בובות על חוט, שוקולדים של סנטה קלאוס, סוודרים מכוערים, שחקן שקולע 20.5 נקודות למשחק בקריירה וירוויח 215 מיליון דולר עד 2027, גרביונים צמריריים, נירות ריחניים, קמרוני אלוף NBA לשעבר שתכף חוגג יומולדת 30. המארגנים של שווקי חג המולד ממש השקיעו השנה, והתוצאה - יש המון סחורה מעניינת על המדף. רגע לפני שעונת 2023/24 מגיעה לציון הדרך המשמעותי הראשון שלה מאז התפנו רוב שחקני הליגה שחתמו בקיץ האחרון - משחקי חג המולד - נפגשו בשבוע האחרון רבים מקודקודי הליגה לאירוע של ליגת הפיתוח באורלנדו, וסביר להניח שלא מעט מהם התחילו לחפש דילים.
אגב, העונה התגלה ניואנס מעניין במיוחד בבחירת הקבוצות, שאמורות על פניו, לפחות לפי התחזיות בקיץ, לייצג את מיטב הסחורה שיש ל-NBA להציע. חמש קבוצות המזרח מדורגות כולן בשישייה הראשונה, שנכנסת כרגע לפלייאוף. במערב, לעומת זאת, אנחנו הולכים לקבל את המדורגת 3 (דנבר), 7 (דאלאס), ושלוש קבוצות עם שלושה מ-15 השחקנים הגדולים בכל הזמנים, שנאבקות נכון לעכשיו על הפליי-אין. כדי להבין מי צריכה מה, התחפשנו למנחם הורוביץ ויצאנו לבדוק איפה הדילים הכי שווים ומי, אם בכלל, צריכה לצאת לקניות.
סליחה, יש לכם משהו במידה אקסטרה לארג'?
ניו יורק - מילווקי
מיצ'ל רובינסון התחיל את העונה כריבאונדר ההתקפה הטוב ביותר בליגה, ואחד משחקני ההגנה הפעילים ביותר בצבע - חטיפה וחצי למשחק, ראשון מבין הסנטרים. הניקס התחילו את העונה עם אחת ההגנות הטובות בליגה. באוקטובר ונובמבר הם לא ספגו יותר מ-120 נקודות אפילו פעם אחת. הסכרים עוד החלו להיפתח כשרובינסון היה על המגרש, אבל מהרגע שבו נפצע, הם הפכו לאחת ההגנות הגרועות בליגה. מאז תחילת דצמבר, רק וושינגטון ושארלוט סופגות יותר נקודות פר התקפה. אייזיה הרטנסטיין היה יופי של סנטר מחליף, אבל אין לו את האיכויות ההגנתיות של מיצ'-רוב. טום ת'יבודו אמנם עשה את הדבר החביב עליו בעולם - להחתים את טאג' גיבסון - אבל כמו שראינו בשבת בחזרה הגנרלית, זה לא יספיק מול האמבידים והיאניסים של העולם.
הניקס צריכים סנטר פותח. ואין הרבה כאלה. ממפיס היתה הראשונה שקפצה לשוק החופשי כשהביאה את ביסמק ביומבו במקום סטיבן אדאמס, הקליפרס מצאו באינדיאנה את דניאל תייס שסגר להם פינה, ואחרי גיבסון ורוברט וויליאמס שסיים את העונה, אין יותר מדי עומק. למי שתהה לגבי האטרקטיביות של דווייט הווארד ודמרקוס קאזנס, כנראה שהעובדה שחתמו בתחתית הליגה הספרדית ובקבוצה מטייוואן מעידה במשהו על כושרם. כך שלא תהיה ברירה, והניקס יצטרכו לפתוח את הארנק ולבצע טרייד בזריזות אם הם עוד רוצים לעבור סיבוב בפלייאוף העונה. מה האופציות? בליגה שחוזרת לכבד את מוסד הסנטר, יש יותר ביקוש מהיצע.
רובינסון. בלעדיו יש חור בצבע (Getty)
קלינט קאפלה מאטלנטה, שאולי סוף סוף תפנה את העמדה לאוקנגוו, הוא ריבאונדר התקפה מצוין - היחיד עם אחוז גבוה יותר מרובינסון העונה מתחת לסלי היריבה (20.1 מול 20.0) - אם כי פחות מאיים הגנתית; דניאל גאפורד מוושינגטון הוא חוסם טוב אבל מתקשה להחזיק את הצבע של קבוצת הריבאונד החלשה בליגה; יאקוב פרטל מעניין אם הרפטורס יעברו למכירת חיסול, אבל אין טעם להחזיק שני סנטרים שלא יכולים לשחק יחד על חוזים ארוכי טווח. ג'יימס ווייזמן מדטרויט? ניק ריצ'רדס משארלוט? ספק אם הם מספיק אפויים. קשה להאמין שברוקלין תוותר על ניק קלקסטון הנהדר כל כך בקלות, אבל דווקא המחליף שלו, דיירון שארפ, אוסף העונה 18.8% מהריבאונדים מתחת לסל של הקבוצה השנייה. אולי שווה להמר עליו.
