החתיכה האחרונה בפאזל הטריידים עדיין לא הונחה, אבל כל החתיכות שהולכות להשפיע על גורל המזרח כבר מצאו את מקומן, ככל הנראה. דמיאן לילארד במילווקי, וג'רו הולידיי חוזר מן האוב ליריבה המרה מבוסטון במטרה לקלקל. שתי הקונטנדריות האלה במסלול התנגשות ישיר, ולנו רק נשאר לפנטז ולחמם את הפופקורן.
מעבר לדרמה העסיסית, והו כמה שהיא עסיסית, יש פה מאץ'-אפ מטריף של שחקנים, סגנונות, ותפיסות של בניית סגל. אם הכוכבים יסתדרו זה אמור להיות גמר המזרח שלנו לעונת 23-24. בהינתן בריאות, קשה לראות קבוצה שלישית מדיחה אחת משתי המפלצות האלה במאבק על ראשות הקונפרנס. אם אכן נקבל את הקרב הישיר הזה, הוא יהיה לא פחות מפרס עבור כל מי שעוקב ועוקבת אחרי הליגה הזאת. יש פה פוטנציאל ליריבות היסטורית.
בשלב הזה יש א.נשים שוודאי חושבים לעצמם - הלו, זה לא טיפה מוקדם מדי להתחיל לדבר על הפלייאוף? שלוש תשובות יש לי אליהם. הראשונה היא פשוט "לא". אבל מעבר לזה, לאורך ההיסטוריה של הליגה הקסומה הזו, יש סדרות שהן כה משמעותיות לעיצוב הנרטיב של התקופה, שהן אפילו לא צריכות להתרחש במציאות כדי להיות שוות את הדיון בהן. הגמר שלא היה בין קובי ללברון ב-2009 הצדיק כל טיפת דיו שנשפכה עליו. גם הסדרה בין הווריירס לספרס באמצע העשור הקודם חמקה מאיתנו עד שלבסוף קיבלנו מחצית אחת ממנה (והפרחים לזאזא). המאץ'-אפ הזה הצית את הדמיון, ורק אותו, לצערנו.
אלו דוגמאות שיש בהן גם מימד של העברת לפיד בפוטנציה, מה שכמובן משתלב לנו יופי עם ההתמכרות שלנו לסיפורים טובים, אבל האלמנט הזה הוא לא אינטגרלי למה שאני מדבר עליו. אה, והתשובה האחרונה שלי היא שלא יכולתי לעצור את עצמי מלכתוב על הנושא הזה גם אם הייתי מנסה. אז בואו נתחיל כבר.
רוטציה
החמישייה של האיילים ככל הנראה תכלול את דמיאן לילארד, קריס מידלטון, פט קונאטון, יאניס אנטטוקומפו וברוק לופז. הספסל, לפי סדר חשיבות טנטטיבי, מורכב מבובי פורטיס, קמרון פיין, מאליק ביסלי, ג'איי קראודר, מארז'ון בוצ'אמפ ורובין לופז. הסגל כמובן לא נגמר כאן, אבל אם אחד מהשמות שלא הזכרתי יקבל זמן מסך בסדרה מול הסלטיקס, זה לא יהיה ברגע מהותי לתוצאת המשחק.
הלפרוקונים צפויים לפתוח משחקים עם ג'רו הולידיי, ג'יילן בראון, ג'ייסון טייטום, אל הורפורד וקריסטפס פורזינגיס. מהמספסל שלהם יעלו ויבואו דריק ווייט, סאם האוזר, פייטון פריצ'רד ואושיי בריסט. לאמר סטיבנס, לוק קורנט, סבי מיכאליוק ודאלנו בנטון יאבקו על פירורים. ניחוש מושכל יהיה שהורפורד הוותיק ישחק רוב העונה מהספסל בשל תפקידו כמחליף של פורזינגיס, וכדי לשמור עליו לקראת הסדרה הזאת בדיוק.
הולידיי. מכיר את היריבה מבפנים (Getty)
פט ריילי אמר פעם "בפלייאוף תשחק עם שמונה ותסמוך על שבעה" (מה שפחות הסתדר עם הסלוגן של ההיט "15 סטרונג", אבל לא נציק לו), במקרים שלפנינו השמיכה אפילו קצרה יותר. רבות דובר כבר על הפער שבין השישייה הראשונה של הסלטיקס - לדעת רבים המרשימה בליגה, אל מול שאר הסגל שלה. אבל לטעמי גם בבאקס אפשר לראות שנקודת החיתוך המשמעותית קורית מהשחקן השביעי והלאה. מאליק ביסלי הוא קלעי מוכשר ואתלטי, אבל הגנתית הוא גורם ללילארד להראות כמו פריים גארי פייטון (דיברתי על האב, אבל גם הבן מתאים לבדיחה כאן). פיין הוא תוספת הולמת לסגל, אבל גם רחוק מלהיות הפתרון לבעיה.
ככל שהפלייאוף מתקדם, יש פחות מקום להחביא את החוליות החלשות, ואני לא מדבר פה על ההגנה של לילארד, או הניידות של פורזינגיס (נגיע לאלה גם), אלא על שחקנים שעצם נוכחותם על הפרקט היא בעיה. ביסלי הוא לגמרי כזה, למרות שבסיטואציות מסוימות הוא נפיץ מספיק בשביל להצדיק את הדקות שלו. פריצ'רד שונה ממנו בדרך שבה הוא משחק בשני צידי המגרש, אבל התוצאות יכולות להיות דומות. בשורה התחתונה, המאמנים יצטרכו למצוא את ההרכבים שמאפשרים להם לטשטש את החולשות המרכזיות של שחקנים מספר שבע ומטה בהיררכיה שלהם, במטרה להגיע בחיים לחמישיות שישחקו בקלאץ'. אם אדריאן גריפין וג'ו מזולה יוכלו להשתמש בעונה הרגילה כדי לחפש את הצירופים הנכונים, תהיו בטוחים שזה מה שהם יעשו.
אולי זו עמדת מיעוט, אבל אני נותן את האדג' למילווקי מבחינת טיב הסגלים. יאניס, השחקן הטוב ביותר בסדרה, משחק אצלה, אבל זה לא רק זה. לילארד, השחקן השלישי בטיבו, קרוב יותר לטייטום שמעליו, מכמה שטייטום קרוב ליאניס. ג'יילן בראון הרחק מאחור בעיני. מוזמנים ומוזמנות להטיל ספק בקביעות האלה בתגובות.
כשהכדור אצל הסלטיקס
לסלטיקס יש חמישיות מפחידות מבחינת כוח אש. הגארדים שלהם הם הסקוררים הכי חלשים - והם סבבה לגמרי. מנגד, ההגנה של מילווקי הייתה כרטיס הביקור שלה כטוענת לכתר - הולידיי היה צד את מובילי הכדור בפיקנ'רול, בזמן שברוק אייש את הצבע ויאניס סתם כל חור אפשרי. אבל עכשיו כשהולידיי בצד השני, ובמקומו לילארד הבעייתי - דברים מתחילים להיות מעניינים.
הדרופ של לופז עובד כי הצד של הגנת הפיקנ'רול היה מורכב מפיטבולים כמו הולידיי ואריק בלדסו. לילארד לא יכול לעשות את זה, וגם אם המאמץ והטכניקה שלו ישתפרו פלאים פתאום (מה שקרה בעבר כששחקנים מריחים אליפות) - הוא פשוט קטן מדי פיזית בשביל להשפיע כמוהם על המהלך. למזלו, אין בקבוצה מולו שחקן כמוהו שיעניש אותו, רק ג'רו הולידיי. הדרך שהסלטיקס ינסו לתקוף את לילארד תהיה עם טייטום ובראון, שישימו את לילארד בצד השני של הפיקנ'רול, כשומר על החוסם דווקא. לילארד יצטרך להתחבא בפינות ולהתפלל שהשחקן שלו לא יקרה לדגל במרכז המגרש.
