גולדן סטייט השתתפה ב-122 משחקי פלייאוף מאז שסטיב קר מונה למאמן הראשי שלה ב-2014/15, היא ניצחה 89 מתוכם ומעולם לא נקלעה לפיגור 2:0. אחרי המעידה הלא צפויה במערכה הראשונה של גמר 2022, היא תקווה שהנתון הזה יישמר גם בסיום משחק מספר 2 הלילה (בין ראשון לשני) נגד בוסטון.
לפני שנתחיל לדבר על מה שמחכה לנו בעוד כמה שעות על הפרקט בצ'ייס סנטר, נבהיר עד כמה המשחק הזה גורלי לווריירס, על בסיס ספרי ההיסטוריה: לאורך השנים רק חמש קבוצות הצליחו לחזור מפיגור 2:0 בגמר (בוסטון 1969, פורטלנד 1977, מיאמי 2006, קליבלנד 2016 ומילווקי 2021), כאשר אף אחת מהן לא הפסידה את שני המשחקים הראשונים בבית.
למעשה, מבין כל 32 הסדרות בהן היה קאמבק מפיגור 2:0 - פעמיים בלבד המהפך נרשם על ידי קבוצה שהפסידה את שני המשחקים הראשונים בביתה: לוס אנג'לס קליפרס עשתה זאת נגד דאלאס בפלייאוף הקודם ובוסטון הייתה הראשונה מול שיקגו ב-2017. שני המקרים, אגב, קרו בסיבוב הראשון.
הלחץ על גולדן סטייט, האוהדים הצהובים לא חושבים על האופציה של הפסד נוסף במבצר שלהם (עד הגמר עמדו בו על מאזן 0:9) ובוסטון שכבר עשתה את שלה בנסיעה הזו לסן פרנסיסקו תקווה להדהים את העולם עם מקדמה ענקית לקראת צמד משחקיה ב-TD גארדן. במסיבת העיתונאים אמש קליי תומפסון אמר: "אנחנו בשיאנו בזמנים נואשים". בקרוב נגלה האם הוא צודק, אבל קודם לכן - הכנה קצרה עם שלושה דברים שעשויים להכריע את משחק מספר 2.
הדקות של גולדן סטייט ללא החמישייה הפותחת
אם נסתכל אך ורק על המצ'אפ במשחק הראשון בין החמישייה של גולדן סטייט (סטף קרי, קליי תומפסון, אנדרו וויגינס, דריימונד גרין, קוון לוני) לזו של בוסטון (מרכוס סמארט, ג'יילן בראון, ג'ייסון טייטום, אל הורפורד, רוברט וויליאמס) נגלה נוקאאוט מוחלט. לטובת הווריירס.
ב-16 הדקות של החמישייה הביתית היא רשמה מדד התקפי של 128.1, מדד הגנתי של 90.6 ונט רייטינג של 37.5. ומה לגבי החמישייה הירוקה? מדד התקפי - 103.2, מדד הגנתי - 129.0, נט רייטינג - מינוס 25.8. המשחק השתנה ברגע שוויליאמס ירד לספסל, הורפורד השתלט על עמדת הסנטר ושחקנים כמו דרק ווייט ופייטון פריצ'רד עשו עבודה מדהימה בשני צדי המגרש.
מי שאמור לחזור ולסייע לקר בעניין הזה הוא גארי פייטון שהתאושש מהפציעה כבר לפני המשחק הקודם, אך הוחלט להמתין עם הקאמבק שלו. הלילה פייטון צפוי לשוב לראשונה מאז הפגיעה מאותה עבירה מכוערת של דילון ברוקס במשחק 2 נגד ממפיס לפני למעלה מחודש, וביחד עם ג'ורדן פול (9 נקודות ב-29% מהשדה ו-4 איבודים במשחק 1) שחייב להתאפס השניים יצטרכו לעשות את ההבדל.
גולדן סטייט הגיעה לסדרה עם הספסל הכי יעיל בפלייאוף (37.8 נקודות בממוצע למשחק) אך הפסידה את קרב הספסלים הראשון 32:31. נמנייה בייליצה שותף ב-48 שניות בלבד, למרות שהיה מצוין במשחק ההעפלה לגמר מול המאבס וקר הודה לאחר מכן שהיה צריך לתת לו יותר דקות לאורך הפוסט-סיזן הזה, כך שאולי דווקא הסרבי הוותיק יהיה ה"אס" של אלופת המערב. בתוך כך, ניתן לצפות לעוד דקות של קרי (38:16 דק' במשחק 1) שבעצמו התייחס לכך שהוא מוכן לשחק יותר. בגמר 2019 ממוצע הדקות שלו היה 41.7.
ובינתיים, עד שפול יחזור לעצמו, הנה תזכורת קצרה לכוכב שהוא יכול להיות בכל רגע נתון...
הקצב
לאורך העונה הסדירה גולדן סטייט שיחקה בקצב ה-15 הכי מהיר בליגה (98.74) ודורגה במקום ה-7 בנקודות במתפרצת (13.8), בעוד שבוסטון סיימה במקומות ה-24 (97.26) וה-21 (11.1) בהתאמה לשתי הקטגוריות. בפלייאוף הסלטיקס הגבירו הילוך באופן יחסי ובמשחק הקודם הם הצליחו גם לקלוע יותר נקודות במעבר מהווריירס (11:12) וגם לחגוג במשחק העומד.
הירוקים נהנו מנקודות קלות במתפרצת בזכות כמה איבודים מיותרים של גולדן סטייט (ניצחו 10:21 את קטגוריית הנקודות מאיבודים) וברגע שהקצב ירד הם הוכיחו בעיקר לעצמם שככה הם יוכלו לנצח את הסדרה הזאת. בהתקפות מסודרות על חצי מגרש בוסטון רשמה מדד התקפי של 114.1 וגולדן סטייט נעצרה על 90.1 בלבד. הסלטיקס הניעו את הכדור כמו שכתוב בספר, ניצחו את קטגוריית האסיסטים 24:33 (לא תמצאו הרבה משחקים שהווריירס חילקו 9 אסיסטים פחות מהיריבה שלהם) בהובלת ה-13 של ג'ייסון טייטום והציגו אגרסיביות שהזכירה למארחת מול מי יש לה עסק. אם גולדן סטייט תשחק מהר לאורך כל הדרך - היא תעשה צעד משמעותי בדרך לניצחון.
עם זאת, צריך לומר שקשה לרוץ כשהקבוצה מנגד מתקשה להחטיא. בוסטון סיימה את המשחק הראשון עם 51% מהשדה, כולל 21 שלשות ב-51% מחוץ לקשת, ואם היא תמשיך לקלוע ככה (הרבה מבטים היו פנויים, בכוונה) הסיכויים של גולדן סטייט לא גבוהים במיוחד. על פי האתר הרשמי של ה-NBA, רק 3 מתוך 41 השלשות שבוסטון לקחה היו תחת שמירה צמודה (1.22 מטר ומטה). יהיה מעניין לראות האם קר ימשיך להמר על הקליעה מבחוץ של הקבוצה שמדורגת שנייה בפלייאוף בשלשות למשחק.
משחק איטי ישרת את בוסטון (Getty)
הטיפול של בוסטון בפיקנ'רול
לקח לה קצת זמן עד שנפל לה האסימון והיא הבינה שהיא שומרת על הצלף הגדול בהיסטוריה, אבל בסופו של דבר בוסטון עשתה את ההתאמה הנכונה והצליחה להאט את קרי. בתחילת המשחק הראשון היא לקחה צעד אחורה בפיקנ'רול, קיבלה על הראש 6 שלשות ו-21 נקודות ברבע, ואז החלה להיצמד למספר 30.
"זאת לא הסדרה נגד מיאמי", אמר מרכוס סמארט לחבריו (מוזמנים לשמוע אותו בסרטון למטה). "אנחנו לא יכולים לתת להם מרווח, אנחנו צריכים לשמור גבוה יותר, במיוחד אם הם חוסמים כל כך גבוה". בהמשך כבר ראינו שחקנים בתוך הגופייה של קרי גם כשהוא היה רחוק מהכדור, את השומר הנוסף בפיקנ'רול יוצא אליו באגרסיביות והתוצאה - ירידה חדה באחוזים.
ברגע שהורפורד שיחק כסנטר בוסטון הרגישה הרבה יותר נוח לבצע חילופים על הכל, והנה הנתון הרשמי שאפשר לה לברוח עם רבע אחרון של 16:40: ברבעים 1-3 הסלטיקס ביצעו חילוף ב-18% מהפיקנ'רולים, לעומת ב-29% ב-12 הדקות האחרונות. כעת נשאלת השאלה מה גולדן סטייט וקרי יעשו כדי להתאים את עצמם להתאמה של יודוקה.
שום גלגל לא הומצא, סטף כבר ראה כל סגנון הגנה אפשרי והוא פשוט יצטרך למצוא את הדרך, בין אם זה בשלשות רחוקות יותר, סלים ל-2 או סחיטת עבירות. בכל משחק 1 קרי הגיע 4 פעמים לקו - מעט מדי. דבר אחרון - כאן בייליצה יכול לבוא לידי ביטוי, משום שהוא מרווח את המגרש עם קליעה יותר יציבה משלוש מזו של דריימונד גרין (0 מ-4) או אנדרו וויגינס (2 מ-7).
בפעם האחרונה שגולדן סטייט הייתה בפיגור 1:0, נגד טורונטו, תומפסון התעלה עם ערב של 25 נקודות ב-59% מהשדה (4 מ-6 משלוש), הכי הרבה בקבוצה, לצד 5 אסיסטים ו-5 ריבאונדים. אל תתפלאו אם גם במשחק 2 הוא יהיה הגיבור של הווריירס.
לפני
אחרי
אחרי משחק 1 שקט, תומפסון מוכן להתפוצץ (Getty)