צסק"א מוסקבה היא הקבוצה הטובה ביותר שיש לליגת היורוליג להציע. לא בושה להפסיד לה. לא בושה להפסיד לה גם במשחק בית. אתם יודעים מה? גם לחטוף ממנה 20 הפסד בראש, ועוד כשהיא משחקת בהילוך נמוך, איננו חומר לוועדת חקירה בראשות שופט בדימוס.
מצד שני, התחושה שהתקבלה בסיום הבומבה הביתית שמכבי תל אביב ספגה אמש (חמישי), לפיה אין שום דבר שאפשר לעשות מול צסק"א, היא, איך לומר, מעט מבישה. זוהי (כמעט) אותה הצסק"א, שהחלה את הרבע הרביעי בשבוע שעבר במשחק הביתי מול בסקוניה כשהיא בשיוויון; שהפסידה לפני שני מחזורים לוולנסיה; ששני מחזורים לפני כן ניצחה בהפרש חד ספרתי במשחק הבית מול באמברג. כלומר, יריבה שניתן להתמודד מולה, או לפחות להחזיק מולה מעמד. לעיתים.
אה, אלא אם נזכרים בתוצאות האחרונות של מכבי עצמה, במנותק מזהות היריבה. זוהי אותה מכבי תל אביב שהובסה רק בשבוע שעבר במלאגה ושני מחזורים לפני כן מול ז'לגיריס בקובנה. זוהי אותה הקבוצה שניצחה בדרך נס את מכבי אשדוד בחצי גמר גביע המדינה ונראתה כקבוצה הטובה פחות במשחק ההפסד בגמר גביע המדינה. ובעיקר – זוהי קבוצה שקשה לזכור את הפעם האחרונה בה היא שיחקה כדורסל טוב. ואלו החדשות הרעות האמיתיות.
לא בושה להפסיד לצסק"א, כן בושה לחשוב שאין מה למכור מולה (אלן שיבר)
לפחות נכון לעכשיו, נראה שלקואץ' נבן ספאחיה ולמכבי תל אביב שלו אין שום פתרונים אמיתיים גם מול אתגרים שמציבות מולם יריבות מרשימות הרבה פחות מנציגת האימפריה הרוסית, כך שאין באמת סיבה להתפלא נוכח חוסר האונים המובהק אמש, שזעק לשמיים כבר בדקות הפתיחה.
וכשניסה המאמן לשנות, זה רק הוסיף למבוכה. לראשונה העונה, הציגה מכבי לראווה חמישייה שאשכרה מורכבת מאלו שנחשבים לבכירי שחקניה. גם ג'קסון וגם קול וגם תומאס, האחד לצידו של השני והשלישי, אמורים היו לספק לקבוצה הביתית את כוח האש הנדרש כדי לפתוח הכי חזק שלה, ואז לאט לאט להגביר.
הבעיה היחידה היא שגם למתנגד היו מחשבות ורעיונות. איטודיס הרשע, במקום לפתוח עם חמישה בתצורה הרגילה שלה, הלך להרכב שגרתי פחות כבר מההתחלה. לצידו של דה קולו, על 195 סנטימטריו, כמוביל כדור יחיד, ציוות את וויל קלייברן על 201 סנטימטריו בעמדה מספר 2 ואת ניקיטה קורבנוב על 202 סנטימטריו בעמדה מספר 3.
איזה רוע לב. ועל אחד מהם נדרש לשמור גארד קטן כמו נוריס קול או גארד ממש ממש קטן כמו פייר ג'קסון. והרוסים, נטולי החמלה הבסיסית, ניצלו (גם) את החולשה הזאת של מכבי כבר מהדקה הראשונה, והפכו את ההפתעה של ספאחיה למפח נפש. אם לא די בכך שרמת הכשרון, האינטליגנציה, רמת החיבור והאימון של צסק"א נמצאים במספר רמות מעל כל מה שיש למכבי תל אביב להציע, סייע ספאחיה ליריבה לייצר גם יתרון גובה משמעותי, שהוסיף עוד חסרון ויזואלי בולט למבוכה הכללית.
ברשותכם, נראה עכשיו דוגמא מייצגת, דווקא מהמחצית השניה, אשר גם בה בחר ספאחיה להתחיל עם שני קטנים (דיברתולומאו וג'קסון). בירידה של מכבי להגנה, מקבל ג'קסון (במקום דיברתולומאו) את קלייברן בכובעו כשוטינג גארד.
נו, אז בחדירה הראשונה של קלייברן מגיעה עזרה של בולדן, שמובילה לשלשה קלה של אנטונוב, שמובילה לריבאונד התקפה קליל של קלייברן מול ג'קסון, שמוביל לעוד שלשה קלה של רודריגס, שמובילה לעוד ריבאונד התקפה קליל של קלייברן מול ג'קסון – עד שקלייברן נמאס והוא מחליט לסגור עניין בעצמו. אגב, יש סיבה מיוחדת שמונעת מג'קסון להזיז את הרגליים ולנסות לפחות לעצור את החדירה של ההוא ששיחק פעם בחולון?
via GIPHY
ההפתעה התפוצצה בפנים (אלן שיבר)
ולא שהגודל הוא הבעיה היחידה של סגנית מחזיקת הגביע המקומי. הקבוצה הזאת, שנראתה בשלבים המוקדמים של העונה כמי שמתחברת לכדי קבוצת הגנה מחוברת ומתואמת, מציגה לראווה מדי שבוע שילוב של שחקני הגנה רעים, שאינם מאומנים ומוכנים ליריבה ושאינם מתקשרים האחד עם השני.
