פלייאוף ה-NBA מוציא את המיטב מכולם ובימים האלה, כשהתהילה מונחת על הכף, למעלה מ-200 שחקנים נאבקים על דבר אחד - טבעת אליפות. במקביל לחגיגת הכדורסל באמריקה, ערכנו ראיון עם אחד השחקנים שזכו בהכי הרבה אליפויות אי פעם, רון הארפר.
הארפר (59) היה חלק גם מהשושלת המפוארת של שיקגו בולס וגם מזו של לוס אנג'לס לייקרס בתחילת שנות ה-2000, ולו בסך הכל חמש טבעות אליפות. רק 13 שחקנים בהיסטוריה זכו ביותר, ביניהם כמה מחבריו לקבוצה - מייקל ג'ורדן, סקוטי פיפן ורוברט הורי.
"אני לא משווה בין התקופה שלי בשיקגו ובלייקרס", אמר הארפר ל'ערוץ הספורט'. "פשוט שיחקתי בשתי קבוצות אגדיות, תחת פיל ג'קסון, עם חמישה מהשחקנים היותר גדולים בכל הזמנים". כשנשאל מי תנצח בסדרה של הטוב מ-7 משחקים בין הבולס של ג'ורדן ופיפן לבין הלייקרס של שאקיל אוניל וקובי בראיינט, צחק וענה: "זה קשה מאוד, אלה שתי קבוצות די דומות. אקח את הבולס ב-6 משחקים, היינו הרבה יותר חזקים בהגנה".
"הייתה לי קריירת נהדרת", המשיך הגארד שנבחר שמיני בדראפט 1986 וב-15 עונות קלע כ-14 נקודות בממוצע למשחק. "אני בסך הכל ילד מדייטון, אוהיו, שזכה ליהנות מהחלום שלו וגם לשחק בבית בקליבלנד. נהניתי כי כדורסל זה ספורט מדהים, אתה יכול לשחק אותו בכל מצב, עם עצמך או עם חברים".
"שיקגו של מייקל הייתה מנצחת ב-6 משחקים את הלייקרס של שאק וקובי" (Getty)
הארפר, שמזוהה בעיקר עם התקופה שלו ביונייטד סנטר, סיפר עד כמה 'הריקוד האחרון' באמת משקף את מה שקרה מאחורי הקלעים בשיקגו: "אני די בטוח שלהפקה של 'הריקוד האחרון' יש עוד קטעים שהם לא הכניסו, אין לי ספק שהם היו יכולים להראות יותר אבל הם בחרו שלא. מה נשאר בחוץ? אני לא יכול לומר, אתם פשוט תצטרכו לראות את זה ביום מן הימים. בכל מקרה זה היה פרויקט מדהים, ניתנה לנו הזדמנות נהדרת לספר את הסיפור שלנו".
"כשאני מסתכל לאחר על הקדנציה שלי בשיקגו אני נזכר בכך שזכיתי לשחק לצד מייקל, פיפן, דניס רודמן, טוני קוקוץ', סטיב קר וכל שאר האגדות האלה. היה לנו מאמן אדיר בדמותו של פיל ג'קסון, הוא בן אדם מיוחד שיודע לשלוט באגו של שחקנים, היינו צריכים מישהו כזה".
"אני רוצה שיזכרו אותי כשחקן ששיחק חזק ונלחם על אליפויות. שיחקתי עם שחקנים ומאמנים גדולים, היה לי כיף. מי השחקן המודרני שהכי מזכיר לי את עצמי? קוואי לנארד, פול ג'ורג' וג'יילן גרין מיוסטון".
בהמשך הארפר ניסה להסביר מדוע כיום אנחנו רואים פחות ופחות שושלות: "המשחק השתנה לגמרי בעקבות הקליעה מרחוק, קבוצות מתמקדות יותר בלהעיף זריקות מאשר בלהיות קבוצות כדורסל מצוינות. אנחנו גם רואים היום פחות מסירות באשר בעבר".
"קשה יותר לבנות שושלות בימינו, רוב השחקנים ממהרים להחליף קבוצות. כשאנחנו היינו ב-NBA, המטרה הייתה להישאר באותה קבוצה. היום לברון ג'יימס, קווין דוראנט והרבה מהכוכבים מחליפים קבוצות בתדירות גבוהה. בניגוד לתקופה שלי, היום שחקני ה-NBA משחקים יותר בשביל עצמם ופחות בשביל הקבוצה והעיר שלהם".
"יותר אהבתי את הכדורסל של שנות ה-90, שהיה פיזי וקשוח", הודה. "היום קצב המשחק מאוד מהיר, אני מתגעגע לכדורסל האיטי, של חצי המגרש, שבו כל הזמן חיפשו ללכת פנימה. אני לא דואג לגבי הספורט שלנו, תמיד יהיה ל-NBA שחקן בסגנון של לברון שיזכיר לנו את מייקל. המשחק ימשיך, גם אם הוא לא יהיה איכותי כמו בעבר".
"פעם המטרה הייתה להישאר באותה קבוצה" (Getty)
באשר לדיון הגדול בכל הזמנים, אמר: "אין GOAT אחד, יש הרבה שחקנים גדולים בהרבה תקופות שונות. MJ היה השחקן הכי גדול בתקופה שלו ולברון הוא השחקן הכי גדול של העידן הנוכחי, הם שחקנים שונים. לברון הוא יותר כמו אוסקר רוברטסון ומג'יק ג'ונסון, ומייקל... אף אחד לא דומה לו. אי אפשר לדעת מי היה יותר דומיננטי אם הם היו משחקים באותו זמן, אי אפשר להשוות וזכותכם לבחור את ה-GOAT שלכם".
לסיום, הארפר שלח מסר לקהל הישראלי: "תודה רבה לכל האוהדים שלי בישראל, תמשיכו לתמוך ב-NBA ותעשו חיים. אני יודע שיש ליגה נהדרת בישראל שהרבה זרים נהנים בה".