בסיום משחק ההפסד הביתי למלאגה התראיין נבן ספאחיה ומנה מספר סיבות לתוצאת הסיום. קואוץ' ספאחיה התייחס, בין היתר, לבעיה מנטלית אותה איתר וכן לחולשת החמישייה הפותחת שלו. מאחר שאנחנו נוטים להתייחס ברצינות לניתוחי מאמנים, אז הגיע הזמן (אומרת אמי) לבחון הדברים, האחד אחר השני.
אבל נתחיל, ברשותכם, דווקא בדברים שלא נאמרו במסיבת העיתונאים. אחד הדברים המתעתעים בהפסד של מכבי אמש (חמישי) נוגע לתפיסה המקובלת סביב רמתן. מלאגה התייצבה למשחק ביד אליהו הישן כקבוצת תחתית ביורוליג וכשהיא אוחזת במאזן בינוני ולא מרשים בליגה הספרדית. למרות זאת, הסגל של מלאגה איננו נופל מזה של מכבי תל אביב.
הקבוצה של חואן פלאסה מוכשרת ועמוקה לפחות כמו זו של הסמי פינליסטית מליגת העל. קחו למשל את עמדת הסנטר, שם מתייצבים להם בגאון גאורגי שרמדיני הגאורגי וג'יימס אוגוסטין, אל מול פרחוסקי וטיוס. האם תאתרו פערי כשרון לטובת הצהובים? לכו עכשיו לעמדות הגארדים ולגזרת נדוביץ', מקאלום ושות', כולל אלברטו דיאז הג'ינג'י. גם בקו האחורי, בניגוד למילות השיר ג'ינג'יות של תמיר אלברט, עומק כן נמצא. וגם בו אין למכבי איזשהו יתרון איכותי. בטח שלא משמעותי.
כל האמור לעיל נועד רק לחזק את הטענה לפיה סיימה לה אתמול מכבי תל אביב סיבוב יורוליג טוב ומרשים למדי. מאזן 7-8 לאחר תשעה משחקי בית אמנם הופך את הדרך למקומות 1-8 בסיום העונה לפתלתלה ומורכבת, אבל לפחות נכון לעכשיו, מצליחה הקבוצה של ספאחיה (ועל כך מגיע לו קרדיט גדול) לאחוז במאזן עדיף על קבוצות בעלות סגלים שאינם נחותים משלה.
ולכן, אין באמת מקום לתחושת האכזבה המרה, לפיה שמטה כביכול מכבי נצחון קל וצפוי על קבוצת חלשה. ייתכן שהניצחונות הנהדרים על ריאל מדריד, חימקי מוסקבה ובמיוחד פנרבחצ'ה, הצליחו לייצר איזשהו תעתוע ולטעת התחושה לפיה מכבי החדשה מסוגלת לנצח כל קבוצה ביורוליג. כי האמת מעט שונה: מכבי תל אביב, קבוצת יורוליג בינונית אך מחויבת ומאומנת, מסוגלת לעיתים להתעלות ולנצח יריבות עדיפות ממנה, וכאלו יש לא מעט.
יצר בעצמו חלק מהבעיות. ספאחיה (דני מרון)
מצד שני, כאשר מסיימים סיבוב ובו ארבעה הפסדים ליריבות שממוקמות מתחתיה בטבלה (הכוכב האדום, ברצלונה, אנדולו אפס ומלאגה), אזי צריכים להבין שאין כאן שום מקריות. אלו הפסדים סבירים והגיוניים למדי.
מכאן, אולי, מתחילה הבעיה המנטלית אליה התייחס ספאחיה. הבעיה המנטלית של ההנהלה, האוהדים וכנראה שגם המאמנים. כי השחקנים עצמם החלו את המשחק אמש כשהם מחויבים ואינטנסיביים למדי. הגנה גבוהה ותקיפה בצד שבו שומרים הובילה ללא מעט נקודות קלות במגרש הפתוח.