הנה, לפניכם דוגמא אחת בלבד לתיאום הגנתי מגוחך של מכבי, שאמורה, צריכה וחייבת להכיר את התרגיל ההתקפי של צסק"א. תקשורת בסיסית בין פרחוסקי (ששומר על היינס) לבין קיין (שסוג של שומר על דה קולו) יכולה הייתה למנוע את המסירה הקלה מידיו של היגינס לידיים של הפנומן הצרפתי דה קולו, אבל כנראה שלתקשר ולהתכונן זו משימה מעייפת מדי.
via GIPHY
עדיין בתמונת ההצלבה (אלן שיבר)
כאשר קבוצה מוצאת עצמה במגמת התדרדרות מובהקת, וזהו בדיוק המצב שבו נמצאת מכבי תל אביב, ישנם מספר דרכים בהם ניתן לנקוט על מנת לעצור את המפולת. את הרעיונות ויישומם אמור להציף, לנסות וליישם על הפרקט מאמן הקבוצה. ואם הדבר לא צולח בידו, כאן אמור להיכנס לעניינים המנהל המקצועי, שיכול להבריא, לייצב או לחזק (ולו במעט) את סגל השחקנים.
השבוע, עם סגירת חלון העברות ביורוליג, נוכחנו לגלות שלראשונה מאז עונת המשחקים 2008/2009, לא ביצעה מכבי תל אביב ולו שינוי פרסונלי אחד ויחיד בסגל השחקנים שלה. ומכאן אפשר לחשוב על מספר סיבות אפשריות: או שסבור מי שסבור שהסגל הזה מספיק טוב; או שלא מצליחים לאתר שחקן מתאים לחיזוק; או שאין כסף. ושלוש האפשרויות הללו רעות וחמורות.
וכך, כשחומר השחקנים שהולחם לו בקיץ האחרון הוא גם זה שנשאר כפי שהוא, אין מתאימה מצסק"א על מנת להמחיש את הפערים העצומים ברמת השחקנים. קחו לדוגמא את המהלך הזה, בבחינת מצא את ההבדלים. בצד אחד הולכת מכבי תל אביב, מבלי להתבלבל, לדיאנדרה קיין בעמדת מקבל ההחלטות בהתקפה המסודרת, לאחר פיק אנד רול עם אלכס טיוס. בצד השני מקבל לו רודריגס החלטה לאחר כדרור אחד, בדרך לאלי הופ עם היגינס.
via GIPHY
או את המהלך הזה, אשר ראוי להילמד בכיתות לימוד. תראו איך משחק קייל היינס את התפקיד שלו במהלכי פיק אנד רול. בפיק אנד רול הראשון שלו במהלך, עם היגינס, הוא לא באמת יוצר מגע עם מייקל רול. גם כשהתרגיל ההתקפי ממשיך לפיק אנד רול השני, הפעם עם סרחיו רודריגס, היינס נמנע ממגע מיותר ומחליק מיד (חיתוך שנקרא SHORT ROLL) לאזור המת של ההגנה המתה של מכבי.
רוצים לראות איך מכבי מבצעת תרגיל דומה? עזבו. חסכנו מכם – כי ההשוואה הזאת בעיקר מביכה. הגם שנוצחה בשלושה מתוך ארבעת משחקיה האחרונים, עדיין מצויה מכבי תל אביב בעמדת זינוק סבירה לחלוטין במאבק על המקום השמיני. בהנחה שהיא באמת רוצה לסיים במקום השמיני – כשהיא מבינה מה המחיר של סדרת הצלבה מול אותה צסק"א. שני נצחונות אפשריים בשני המשחקים הקרובים, הראשון מול הקבוצה החלשה ביותר ביורוליג (אנדולו אפס) והשני במשחק בית מול קבוצה שבסה"כ ממוקמת מקום אחד מעליה (חימקי מוסקבה) והמשימה נותרת ריאלית.
כדי שהדברים הללו יקרו, תצטרך מכבי להוכיח בעיקר לעצמה שהיא עדיין מסוגלת לשחק כדורסל טוב. כזה שספק אם הציגה מאז הנצחון הביתי מול פנרבחצ'ה, אי שם במחזור ה-14, בדצמבר 2017.
אם החזקתם מעמד עד כאן, מגיע לכם איזה פינוק קטן. אז בבקשה: אין לי שום דבר חכם להגיד על המהלך הזה, חוץ מלכתוב כמה פעמים וואו. וואו, ננדו דה קולו. וואו.
via GIPHY