מה שג׳ייסון טייטום עשה לפילדלפיה היה אכזרי כי הוא לא רק הצטיין מולה והדיח אותה, הוא התפוצץ עם 51 נקודות ושבר את שיא כל הזמנים למשחק 7. זה היה אכזרי כי ברבע השלישי הוא קלע לבד יותר מכל הסיקסרס (10:17). זה היה אכזרי כי את השיא הוא קבע עם שלשה על הפרצוף של ג׳ואל אמביד, שבייש את שלוש האותיות MVP. זה היה אכזרי כי החיסול שלו התחיל בכלל במשחק 6 בוולס פרגו סנטר, כשקלע 4 שלשות קלאץ׳ אחרי שעמד על 1 מ-14 מהשדה. זה היה אכזרי - כי הדבר הזה כבר היה בידיים של הפרוסס. לא הסדרה והכרטיס לגמר המזרח, אלא ג׳ייסון טייטום בעצמו.
טייטום היה בידיים של פילדלפיה ביוני 2017, אבל היא הייתה נעולה על פרוספקט אחר בדראפט, מוכשר יותר לטענתה, העונה לשם מרקל פולץ. היא הייתה כל כך נעולה עליו שהיא הצליחה ״לשכנע״ את הסלטיקס לוותר על הבחירה הראשונה, כאשר היא נתנה להם בתמורה את הבחירה השלישית ובחירת סיבוב ראשון ב-2019 (רומאו לנגפורד). פולץ נבחר ראשון ע״י פילי, טייטום שלישי לבוסטון.
זה היה המשך ישיר למה שקרה שנה קודם לכן. בדראפט 2016, למי ששכח, סדר הבחירות הסופי היה זהה: פילדלפיה ראשונה, בוסטון שלישית. בן סימונס נבחר ראשון, ג׳יילן בראון שלישי.
בחזרה ל-14.5.23. סימונס, שחקנה של ברוקלין (אפשר בכלל לקרוא לו שחקן?) מעלה סטורי שלו שותה יין בזמן שהוא צופה במשחק 7, כשבתמונה הוא ״במקרה״ צילם את התוצאה בשיאה, 78:108, ופולץ כבר למעלה מחודש בתוך החופש הגדול שלו באורלנדו. והצמד (הטוב במזרח) טייטום את בראון? 76 נקודות משותפות בקרב המכריע, 12 פחות מפילדלפיה.
בראון הוא הכוכב הכי אנדרייטד ב-NBA וטייטום מתפתח לאגדה ירוקה לנגד עינינו. כבר בגיל 25 הוא הספיק להגיע לגמר המזרח ארבע פעמים ולערוך ארבע הופעות אולסטאר, יש לו 20 משחקי פלייאוף עם לפחות 30 נקודות (צריך עוד שניים כדי לטפס למקום השלישי, מאחורי לארי בירד וג׳ון האבליצ׳ק), הוא השחקן היחיד של המועדון עם יותר מהופעה אחת של 50+ נקודות בפלייאוף והחיבור שנוצר בינו לבין הקהל הירוק מיוחד במינו.
במציאות בה יותר מדי כוכבים ממהרים להחליף קבוצות, טייטום נראה כמו אחד שילבש את אותה גופייה כל הקריירה, כמו האליל שלו והגרסה ה״גארדית״ שלו אם תרצו - קובי בראיינט. ״אני לא יכול לתאר את האהבה הטהורה שאני מרגיש מהאוהדים״, אמר טייטום לאחר ההעפלה לגמר המזרח נגד מיאמי, ״אני כל כך אוהב להיות פה, ללבוש את המדים הירוקים, לשחק במשחקים גדולים ולספק הצגות בשבילם״.
הנרטיב סביב טייטום קיבל טוויסט במשחק 6 נגד מילווקי אשתקד, כשהוא הפגיז 46 נקודות והציל את העונה של הסלטיקס. פתאום כן התייחסו אליו כשחקן שמתעלה תחת אור הזרקורים, השיח סביבו השתנה והעונה הוא המשיך להתקדם (מ-26.9 נק׳ למשחק ל-30.1) ולקבל יותר קרדיט מהתקשורת כשסיים רביעי במירוץ ל-MVP. תצוגת 51 הנקודות רק הייתה החותמת ההיסטורית לכך שיש לו קילר אינסטינקט מסוג אחר.
״בצניעות, אני חושב שאני אחד השחקנים הטובים בעולם״, אמר טייטום לאחר שכפה משחק 7 נגד הסיקסרס, והוא צודק. הוא באמת מהטובים בעולם, אך עכשיו המשימה של הכוכב הירוק היא להוכיח שהוא מהגדולים בעולם. אבל באמת מהגדולים. ובשביל זה הוא צריך לתקן את מה שקרה לפני 11 חודשים.
בגמר 2022 טייטום נעצר על 21.5 נקודות ב-36.7% מהשדה ו-65.6% לא מוסברים מהעונשין. לא במקרה הסלוגן של הסלטיקס בפלייאוף הזה הוא ״Unfinished Business” - כי מאז שאיבדו יתרון 1:2 מול גולדן סטייט ופספסו הזדמנות להביא את האליפות ה-18 - הקבוצה הזו, עם טייטום במוקד שלה, מרגישה שיש לה עסק לא גמור.
8 ניצחונות מפרידים בין טייטום לבין מעמד של אל בבוסטון ובין הסלטיקס לבין אליפות מיוחדת - שתהיה התוצר של בנייה מושלמת ותראה לסיקסרס איך פרוסס צריך להיראות. וזה יהיה אכזרי.