הסטרץ' האחרון של העונה החל בלילה שבין חמישי לשישי. השחקנים חזרו עם שיזוף של פגרת האולסטאר ישירות למאבקי הטבלה, לשיפור עמדות אחרון לקראת הפלייאוף, הפליי-אין, והדראפט. אחרי טרייד דדליין של הביוקר, וסופ"ש אולסטאר מאלי אקספרס, אפשר לתת לאבק להתפזר, ולהתביית על מה שהולך להכריע את העונה הזו. הבאנו היום את הקצוות הפתוחים המעניינים והחשובים יותר, לשיפוטכם.
הבריאות של פיניקס
הסאנס עשו את אחד מהטריידים החשובים בהיסטוריה, תיאורטית בינתיים, אבל האם הם ישארו בריאים מספיק בשביל לכסות על הדלילות של הסגל שלהם?
אם הייתה קבוצה בעלת פוטנציאל להתחרות באמת, שהייתה זקוקה לשינוי גדול - זו פיניקס. השמשות הלכו ושקעו לבינוניות יחסית אחרי אותה תבוסה צורמת מול דאלאס בסיבוב השני של הפלייאוף האחרון. נכון, הם ניצחו 11 מתוך 15 המשחקים האחרונים שלהם, אבל הפסידו 17 מתוך ה-22 שהגיעו לפניהם. 20 חודשים אחרי שהובילה 2:0 בגמר, אף אחד לא ספר את הקבוצה הזו כטוענת אמיתית לכתר.
אז הגיע מאט אישביה, הבעלים החדש של הסאנס, ואיתו הספלאש שהתרגלנו לקבל מבעלים חדשים - אבל בהגזמה. ההגעה של קווין דוראנט ממצבת את פיניקס בתור אחת משתי הקבוצות הטובות במערב, יחד עם דנבר. בליגה נטולת קבוצות עם פוטנציאל לדומיננטיות היסטורית - אולי פרט לפיניקס עצמה - זה אמור להספיק בשביל להגיע לגמר האזורי, ואפילו עד לאליפות כבר השנה.
למעשה, זו יכולה להיות השנה הכי טובה של הסגל הזה. דוראנט משחק את הכדורסל הטוב בחייו, אבל הוא בן 34. כריס פול מראה סימני האטה בגיל 37, מהסוג שרכזים נמוכים אחרים מראים בגיל 31-33. דווין בוקר נראה נהדר, אבל הפציעה האחרונה שלו שלחה את פיניקס אחורה בטבלה. גם דיאנדרה אייטון החמיץ כבר תשעה משחקים העונה. הבריאות של הרביעייה הזו היא המפתח, כי הגיבוי שלהם לא עומד בסטנדרטים של קונטנדריות אחרות.
על פניו, זה כמעט מיותר להגיד - כל קבוצה צריכה את השחקנים הכי טובים שלה על המגרש כדי להתחרות על התואר. לא נספור את דנבר בלי ניקולה יוקיץ', מילווקי בלי יאניס אנטטוקומפו, או את דאלאס בלי לוקה דונצ'יץ'. עונת NBA היא מרתון ובריאות תמיד תשחק תפקיד מרכזי.
אבל עם הסאנס זה אחרת. פיניקס מהמרת על בריאות של שחקנים שהראו נטייה להיפצע. היא שמה את הביצים שלה בסל רעוע מאוד מהבחינה הזו. בואו נשאיר את אייטון מחוץ לדיון לרגע. מה הסיכוי ששלושת הכוכבים יישארו בריאים עד לסיום הפלייאוף? אם זה יקרה הם יכולים ללכת עד הסוף. הם אמורים ללכת עד הסוף.
בוקר. הרבה לחץ (GETTY)
המאבק על המקום הראשון במזרח
נכון לכתיבת שורות אלה, הסלטיקס נמצאים במקום הראשון במזרח. הבאקס דולקים בעקבותיהם, משחק בודד מאחור. זה אולי נשמע חסר חשיבות - מה נשאר לומר על חוסר החשיבות של העונה הרגילה לעומת הפלייאוף? הפסד בית בודד בפוסט-סיזן יכול לבטל עבודה של 82 משחקים. אבל לא צריך ללכת רחוק מדי כדי לקבל טיעון נגדי שהוא די משכנע.
בעונה שעברה הבאקס והסלטיקס היו במצב דומה, ונלחמו ביניהן על המקום השני. כלומר, הן נלחמו עד שהבאקס החליטו לתת אותו במתנה לסלטיקס, במטרה להימנע ממפגש עם הנטס בסיבוב הראשון. בוסטון קפצה על המציאה, ניקנקה את ברוקלין בסוויפ (צמוד, אבל סוויפ), והגיעה לסיבוב השני מול אותה מילווקי עם יתרון ביתיות. לבאקס היה קיץ ארוך במיוחד לחשוב על הטקטיקה שלהם. הם הובסו, כזכור, במשחק השביעי בבוסטון.
האם ההיסטוריה הטרייה הזו תשפיע על שתי הקבוצות? האם למאצ'-אפים בסיבוב הראשון שוב תהיה השפעה על ההחלטות האלה? או שמא פציעות לשחקני מפתח (לא עלינו) יהיו מה שיכתיב מי תסיים את מעל מי בטבלה? אין לדעת, כיאה לפורמט של הכתבה הזו. מה שכן אפשר לדעת כבר עכשיו, זה שהתשובה לשאלה הזו מהותית לגורל שתי הקבוצות.