למילווקי אין יותר מדי בעיות כרגע. עוד שחקן 3&D מנוסה תמיד יכול לעזור, אבל נראה שדברים מתחברים שם בזמן האחרון, ואפילו ההגנה מפסיקה להיות מסננת. נראה שכסאו של אדריאן גריפין קצת פחות רועד - ככה זה כשאתה מחזיק ברצף הניצחונות הארוך בליגה.
למסירה, יד שנייה מאלופה לשעבר
גולדן סטייט - דנבר
בניגוד לניקס, בגולדן סטייט דווקא נראה שההשעיה של שחקן ההגנה הטוב ביותר עשתה לקבוצה רק טוב. עד כדי כך טוב, שכאשר דריימונד גרין המושעה מתחיל להבין איך לשלוט בכעסים, החברים שלו מחייכים הרבה יותר. טרייס ג'קסון דייויס, ביג מן אחר שנבחר בסיבוב השני בדראפט, סיים 4 שנות קולג'ים באינדיאנה ומראה שהוא מוכן לתרום ועכשיו, עם שני דאבל-דאבלס רצופים מהספסל, אחד מהם בניצחון על בוסטון בהארכה. ההצלחה של הווריירס בינתיים במשחקים בלי דריימונד מעלה את השאלה - האם הם בעצם טובים יותר בלעדיו, והאם יכול להיות שהראשון שיועזב מהטריו המיתולוגי, לא יהיה קליי תומפסון המתאושש, אלא בעצם גרין?
דריימונד שיחק כל חייו בווריירס, אבל בהתחשב ביכולותיו כ"Defensive coordinator" או כבלם קדמי, בליגה שבה הגנות טובות הן מצרך נדיר, הוא יכול להיות אטרקטיבי בלא מעט מקומות. דווקא הקבוצות שקושרו אליו עד עכשיו נראות כהתאמה מוזרה למדי - בדאלאס אמנם תמיד יש מקום לעוד שחקן אינטליגנטי שמניע כדור, אבל הקומבינציה שלו (45% שדה, 32% לשלוש בקריירה) ושל דריק לייבלי באותה חמישייה לא ממש תפתח את הרחבה עבור לוקה וקיירי; הלייקרס, כמו שתכף נגלה, צריכים עזרה בצד השני של המגרש. שחקנים שאי אפשר לסמוך על הקליעה שלהם יש להם מספיק.
בדנבר הכל טוב, תודה. לאחר שניערו מעליו את קורי העכביש, התברר למייק מאלון כי רג'י ג'קסון הוא עדיין יופי של שחקן ל-15-20 דקות לערב, ולפעמים גם לתת שורה סטטיסטית של ווילט צ'יימברליין במשחק חוץ מול הקליפרס. הרוקי ג'וליאן סטרות'ר ושחקן השנה השנייה פייטון ווטסון עשו קפיצה יפה קדימה, לצד כריסטיאן בראון. גם שם עוד עומק לא יזיק, אבל יהיה אפשר להשיג אותו גם משוק השחקנים המנופים. הנאגטס לא לחוצים על זה כרגע.
אולי עדיף בלעדיו? (Getty)
סליחה, אין לנו את הקארוסו שרציתם, אבל יש לאווין במבצע
לייקרס - בוסטון
משהו במפה של העולם נראה מוזר למטאורולוג הגרמני אלפרד ווגנר: הוא שם לב שאם תיאורטית היו מחברים את אפריקה ודרום אמריקה, אז כמאמר המשורר טונה, זה מתאים כמו שתי טיפות של פאזל - והעלה ב-1912 את ההשערה שפעם כל היבשות היו מחוברות ליבשת אחת בשם פאנגיאה. בתגובה, כולם צחקו עליו. בשנות ה-60 של המאה הקודמת כבר חזרה תיאוריית נדידת היבשות לאופנה, וכיום ניתן לראות שתי ישויות נוספות נודדות באיטיות, במסלול התנגשות כמעט בלתי נמנע: לוס אנג'לס לייקרס וזאק לאווין.
זה לא היה אמור להיות ככה. הלייקרס נכנסו לעונה הנוכחית נישאים על גלי הצלחת הפלייאוף של העונה שעברה ועם קצת חיזוקים ושדרוגים, נראה שעשו קיץ מעולה. והנה אחרי שליש עונה הם סביב מאזן 50%, וזה עוד כשלברון ודייויס יחסית בריאים. דיאנג'לו ראסל קולע בדצמבר ב-38% שדה והורד אתמול לספסל, רוי האצ'ימורה לא מספיק יציב, גייב וינסנט או פצוע או לא באירוע, והלייקרס לא מצליחים להשתחרר מהתלות הכמעט מוחלטת בלברון: כשראסל בחמישייה, דרווין האם צריך שחקני כנף הגנתיים, אבל קאם רדיש (31% לשלוש) וג'ארד ואנדרבילט (0 מ-8 מעבר לקשת) גורמים להגנות יריבות לפהק. אידיאלית, כך דווח וכך הגיוני, הלייקרס מעדיפים משיקאגו בכלל את דמאר דרוזן או אלכס קארוסו, אבל הבולס פתאום גילו שהם - כולל דרוזן וקארוסו - הרבה יותר טובים בלי לאווין.
זאק מרוויח 215 מיליון עד 2027. הוא לא תורם הגנתית, הכדור נתקע אצלו הרבה, והוא אוהב לייצר לעצמו זריקות, לעתים על חשבון הקבוצה ומחוץ להתקפות. נשמע קצת כמו דיאנג'לו, נכון? אז זהו, שאם כבר, אולי עדיף להם לאווין: 46.4% שדה לעומת פחות מ-43% של ראסל, 38% אחוז לשלוש בקריירה לעומת 36%, והרבה יותר אתלטיות, יכולים לתת יותר יציבות התקפית לצד לברון. השאלה היא האם שווה בשביל זה לוותר על ראסל, האצ'ימורה ועוד נכסים ובחירות דראפט (אוסטין ריבס מחוץ לתחום, סליחה) ולסנדל את עצמם שנים קדימה. הכינוי של לאווין כבר יותר מעשור הוא Young Hollywood, שהעניק לו אוהד כששיחק ב-UCLA, אבל למרות שנראה שהתסריט לשידוך עם הלייקרס כבר נכתב בימים אלה - לא בטוח שלסרט הזה יהיה סוף טוב. אולי דווקא באדי הילד מאינדיאנה, עם חוזה נגמר ויד אדירה לשלוש, יכול להועיל יותר.
ומה לגבי בוסטון? רק בריאות, זה הדבר היחיד שהם צריכים. אין אף שחקן פנוי בשוק שמסוגל להתעלות לרמה של השישייה המובילה שלהם, ובינתיים גם סם האוזר נראה כמו שחקן שביעי לגיטימי. איזה רויס אוניל כזה מברוקלין תמיד יכול להיות נחמד, אבל אם הם מגיעים בריאים לפלייאוף, הם אמורים להיות מספיק טובים כדי ללכת עד הסוף.
מתי תלכו לקנות? תכף פג התוקף של הקופון
מיאמי - פילדלפיה
ברגע בו התברר שלאווין על המדף, הכתירו סוכנויות ההימורים את מיאמי היט כפייבוריטית להנחית את הגארד משיקאגו. כאילו לא הספיקו דמיאן לילארד, בראדלי ביל, דונובן מיצ'ל ובערך כל כוכב פנוי בשוק בשנים האחרונות, נראה שאנשים לא לומדים. ובאמת, מיאמי לא מיהרה. ולמה לה בעצם. טיילר הירו חזר מפציעה, דאנקן רובינסון מצא מחדש את הטאץ' ואפילו תורם בעוד דברים חוץ משלשות, אז לא בטוח שלאווין אפילו יהווה שדרוג לעומת המצאי הקיים, וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על מגבלות תקרת השכר. אגב, שמו של מיצ'ל שוב הועלה לאחרונה, על רקע העונה המאכזבת ומרובת הפציעות שעוברת על קליבלנד והשמועות לפיהן הוא לא מעוניין להאריך את חוזהו מעבר ל-2025 באוהיו בכל מקרה. אז לכו תדעו.
לאווין. השם החם (Getty)
פילדלפיה אולי תצטער שוב על כך שהעדיפה בקיץ 2019 להאריך את חוזהו של טוביאס האריס על פני השארתו של ג'ימי באטלר, שלא הסתדר עם בן סימונס. ועדיין, למשחק בסאות' ביץ' היא מגיעה כשהיא מסתכלת על ההיט מלמעלה בטבלה, וגם החוזה הגדול של האריס יסתיים בקיץ הקרוב. למרות שהוא רושם העונה 16.6 נקודות למשחק ואת אחוז השדה הגבוה בחייו (51.3%), טוביאס יכול להיות פיתיון מספיק מעניין כדי להביא שחקן כמו פסקל סיאקאם, שיכול ליצור עם ג'ואל אמביד קו קדמי קמרוני קטלני.
מלבד זאת, לסיקסרס יש עוד נכסים שהגיעו בעסקת ג'יימס הארדן. ניק באטום השתלב היטב כגלגל החמישי בחמישייה של הסיקסרס, גם קובינגטון ומרקוס מוריס בסדר, אבל אם אפשר לארוז אחד או שניים משלושת החוזים הנגמרים האלה כדי להביא איזה או.ג'י אננובי - שחקן שצפוי לזכות לביקוש רב, בין היתר מקבוצות כמו אוקלהומה סיטי ואולי שוב ממפיס - השדרוג הזה יכול לעשות את ההבדל בפלייאוף. אף אחד לא מבטיח בכלל שהרפטורס יוותרו על סיאקאם ואננובי, אגב; מסאי יוג'ירי אוהב להחזיק את הקלפים קרוב לחזה. אבל שניהם יכולים להיות שחקנים חופשיים בקיץ, ואם הרפטורס למדו לקח מפרד ואן וליט, זה שעדיף לא לאבד שחקן כזה תמורת כלום.
מה יש לכם ב-5 שקלים ומטה?
פניקס - דאלאס
פניקס קודם כל צריכה לקנות מזוזה ולמסמר אותה לשריר הקיבורת של קווין דוראנט. השושלת של גולדן סטייט נגמרה כשהוא קרע את האכילס, ומאז הוא לוקח איתו את הנאחס ממקום למקום. בברוקלין השלישייה הגדולה עם הארדן וקיירי שיתפה פעולה ב-16 משחקים ביחד, בפניקס השלישייה הגדולה עם בוקר ובראדלי ביל בינתיים רשמה משחק בודד ועוד 4 דקות. ולמרות שהבעלים החדש מאט אישביה מוכן לפתוח את הארנק, בסיטואציה הנוכחית תקרת השכר כמעט לא מאפשרת לו לקחת יותר הימורים: גם ככה הקבוצה הזו תעלה הון במס המותרות בשנים הבאות. חיזוק, אם יתפנה, בסאנס יצטרכו לבחור בפינצטה.
כמו הלייקרס, גם הסאנס זכו לתשבוחות בקיץ. הם פעלו מהר והצליחו להשיג מציאה כמו אריק גורדון על חוזה מינימום, ואחר כך צירפו את גרייסון אלן ויוסוף נורקיץ' כחלק מעסקת לילארד למילווקי. הצעדים האלה היו טובים, אבל השחקנים האלה היו אמורים להיות הצוות המסייע של דוראנט, בוקר וביל - ובינתיים אין שלישייה לסייע לה. ההחתמות האחרות של שחקנים אנדרייטד עוד לא הוכיחו את עצמן לכאן או לכאן - 6.5 נק' לג'וש אוקוגי, 6.3 לדרו יובנקס, 6.1 לג'ורדן גודווין, 5.4 לנאסיר ליטל, 5.2 לקייטה בייטס דיופ, 4.5 ליוטה ווטנאבה, 4.4 לצ'ימזי מטו - ובלי השלישייה הגדולה על הפרקט, קשה להבין מי הכי יתאים לצדם.
דאלאס דווקא פתחה את העונה לא רע בכלל, עד שדווייט פאוול ביצע חיסול ממוקד לקרסול של קיירי אירווינג. דאנטה אקסום אמנם קולע באחוזים פסיכיים, אבל ספק אם זה מה שיביא אותם לארץ המובטחת. הם מחפשים עוד יוצר שיכול להוריד את העומס ולהניע כדור, וגורדון הייוורד הוותיק משארלוט, למשל, יכול להתאים להם בול.
בכלל, שארלוט היא אחת מהקבוצות ששווה לשים אליה לב. הווטרנים שלה (הייוורד, טרי רוז'יר), של וושינגטון (טיוס ג'ונס, לנדרי שאמט, דנילו גלינארי, מייק מוסקאלה), של דטרויט (בויאן בוגדנוביץ', אלק ברקס, מונטה מוריס, ג'ו האריס) ושל סן אנטוניו (צ'די עוסמן, דאג מקדרמוט) יכולים להיות מצרך מבוקש עד הדדליין בפברואר. קבוצה שתגיע למצב של פציעות, קרעים בחדר ההלבשה, סתם מומנטום שלילי או החלטה לוותר על העונה - יכולה לשלוח גלים ולהתחיל מרוץ חימוש. תהיו עירניים וכמו תמיד, תחפשו את הסיילים.