הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

הרים את הכפפה: גארי פייטון השני פורח בגולדן סטייט

קרי וגרין לא רצו אותו, אביו לא האמין בו וכל קבוצה שצירפה אותו מיהרה לחתוך אותו, אך העונה - גארי פייטון השני מוצא את מקומו ב-NBA. סיפורו של "הבן של", שבגיל 28 הפך לנשק המפתיע של הווריירס

יואב מודעי, שליח ערוץ הספורט לארה"ב
יואב מודעי, שליח ערוץ הספורט לארה"ב  13.11.21 - 15:15
תחילת כתבה

בווידאו: מיטב הדאנקים של פייטון העונה בגולדן סטייט>>

הרבה לפני שראז'ון רונדו ביסס את עצמו כאחד הרכזים היותר גדולים שנגעו בכדור הכתום, מישהו שכבר נכנס לרשימה הזאת לא בדיוק האמין שלרכז הצעיר של בוסטון יש עתיד. "אתה לא ממש טוב בכדורסל", אמר גארי פייטון ("הכפפה") לרונדו, שענה לו עם אליפות בשנה שלאחר מכן והופעת בכורה באולסטאר כעבור שנתיים. רונדו סיפר שאותה אמירה דרבנה אותו וגרמה לו לרצות להוכיח לכוכב העבר אחרת, אבל חוץ ממנו יש עוד שחקן שצמח מתוך הביקורת של פייטון, וזה לא אחר מאשר הבן שלו - גארי פייטון השני.

"הכפפה" מעולם לא היה דמות שקטה על הפרקט. הוא היה אומר "בפנים" את כל מה שישב לו בראש ובלב גם אם מולו עמד מייקל ג'ורדן, והתכונה הזו המשיכה איתו גם לחיים של אחרי הקריירה הנהדרת שכללה אליפות NBA, תשע הופעות אולסטאר, תשע פעמים בחמישיות העונה ותשע פעמים בחמישיית ההגנה הראשונה (שחקן ההגנה של שנת 1996). פייטון האב הודה שהוא היה אומר לבנו שהוא לא מספיק טוב בכדורסל, והעונה, אחרי הרבה שנים של עליות ומורדות, דור ההמשך מראה שהיה מוקדם להספיד אותו - כשהוא מוצא את מקומו דווקא בקבוצה הכי לוהטת בליגה.  

לאחר חמש שנים לא פשוטות במהלכן לא נבחר בדראפט, נדד מהג'י ליג לליגה הטובה בעולם, נחתך חמש פעמים (בין היתר על ידי מילווקי, לוס אנג'לס לייקרס ו-וושינגטון) וחתם על שלושה חוזים שונים לעשרה ימים - פייטון הבן נולד מחדש בגולדן סטייט. על אף גילו (בן 29 ב-1 בדצמבר), פייטון פורץ בתחילת העונה הזו והופך לחביב הקהל בסן פרנסיסקו ולנשק המפתיע של סטיב קר מהספסל.

*יישור קו - לגיבור של הסיפור שלנו לא קוראים גארי פייטון ג'וניור, משום שכבר יש לו אח בשם הזה. כמו שכתוב למעלה, שמו הוא "גארי פייטון השני", או בקצרה - GP2.

פייטון הוא גארד שמתנשא לגובה 1.91 מ', הוא מכונה "הכפפה הצעירה" (נשמע טוב יותר באנגלית - "Young Glove") וכמו אביו הוא עבר באוניברסיטת אורגון סטייט שם היה אחד השומרים הטובים בליגת המכללות. הוא קטף את תואר שחקן ההגנה של העונה ב-Pac-12 ב-2014/15 ו-2015/16 עם ממוצע של 2.8 חטיפות למשחק, אבל הוא לא הצליח לתרגם את הדומיננטיות ההגנתית הזאת ל-NBA, עד השנה.

לאחר שהראה ניצוצות בגולדן סטייט ב-10 משחקים אשתקד (בעונה שעברה גם זכה בתואר שחקן ההגנה של הג'י ליג), פייטון הועדף הקיץ על פני אייברי בראדלי והצטרף לסגל של הלוחמים, במה שנראה בינתיים כמו החלטה מצוינת של ההנהלה. ראשי המועדון התעקשו על פייטון והלכו נגד רצונם של ותיקי הקבוצה (ביניהם סטף קרי ודריימונד גרין), שקיוו לראות את השחקן המנוסה יותר לצדם. בראדלי, כידוע, חתם בסופו של דבר בלוס אנג'לס לייקרס.

 ב-12 משחקים עד כה העונה, פייטון עומד על 6 נקודות בממוצע ב-67% מהשדה ו-38.5% משלוש לצד 1.3 חטיפות ב-12.5 דקות למשחק. פר 36 דקות, פייטון ראשון בליגה בחטיפות עם 3.8 (מינימום 100 דקות העונה). מבין אלו שמשחקים העונה 11+ דקות בממוצע למשחק, פייטון שלישי בכל ה-NBA במדד הגנתי עם 88.4, וראשון במדד (מדד התקפי פחות מדד הגנתי) עם 35. עד עכשיו בחודש נובמבר פייטון מוביל את הליגה במדד הפלוס מינוס עם 18.2+ למשחק.

ההגנה המדבקת הפכה את פייטון לחלק בלתי נפרד מההצלחה של הווריירס, שכרגע עם 11 ניצחונות ב-12 משחקים. "אני כאן כדי להכניס אנרגיות בהגנה", אמר. "בהתקפה אנחנו יכולים לעשות הכל, יש לנו המון כלים בחמישייה ועל הספסל, אנחנו כל כך עמוקים. אז אם בנוסף לכך נצליח גם להשיג עצירות בהגנה, ליריבות יהיה קשה מאוד לעמוד בדרכינו". מודל החיקוי שלו, כך סיפר, הוא אלכס קארוסו ששיחק איתו בג'י ליג ועשה את הדרך מלמטה למעלה.

כשפייטון השומר העיקרי הוא עוצר את השחקנים שמולו על קצת יותר מ-21% מהשדה ו-27% משלוש, כך שיש לו נתח משמעותי בהגנת הברזל של גולדן סטייט העונה. קליי תומפסון פרגן לחברו כשצייץ: "אני יכול להעביר לילה שלם עם צפייה בגארי פייטון השני שומר בהגנה".  

אין ספק שזה עושה טוב על הלב לראות את דור ההמשך של "הכפפה" מככב בהגנה, אבל עם כל הכבוד לחטיפות ולאנרגיות בצד ההוא של המגרש, פייטון מרעיד את הצ'ייס סנטר קודם כל בזכות מה שהוא עושה בהתקפה. בניגוד לאביו שהיה מסדר לשון קמפ דאנקים מפלצתיים, פייטון הצעיר מרחף בעצמו והוא כבר רשום על כמה מהמהלכים הכי יפים של גולדן סטייט העונה.

"אין לי מושג איך GP2 קופץ כל כך גבוה, אנחנו באותו גובה", אמר קרי. הודות לניתור האדיר של הגארד, קר החליט להוסיף לספר התרגילים שלו תרגיל חדש שמיועד במיוחד לפייטון (דוגמא בסרטון כאן למטה). בתרגיל פייטון חוסם או מזייף את החסימה לרכז (לרוב קרי, שגורם להגנה להתמקד בו), הוא מתגלגל לטבעת לאחר שהכדור מגיע לשחקן שבפינה של קו העונשין וזה מסתיים באלי-אופ קל לקפיץ של הווריירס.

פייטון האב השתעשע בשבוע האחרון בעקבות כל ההטבעות של הבן שלו: "הוא פשוט אתלט, אני תוהה אם הדוור (קארל מלון) הגיע אלינו לביקור בזמן שלא הייתי בבית. אני לא יודע מאיפה הגיעה האתלטיות הזו אליו, אבל אני פשוט שמח שיש לו אותה". על החלק ההגנתי אמר: "הוא בילה איתי הרבה וראה אותי משחק, הוא אוהב לשמור ויש לו ידיים ארוכות וטובות. הוא זז מהר עם הרגליים ותמיד אקטיבי".

עוד לפני העונה, אגב, הטבעה עוצמתית של פייטון בליגת הקיץ משכה את תשומת לבו של לברון ג'יימס שצייץ: "גארי פייטון השני זה היה מרושע!!".

לצד כל היתרונות בלהיות "בן של", ויש המון כאלו, יש גם חיסרון אחד משמעותי שרדף את גארי פייטון מגיל צעיר - הוא תמיד חי בצלו של אביו. כש-GP2 היה בבית ספר יסודי בסיאטל כל הילדים אהבו לשחק כדורסל ביחד אחרי שעות הלימודים, חוץ ממנו. בזמן שאבא שלו היה הסמל של העיר, פייטון הקטן היה מגיע למגרש ושומע את הקריאות הבאות: "למה אבא שלך לא לימד אותך לשחק כדורסל?"; "לעולם לא תהיה טוב כמו אבא שלך"; "רק אם אבא שלך ישלם ייקחו אותך לקבוצת כדורסל".

אם הייתם בנעליים של פייטון השני, סביר להניח שהייתם רוצים לקחת צעד אחורה מהענף אחרי כל העלבונות הללו. אבל זה לא באמת היה אפשרי, במיוחד לא באותם ימים. הכוכב של הסופרסוניקס דאג לקחת את בנו למשחקים ולאימונים, והוא סידר לו לנקות את הפרקט ולקחת ריבאונדים לשחקנים בחימום. פייטון המשיך להתאמן כדי לרצות את אביו ובהמשך גם שיחק בליגת הילדים, "אבל הוא לא רצה להיות שם", סיפרה אמו.

"כולם השוו אותי לאבא שלי, לא נהניתי מהכדורסל", אמר פייטון. "בתחילת התיכון המאמן היה נותן לי לשחק רק אם הובלנו ב-40 הפרש. בשלב מסוים ביקשתי מאבא שלי שלא יגיע למשחקים שלי, הלחץ היה גדול מדי בשבילי". אפילו פייטון האב הבין שלא יהיה לו יורש על הפרקט כשאמר לבנו שהוא לא טוב בכדורסל, אבל משהו השתנה בראש של GP2 ברגע שהוא הטביע בפעם הראשונה. אמו שיתפה: "הוא בין רגע הפך לבן אדם אחר, הכדורסל היה הדבר הכי חשוב בחייו. מעולם לא ראיתי תשוקה כזאת". זאת הייתה נקודת המפנה.

אותה תשוקה אולי הפכה את פייטון לכדורסלן מקצועני וגרמה לאביו לאכול את הכובע ולתמוך בו מחדש, אבל מפה ועד הטופ, כמו שהבנתם - הדרך הייתה ארוכה והפכפכה. ועכשיו הוא בטופ, או לפחות חלק ממנו, עם תפקיד קטן אך משמעותי בגולדן סטייט שלאט לאט חוזרת להזכיר את המעצמה של העשור הקודם.  

"הוא ללא ספק צריך לשחק יותר", אמר קר על פייטון, שנלחם גם על דקות משחק וגם על הכסף שלו. ב-10  בינואר GP2 יגלה האם הוא מצא בית לחודשים הקרובים, כי זה התאריך בו הווריירס יצטרכו להחליט אם החוזה הנוכחי של פייטון (1.9 מיליון דולר) יהפוך לחוזה מובטח עד שארית העונה. כפי שאנחנו רואים, לכולם ברור לאן זה הולך.

כשהיה ללא חוזה בקיץ האחרון, פייטון ויתר על טיסה הביתה ללאס וגאס כדי לשהות ב"אייר בי אנד בי" ליד הצ'ייס סנטר. כשנשאל למה הוא עשה את זה, ענה: "פשוט רציתי להראות לכולם שזה המקום שאני רוצה להיות בו". היום, הוא כבר מראה את זה על הפרקט.

גארי פייטון המיתולוגי סימן 'וי' על כל החלומות שלו בקריירה, כשהאחרון שבהם היה ב-2013 עם כניסתו להיכל התהילה. אבל האמת, יש חלום אחד קטן שנותר מחוץ לרזומה שלו, וזה לייצג ב-NBA את מקום הולדתו - אוקלנד, קליפורניה. על החלום הזה כבר חתום הבן שלו, שברח מהצל והרים את הכפפה.