קרב גדול מצפה לנו (Getty)
ההגנה של דנבר
הנאגטס מובילים את המערב, הרבה בזכות עוד עונה אגדית מהביגמן שלהם ניקולה יוקיץ', שמרים אותם למקום הראשון ביעילות התקפית (יחד עם בוסטון). ההתקפה של הנאגטס מבריקה בעונה שבה נשברים שיאים בצד הזה של המגרש. הסיבה שדנבר לא נחשבת לפייבוריטית הבלתי-מעורערת מצויה בעיקרה בצד שבלי הכדור - שם היא במקום ה-15 ביעילות. מקום לא טוב באמצע.
הלוואי שהייתי זוכר מי המאמן שחילק את השיח על הגנה לשלוש שאלות - האם השחקן יכול? האם הוא רוצה? והאם הוא יודע איך? אפשר להחיל את החלוקה הזו גם על קבוצות כדי להתחיל להבין מה יש לנו ביד. מבחן העין והמספרים מראים בגדול שהנאגטס רוצים, ויודעים איך. הבעיה המרכזית שלהם נמצאת באזור של היכולת.
יוקיץ' הוא שומר טוב, אבל יש לו מגבלות שמונעות ממנו להיות דומיננטי הגנתית כמו הסנטרים שהתרגלנו לראות בשלבים האחרונים של הפלייאוף. קלווין בות' וההנהלה בנו סביב יוקיץ' סגל של אתלטים ארוכים שאמור לחפות על חוסר הניידות היחסי שלו. המאמן, מייקל מאלון, שובר את הראש על טקטיקות שונות - שגם אותן צריך גם לדעת להסתיר במידה. זה משחק עדין.
הנאגטס הם לא הראשונים להשתמש בעונה הרגילה כמחנה אימונים ארוך לקראת הפלייאוף. העובדה שהם במקום הראשון למרות זאת היא עדות לכישרון העצום שיש שם. הם יודעים שהזמן הוא עכשיו. זה הסגל וזה השחקן. בסופו של יום, ההגנה של הנאגטס תקבע אם הם יגיעו לגמר הראשון בהיסטוריה של הארגון מאז שהצטרפו לליגה.
יוקיץ'. ההתקפה מדהימה, מה עם ההגנה? (Getty)
העומק של דאלאס
הקבוצה שהגיעה לגמר המערב האחרון הנחיתה אצלה את אחד מ-15 השחקנים הכי מוכשרים בפלנטה. עד כאן הכל דבש, קינמון וסוכריות קופצות. אם נתעקש להתקטנן נגלה שדאלאס עשתה מהלך שהוא לכל הפחות נואש, ואפילו מסוכן. עם כל הכבוד לראסל ווסטברוק, קיירי אירווינג הוא השחקן הכי טוב בליגה שיש קבוצות רבות שלא יגעו בו גם עם כפפות חד פעמיות.
בליגה שבה יציבות היא הבסיס שממנו אפשר להתחיל, אירווינג הוא סופת טורנדו. הוא כמו שעון מעורר שתמיד נמצא על סנוז, ועוד רגע הוא יחריב את מה שנשאר מהשקט הנפשי שלך. הפצת כאוס היא דרך חיים עבורו - אם המאבריקס יצליחו לסיים את הפלייאוף הזה עם אפס דרמות שקשורות באירווינג קשר ישיר זה יהיה בגדר נס. אבל זו רק אחת מהבעיות שלהם.
הבעיה השנייה היא שלקבוצה לא נשארו מי שיחפו הגנתית על שני הסופרסטארים שלה. ג'וש גרין עשה התקדמות נפלאה העונה, אבל קבוצה שבה הוא השחקן השלישי בחשיבותו היא קבוצה בבעיה. מקסי קליבה הוא שומר נפלא, ושחקן שמרווח את המשחק בצד השני באופן אפקטיבי, אבל קבוצה שהוא השומר הכי משמעותי בה היא קבוצה בבעיה.
כמאמן, ג'ייסון קיד לא הראה שהוא מקבל החלטות ראוי לקבוצה עם השאיפות של המאבס. הוא אמנם השתפר מאוד מאז ימיו העגומים במילווקי, אבל נאמר בעדינות שיש הרבה מקום בין איפשהו שהוא היה ואיפה שהוא צריך להיות כדי להצדיק את המעמד שלו. הוא איפשהו באמצע עכשיו וזה לא מספיק. הסגל הזה מלא חורים סביב לוקה ואירווינג. יש שם עוד קצת כישרון בשחקנים כמו גרין, קליבה, כריסטיאן ווד וטים הארדוואי ג'וניור. אבל בפלייאוף לכל השחקנים האלה יש חסרונות שיריבות מריירות עליהם. ההרכבים שקיד יבחר, והאופן שבו הוא יבחר להשתמש בכלים שלרשותו, יכריעו את גורל הקבוצה.
זה לא סוד שההתקפה נמצאת בידיים טובות, לפחות כל עוד הראש של אירווינג במקום הנכון, אבל ההגנה ה-22 בטיבה בליגה רק נחלשה מאז הטרייד. צמד הכוכבים יצטרך לתת הופעות היסטוריות כדי להתגבר על זה. האם המאבס טובים מספיק כדי לתת ריצה בפוסט-סיזן? האם הסגל הזה יכול לשכנע את קיירי - ואת לוקה - שיש סיבה להישאר?
האם השאלות האלה הרות גורל כמו כשאני חושב שהן? מה השאלות ששכחתי לשאול? עוד ועוד שאלות. אין על הליגה הזאת.
בפרק הקודם של הפודקאסט של יובל עוז ושלי, "שבע שניות או יותר", דיברנו על קווין דוראנט בפיניקס, על הטריידים האחרים, ואיך נראה מאזן הכוחות החדש, האזנה נעימה: