-340 משחקים מלאים (48 דקות) ושלברון יפסיק לשחק.
נחזור לשאלה שלנו - איך לעזאזל הוא עושה את זה? את התשובה נקבל בלי להיכנס לגנטיקה, כושר ותזונה. בעוד שחקני NBA נחים במשחקים מסוימים (Load Management), הפורוורד הוותיק למד "לנוח" תוך כדי משחקים. בעונתו האחרונה במיאמי לברון רץ 4.12 ק"מ למשחק, ובעונה שעברה המספר הזה ירד ל-3.7 ק"מ בממוצע.
כמו כן, מבין 127 השחקנים ששיחקו לפחות 30 דקות למשחק בעונה שעברה, לברון מדורג במקום ה-122 במדד המהירות (5.9 קמ"ש). בין כל השחקנים ברשימה הזו, רק ג'יימס הארדן בילה פחות זמן מלברון על המגרש כשהוא רץ בקצב בינוני - 18.6% לעומת 19% של כוכב הלייקרס. במילים אחרות, לברון יודע לשמור את האנרגיה שלו.
האנרגיה הזאת באה לידי ביטוי גם בצורת המשחק שלו שהשתנה ביחד עם כל הליגה. בימים עברו לברון היה לוקח הרבה יותר זריקות מחצי מרחק, שלרוב דורשות ממנו להיות אגרסיבי יותר ולחדור, אבל הוא למד לקחת צעד אחורה, תרתי משמע. בעונת האליפות הראשונה 40% מהזריקות שלו הגיעו מחצי מרחק, ו-12.7% משלוש, ואילו בעונה שעברה רק 17% מהזריקות שלו היו חצי מרחק ו-32.6% (שיא קריירה) הגיעו מחוץ לקשת.
בנוסף לשלשות, אותן קלע ב-37% בפלייאוף האחרון, אנחנו גם רואים את לברון חודר פחות ופחות. בפלייאוף 2018 ג'יימס חדר לסל 22.8 פעמים לכל 100 פוזשנים, ובבועה המספר הזה צנח ל-16.8, גם כי היה לו את אנתוני דייויס וגם כי הוא הפך לשחקן חכם יותר שיודע לשמור על יעילות תוך כדי שהוא שומר על הגוף שלו. 38 שחקנים לקחו 50+ זריקות בצבע בפלייאוף האחרון, ומי שהוביל אותם באחוזי קליעה היה לברון עם 71.2%.
אף אחד לא עושה את זה יותר טוב ממנו (Getty)
מה מחכה לנו ב-2020/21?
קצת מוזר לומר את זה על אחד הספורטאים הגדולים שנראו אי פעם, אבל בניגוד לרוב הקריירה של לברון, הפעם הוא מגיע לעונה כפייבוריט מובהק. על פי סוכנויות ההימורים זאת הפעם הראשונה מאז עונת 2014/15 שקבוצה של ג'יימס פייבוריטית לאליפות, ובהחלט אפשר להבין מדוע.
לברון מגיע לעונה הזאת אחרי פגרה בת 71 יום בלבד (הקצרה אי פעם), עם אחד הסגלים החזקים שהיו לו, אם לא החזק שבהם. דייויס הוכיח שהוא השחקן הכי טוב ששיחק עם ג'יימס (באותו פרק זמן בו שיחק איתו) ובקיץ האחרון הצטרף השחקן השישי של העונה מונטרז הארל והסגן שלו דניס שרודר - פריבילגיה שלא הייתה לכוכב הלייקרס מעולם. עם השלד שנשמר + מצב היריבות + העובדה שאין יתרון ביתיות רגיל שיאפשר ללברון לנוח יותר מתמיד בעונה הסדירה - האלופה צריכה לשמור על התואר שלה.
מה מחכה לנו ב-2023/24?
אנחנו הרבה זמן מדמיינים את הרגע בו לברון ג'יימס ישתף פעולה עם בנו ברוני, ומפה לשם, אנחנו לא רחוקים מהיום הזה. לברון לימד אותנו לאורך השנים שכמו שליט אמיתי, גם אצלו הכול מתוכנן. לא במקרה החוזה החדש עליו חתם לפני כמה שבועות מסתיים בקיץ 2023, כי גם לברון יודע איך צריך להיראות הפרק האחרון בקריירה שלו.
"הדבר הכי טוב בחוזה שלי הוא שבשנה שאהיה שחקן חופשי הבן שלי יסיים בית ספר", אמר לברון. "יהיו לי אופציות, נראה...". בכדורסל האירופי ראינו בשנת 1990 את דינו מנגין משחק בגיל 40 נגד הבן שלו אנדראה בליגה האיטלקית, אבל דבר שכזה מעולם לא קרה על פרקט ה-NBA.
אם לברון וברוני יאחדו כוחות, כולנו נקבל חותמת נוספת לכך שכדורסלן כמו לברון לא נראה וספק גם אם ייראה. ג'יימס יקבל 'קייס' חדש לדיון על הגדול בהיסטוריה, ואנחנו נקבל 'פינאלה' מושלם עם המסר שלברון כל כך חיכה להעביר לנו - האגדה שלו צריכה בן, בדיוק כמו שכל מלך צריך יורש.