כאן, למשל, נראה דוגמא לאגרסיביות שבו טיפלה ההגנה הצהובה בנדוביץ' ומקאלום, שני הצירים המרכזיים בקו האחורי של מלאגה. ג'ונה בולדן מקבל את נדוביץ' (16) לאחר חילוף הגנתי ועובד איתו יפה עם הרגליים. פייר ג'קסון עוזר (עם הידיים) מול החדירה של הסרבי – ולאחר מכן שלושה שומרים (פרחוסקי, בולדן וקיין) מסתערים על החדירה לסל של מקאלום (3).
via GIPHY
את הרבע הראשון סיימה מכבי עם יתרון מוחץ של 0:8 בנקודות בהתקפה מתפרצת. את המחצית הראשונה סיימה מכבי עם יתרון עוד יותר מוחץ של 0:16 בנקודות בהתקפה מתפרצת. ויתרון עצום זה הגיע, כאמור, בעיקר כתוצאה מאקטיביות ומחויבות הגנתית.
כאן משתלט לו פייר ג'קסון על ריבאונד ההגנה ומעביר מסירה לנוריס קול. משם – שלושה כדרורים ושתי נקודות במצב של שחקן התקפה אחד מול שלושה שחקני הגנה שרצים לאחור כשהם חסרי אונים.
via GIPHY
כאן, למשל, מתקיף טיוס גבוה מאוד את הפיק אנד רול של סאלין (10) ועדיין מספיק לחטוף את המסירה שהייתה מיועדת לג'יימס אוגוסטין (40). משם – מסירה לנוריס קול, ארבעה כדרורים ו-2 נקודות נהדרות במגרש הפתוח, למרות שאין שום יתרון מספרי.
via GIPHY
תזכרו בבקשה את המהלך ההגנתי האחרון שהראנו, כי הוא משמש דוגמא דווקא לבעיות ההגנתיות של מכבי בהמשך המשחק. וכאן משתלבות להן הבעיות המנטליות עם בעיות מקצועיות. ספאחיה דורש ודורש טיפולים הגנתיים גבוהים ואגרסיביים. ואם הם לא מצליחים, ספאחיה מעניש ומספסל.
טיפולים אלו, בין היתר, מובילים את מכבי להיות קבוצה שמאפשרת ליריבותיה אחוזים גבוהים מדי בזריקות לשלוש נקודות. בניסיון למנוע את אותן שלשות, התאימה עצמה מכבי לכך ודרשה מהשחקנים ששומרים על קלעים בצדדים להישאר קרובים וצמודים. המשמעות? לעיתים קרובות מדי, הופך אזור הצבע להיות פנוי למדי ומזמין מדי.
זאת, במיוחד כאשר הגבוה אשר מתבקש לבצע את המטלות ההגנתיות המורכבות הוא פרחוסקי. זוכרים את הניידות של טיוס מהמהלך ההגנתי האחרון? אז תראו עכשיו את הבלארוסי.
פרחוסקי יוצא כאן הרבה יותר מדי גבוה בפיק אנד רול של וצ'ינסקי (21) ומשאיר את בולדן לבדו מול שני הגבוהים של מלאגה. במקום לעזור על אוגוסטין, השחקן הקרוב והמסוכן יותר במהלך הזה, בולדן טועה – כמעט כרגיל - ונשאר תקוע עם ג'ף ברוקס (23), ומלאגה מצמקת שוב את היתרון של מכבי.
via GIPHY
או כאן: פיק אנד רול מקאלום וברוקס. מייקל רול וקיין נשארים צמודים לשחקנים שלהם בפינות. פרחוסקי נצמד לאוגוסטין למעלה. בולדן קופץ גבוה על הפיק אנד רול. ומי נשאר בצבע? רק ברוקס, שלוקח שם את האוסטרלי הצעיר לשיעור סקיפינג.
via GIPHY
.אם כך, עוד לפני שמדברים על בעיות מנטליות של שחקנים, צריכים להתייחס לבעיות המנטליות של אלו שמפעילים אותם ומתעלמים מחולשותיהם. הדרישה והציפייה של ספאחיה לטיפול אגרסיבי על מובילי הכדור + כיסוי צמוד של הקלעים בפינות + איטום הצבע בפני חדירות או חיתוכים ללא כדור אינם ריאליים. בטח שלא בכל הרכב. ובטח שלא בכל משחק. לעיתים ניתן יהיה לאתר התעלות. לעיתים לא. בדיוק במקומות הללו צריכים מעט גמישות טקטית ודרישות שהן קצת פחות אוטופיות.
ועכשיו לחולשת החמישיה. עובדתית, הרבע החזק ביותר של מכבי אמש היה השני, שבו הובילה חמישיה שכללה את משעור, כהן ודיברתולומאו להפרש דו ספרתי. מכאן גם נתוני הפלוס מינוס החיוביים של המחליפים, אליהם התייחס ספאחיה. ונכון, לא מעט שחקני חמישיה שגו לא מעט פעמים אתמול. ובמיוחד ג'ונה בולדן. קבלו עכשיו עוד שתי דוגמאות:
כאן מריצה מלאגה תרגיל קלעים לטובת נדוביץ'. בראשית, עובר הסרבי על חסימה של אוגוסטין, אבל קיין עובד יפה הגנתית ונשאר איתו. נדוביץ' מחזיר את הכדור למקאלום וממשיך לנוע על חסימות. עם החסימה של אוגוסטין קיין שוב מסתדר, אבל מסמן לבולדן שיבצע חילוף בחסימה הבאה. בולדן אמנם מחליף, אבל נדוביץ' מקצר טווחים וגורם לבולדן, שוב, לטעות.
via GIPHY
כאן לוקח לבולדן זמן להגיב הגנתית לאחר מהלך של בין שניים, בין וצ'ינסקי וברוקס. כשהכדור נמסר לברוקס, בולדן יוצא באופן מסורבל ומאפשר חדירה קלה לצבע. טיוס נאלץ לעזוב את שרמדיני (17) המצוין ולעזור על ברוקס, אבל בולדן נתקע ומשאיר את הגאורגי החביב חופשי לעוד ריבאונד התקפה קל.
via GIPHY
נחזור לבולדן עוד מעט, אבל בואו נזכור מה הייתה החמישיה של ספאחיה אתמול ומי לא נכלל בה. אלכס טיוס. תאהבו או לא, סביר להניח שתסכימו שמדובר באיש החשוב ביותר של מכבי תל אביב מתחילת העונה.
אתמול החל טיוס את המשחק לא רע בכלל, לפחות התקפית. דפק שני ג'אמפרים מפתיעים ונע יפה ללא כדור, כמעט כרגיל. אבל מרגע שטעה הגנתית אף הוא (ונכשל לא אחת גם בקטגוריית ריבאונד ההגנה), הפך לאשם מבחינתו של ספאחיה. וכאשר ספאחיה מוצא אותך אשם בטעויות של שיקול דעת, התקפית או הגנתית, הוא מעניש ומספסל. ובמקרה הזה, מעניש בעיקר את עצמו.
שימו לב למהלך הבא, כי הוא כנראה זה שחרץ את גורל המשחק. במצב של יתרון נקודה למכבי, מעל 8 דקות לסיום
המשחק, יוצאת מלאגה משולש התקפי ובו אלברטו דיאז (9), סאלין (10) ושרמדיני. אלכס טיוס מוצא עצמו שומר לפני הגאורגי (אלמנט הגנתי בשם FRONT) וצופה בעצב בכדור שחולף מעל ראשו בדרך לסל קל של שרמדיני + פאול.
via GIPHY
כך, 8:14 דקות לסיום, והגם שיש לו רק שתי עבירות אישיות, סיים טיוס את חלקו התחרותי במשחק היורוליג האחרון של הסיבוב הראשון. ובשמונה דקות + ארבע עשרה שניות אלו, אחרי שסיים שרמדיני לקלוע בהצלחה את זריקת העונשין, ספגה מכבי תל אביב 23 נקודות. ספאחיה יכול לבקר את החמישיה שלו כאוות נפשו, אבל דווקא הסנטר המחליף שלו – והאיכותי יותר – התייבש ארוכות על הספסל בדקות שבהן נוכחותו נדרשה הגנתית. וכאן צריכים לשאול: אז מי העניש את מי?
אפשר בהחלט להבין את הביקורת על ניהול החילופים של ספאחיה. בכל הכבוד הראוי לשחקנים כמו כהן, משעור ודיברתולומיאו, לאומץ לבם ואף למדד הפלוס מינוס הנאה שלהם אתמול, ספק גדול אם הם שווים 36-37 דקות משחק משותפות במשחק יורוליג. בטח כשהם האחד לצידו של השני והשלישי. כן טועים, לא טועים, בסופו של דבר הקבוצה צריכה ללכת אל שחקניה המשמעותיים ברגעים המשמעותיים של המשחק. וספאחיה שכח אלמנט חשוב זה אתמול ונותר על הפרקט הרבה יותר מדי פעמים עם הרכבים שהם פשוט לא טובים מספיק. וכאן איבדה מכבי יתרון משמעותי אל מול מלאגה וניהול החילופים המקובע מעט שלה, שאמור היה לייצר יתרון בילט אין למקומיים.
מכבי תל אביב של המחצית הראשונה, כאמור, הצליחה לבנות יתרון בעיקר בשל היכולת לייצר נקודות קלות בהתקפות מתפרצות. במחצית השניה היא הוסיפה רק 3 כאלו. מלאגה, מהצד השני, קלעה 8 נקודות כאלו משלה. כשהיא לא רצה, מוצאת עצמה מכבי מנסה לייצר נקודות יש מאין בהתקפה עומדת. נטולת דשון תומאס, העוגן ההתקפי המשמעותי ביותר שלה בהתקפת חמישה מול חמישה, נזקקה בעלת הבית למספר הפגזות פראיות של פייר ג'קסון כדי להישאר במשחק, אך נותרה ללא יכולת ייצור מספיק איכותית. בטח כשבולדן מאכזב ביכולתו לייצר עבור עצמו ובטח כשהיא נמנעת מהרכב סמולבול מתבקש שעשוי לתת פתרונים בשני צידי המגרש.
נסיים עם שני פרמטרים סטטיסטיים שממשיכים להיות ההבדל בין ניצחון לבין הפסד:
1. ריבאונד: אתמול הפסידה מכבי 47:38 בנתוני ריבאונד כללי ו-16:14 בריבאונד התקפה. כשהיא לא מצליחה לייצר ולשמר דומיננטיות בקטגוריה חשובה זאת, מכבי נאלצת להסתמך על יכולת במשחק עומד. ושם, נגיד שוב ושוב ושוב, יש בעיה מובנית.
2. איבודי כדור: המעקב ממשיך. כשמכבי מאבדת יותר כדורים מיריבתה, היא נוטה לנצח. אתמול איבדה רק 8 כדורים, אל מול 14 של יריבתה, והפסידה. אז נכון, מדובר כאן בקוריוז סטטיסטי, אבל כזה שמייצג עדיין את היעדר המחויבות של מכבי למשחק מהיר ואף פרוע יותר. לסיים מחצית שלמה עם 3 נקודות במתפרצת = לא להעז מספיק. לא להעז מספיק = משחק שמרני יותר = פחות איבודי כדור = (מסתבר) הפסד.
חומר למחשבה (דני מרון)