יש דברים שהבאקס יכולים לעשות כדי להשאיר את דיים מחוץ לאקשן (חלקם נעשו לראשונה בבוסטון של איזייה תומאס, אגב), אבל זה כבר דורש רמת תיאום ופותח חורים חדשים. בסופו של דבר ציידי הסוויצ'ים של בוסטון, כמו גם ווייט והולידיי, ינסו להעניש את לילארד בפוסט-אפ ובעיקר מחצי מרחק. אך אליה וקוץ בה.
לילארד. חור בהגנה? (Getty)
קצת כמו מערכת היחסים שלי עם עוגות גבינה, מה שטייטום ובראון רוצים הוא לא תמיד מה שהם צריכים. גם אם יש לסלטיקס את השחקנים הנכונים, התקפות שמתבססות על חילופים נוטות להשיג זריקות טובות אך לא מדהימות. בקלאץ' כל הזריקות לא מדהימות, ואפשר לדבר גם על זה. אבל הירוקים איבדו את המוסר הכי טוב שלהם (שבעצמו היה רק סביר לעמדה), והם הולכים אול-אין על סקורינג בלי יותר מדי יצירה ומשחק קבוצתי. ההתקפות של הסלטיקס נתקעות בקיר בפלייאוף בדיוק בגלל זה, במוקדם או מאוחר.
טייטום יצטרך לעשות עוד צעד בקריאת המשחק שלו, וגם בדומיננטיות שלו כסקורר בצבע, וזה די הרבה לבקש משחקן שכבר נמצא בצמרת הליגה. בסופו של דבר יש תקרה לזריקות באחד-על-אחד מחצי מרחק, תשאלו את פיניקס. אני חושש שהסלטיקס יתאהבו בהתקפה עם תקרה נמוכה שתייבש את פורזינגיס.
הספייסינג החדש של הירוקים אמור לעזור, אף אחד לא יתרחק מפורזינגיס, ויש יותר סיכוי שהבאקס ירמו דווקא מהגארדים - לעיתים ווייט והולידיי התקשו לקלוע זריקות על במת הפלייאוף - אבל השחקנים ששומרים עליהם מאיימים פחות מיאניס וברוק בקרבת הטבעת. יהיה מעניין לראות עם הריווח המשודרג, שמאפשר קריאות נקיות ופשוטות, יהיה שווה יותר עכשיו כשיש מוסרים פחות טובים שינצלו זאת.
כשהכדור אצל הבאקס
פיקנ'רול בין דיים ליאניס יהיה אחד מהמהלכים הכי מפחידים בליגה. איך אני יודע את זה עוד לפני שראינו אותו בפועל? כי הפחד הזה לא מבוסס על הכימיה שתהיה או לא תהיה ביניהם. אני בטוח שהם יעבדו על המהלך, וימצאו את הקצב וההעדפות של כל אחד בריקוד הזוגי הזה. אבל זה הגרביטי של שני השחקנים האלה שהופך אותו לנשק שרק צמדים מעטים מהעבר יכלו לחלום עליו. כשלילארד יוצא על חסימה, הוא הדבר היחיד שמעניין את היריבה: ימות העולם ואנחנו לא מאפשרים פה שלשה מכדרור. מצד שני, כשיאניס מתגלגל לצבע אני צריך פה ליטרלי חומה אנושית, אחרת זה נקודות, פאול או ג' - כל התשובות נכונות. ועכשיו הבול-הנדלר הכי נפיץ מפיקנ'רול פוגש מישהו שיכול להיות הרולר הכי מאיים בליגה.
מה שכן, הבאקס יצטרכו להתחיל לשים את יאניס בתפקיד הזה קצת יותר. בשנים האחרונות יאניס כמעט ולא מסדר חסימות לשחקן שעם הכדור. הטענה שאין לו למי נכונה רק במידה חלקית. נכון שלא היה לו פרטנר ברמה של לילארד, אבל ג'רו הוא רכז פותח די קרוב לממוצע בהיבט הזה, וקריס מידלטון כבר עשה דבר או שניים בחיים שלו. ומעבר לזה - הגרביטי של יאניס זה מה שאמור לתת את הטון של המהלך. העוצמה שבה אנטטוקומפו ממגנט את ההגנות אליו היא מה שאמור להפוך כל גרייסון אלן וג'בון קרטר לאולסטארים למהלך אחד. גריפין יצטרך לקחת פיקוד כאן, ולהפוך משהו שהיה די משני בהתקפה של הבאקס ללחם והחמאה שלה.
לסלטיקס יש כלים טובים לעצור פיקנ'רול - אחד מהם שיחק בבאקס ממש עד לא מזמן. בנוסף להולידיי יש להם גם את הורפורד הישיש, ופורזינגיס, שהרבה יותר מתאים לבוא כחיפוי אווירי מהצד החלש מאשר בתור המאץ'-אפ הישיר ליווני. טייטום ובראון סוגרים הרמטית הרכבים שאין בהם חור הגנתי אחד שאפשר לתקוף. וזה שווה המון. היכולת של שני הפורוורדים לייצר מהלכים בצד הזה גם היא תבוא לידי ביטוי - לילארד לא גבוה מספיק כדי למסור כדורים בבליסטיקה מושלמת לפינות מעל שמירות כפולות. גם יאניס מוסר פחות טוב בהשוואה לדברים האחרים שהוא עושה. אם הסלטיקס יצליחו לדחוף את הכדור למקומות אחרים, יש להם סיכוי להגיע אליו בעצמם. וגם לבאקס יש תשובות.
יאניס. קיבל את העזרה שביקש (Getty)
מאז מתמיד (מאז שאני זוכר לפחות), דיים מסתכל על פורזינגיס כמו שלביאה מסתכלת על איילה פצועה על שפת הסרנגטי. הרכז מאוקלנד גם יכול לעשות לא מעט נזק בבידודים, ואת המוניטין שלו בקלאץ' כולנו כבר מכירים בעל פה. אנטטוקומפו כל כך רגיל לראות מולו שניים ושלושה שחקנים - מה יקרה שפתאום עומד מולו רק הורפורד, שלא לדבר על מצבי ארבעה-על-שלושה? בואו נוודא שהברגים של הטבעות מחוזקים כמו שצריך לקראת האפשרויות האלה. מידלטון נמצא במשבצת האידאלית שלו עכשיו, והשחקנים המשלימים, בעיקר קונוטון, קראודר ובוצ'אמפ, יצטרכו לתפור כמה שלשות חשובות כדי לתת לכוכבים שלהם מרחב לעבוד.
תחזית
בסקר שערכנו בטוויטר הגולשים הלכו עם הבאקס. זה מרגיע אותי כי אחרי כל ההייפ שבוסטון קיבלה על הטרייד, התחלתי לחשוב שאני משוגע.
הבאקס לא עמוקים יותר, אבל הטופ שלהם יותר טופ. זה לא רק שיאניס הוא יאניס. יש להם שני שחקנים שמסוגלים להשתלט על סדרה, בעוד ולסלטיקס יש רק אחד. גם הסינרגיה שאני צופה בין יאניס ללילארד משחקת תפקיד מהותי בהחלטה שלי. יש עוד נעלמים חשובים כמו יתרון הביתיות, מצב בריאותי ועוד. אבל על פניו, בסדרת הטוב משבעה משחקים, יותר ממה שאני מאמין בירוק אני מאמין בירוק הכהה. 4:3 לבאקס.
ומה דעתכם? נקבל דיים טיים בפליאוף, או שהולידיי יוציא אותו לחופש? מוזמנות ומוזמנים להתנגח איתי בתגובות.
את הפרק האחרון של 'שבע שניות או יותר' יובל עוז ואני הקדשנו לשיחה על הקרב המסעיר הזה. האזנה נעימה: