יורוליג 2021/2022
קבוצה מש’ נצ’ הפסד הפרש
1 ברצלונה 0 0 0 0
2 אולימפיאקוס 0 0 0 0
3 ארמאני מילאנו 0 0 0 0
4 ריאל מדריד 0 0 0 0
5 מכבי תל אביב 0 0 0 0
6 אנדולו אפס 0 0 0 0
7 מונאקו 0 0 0 0
8 באיירן מינכן 0 0 0 0
9 באסקוניה 0 0 0 0
10 אלבה ברלין 0 0 0 0
11 הכוכב האדום בלגרד 0 0 0 0
12 פנרבחצ'ה 0 0 0 0
13 פנאתינייקוס 0 0 0 0
14 וילרבאן 0 0 0 0
15 ז'לגיריס 0 0 0 0
16 וירטוס בולוניה 0 0 0 0
17 ולנסיה 0 0 0 0
18 פרטיזן בלגרד 0 0 0 0
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

אחת שיודעת: מכבי ת"א מאמינה בעצמה

הצהובים הציגו בבסקוניה קבוצה שסומכת על סט היכולות שלה, כשגם ווילבקין ונאנלי מבינים שהם יכולים להירגע יותר בהתקפה. העושר מבשר הטובות במשחק ההתקפה בפנים, המשך ההתקדמות של קינן אוונס, הרעינות ההגנתיים של בסקוניה שנוצתו והתרגילים של ספרופולוס שעבדו. שי האוזמן מסכם

שי האוזמן
שי האוזמן  06.11.21 - 07:52

קלאס באפס מאמץ
זה אולי מרגיש מזמן, אבל לפני כשלושה שבועות התייצבה מכבי תל אביב למשחק מכריע בצרפת, מול וילרבאן המקומית. ורעדה, ושקשקה, וחששה. וניצחה במשחק שמשנה עונה שלמה. משחק שאם הולך לכיוון הלא נכון, מייצר רעידת אדמה באזור החיוג של שכונת יד אליהו. משחק שמרגע וברגע שהלך נכון, פיזר באחת את העננה מסביב והשיק במקביל מכבי אחרת. כזאת שמשחקת עם הרבה פחות חשש. כזאת שיודעת מה היא צריכה לעשות כדי לשחק טוב. כזאת שיודעת, בעיקר וחשוב מכל, מי צריך לשחק ומתי כדי לנצח משחקים ביורוליג מודל 21/22.

אז אחרי נצחון החוץ החשוב שהושג מול האקס כריס ג'ונס, השלימה אמש אלופת ישראל ארבעה נצחונות רצופים נוספים והתייצבה על מאזן של שישה נצחונות משמונה משחקים. ואם התרגלנו עד כה שיש שני סקוררים, בלתם אין מכבי תל אביב, אז אתמול לא היה ווילבקין, שהיה פסיבי התקפית במחצית הראשונה ונעדר בשל פציעה במחצית השניה. וגם לא באמת היה נאנלי, במשחק מאופק בהרבה מכפי שהתרגלנו לאחרונה. אבל, שימו לב בבקשה לנתון הבא: נאנלי, שקלע (רק) 12, סיים את המשחק עם 6 כדורים חוזרים, 4 אסיסטים ו-0 עגול, גדול ויפה בטור איבודי הכדור. שזה נחמד.

ולמה אני טורח ללהג לכם, בתחילת הטקסט השבועי, דווקא על שניים שהיו נוכחים ומרשימים פחות? כי במסגרת החדשות הטובות אותן לוקחים הצהובים ואיתן הם חוזרים הביתה, יכול להיות שכאן מגיעות החדשות החשובות מכולן. מכבי, נכון לשבוע הראשון של חודש נובמבר, מרגישה שהיא לא חייבת ללחוץ כדי לנצח. ואני לא מדבר על לחץ הגנתי. אני מדבר על שחקנים שלוחצים כדרורים וזריקות, מתוך אמונה עמוקה שאם הם לא יצילו את המולדת, היא פשוט תקרוס ותובס. מכבי תל אביב, נכון לרגע זה, סומכת על עצמה כפי שלא עשתה בשום שלב בתקופת ספרופולוס. ווילבקין מבין שלפעמים צריכים אותו יותר ולפעמים אפשר גם בלעדיו, בין אם הוא על הפרקט ובין אם לאו. נאנלי, שלחץ עד כה לא פחות מאשר הפרנצ'ייז פלייר, מקבל על עצמו לראשונה נישה שולית יותר במשחק ההתקפה, ומפנה את הדרך לאחרים שיקחו על עצמם יותר החלטות וכדרורים. וספרופולוס? הוא אפילו מרשה לעצמו לזייף עם חילופים ופסקי זמן, בין אם נרדם או שכח או הפנים שיש על מי לסמוך על הפרקט, נכון לעכשיו, ברמת שחקנים שפשוט יודעים מה לעשות. בלי ללחוץ. בלי מאמץ מיותר. עם הרבה קלאס.

אה, וכל זה נכון גם ואולי בעיקר כאשר משחקים נגד יריבה כמו בסקוניה הנוכחית. שכמוה, למרבה המזל, יש עוד לא מעט אחרות בגרסה הנוכחית של הליגה השניה בטיבה בעולם.

קינן אוונס
המשחק ההוא, מול וילרבאן, היה זה שהשיק לעולם היורוליג את קינן אוונס. עד למשחק ההוא, היה אוונס הגארד שאמנם נבחר על ידי ספרופולוס, אבל כזה שלא מקבל קרדיט מהקואוץ' להיות מקבל ההחלטות מעמדה מספר אחת. וכך, למרות שאוונס היה מהבודדים שערכו הכנה בריאה ומלאה לעונה הנוכחית, הוא נראה היה אבוד מתמיד. עם שלושה משחקים ראשונה בהם עמד בעיקר בפינה וחיכה לתורו. ואמנם לא איבד ולו כדור אחד בתקופה הזאת, אבל בעיקר כי לא באמת מסרו לו.

אבל כל זה נראה ומרגיש כמו היסטוריה רחוקה. מאז המשחק בווילרבאן, נמצא גרף דקות המשחק של אוונס בעליה כמעט מתמדת. 22 דקות, אח"כ 23, אח"כ 25 וכעת שני משחקים רצופים של 30 פלוס. וכל זה, במקביל לוויתור המובנה של ספרופולוס על גימיק כמו דיברתולומיאו בעמדת הרכז, וגם ויתור מוחלט על יפתח זיו. ובמסגרת הדקות שאוונס מקבל, אוונס גם מחליט. אתמול, למשל, הוא החליט מצוין. גם ברמת דף הסטטיסטיקה, שהראתה 8 אסיסטים נהדרים (מתוך 21 של כל הקבוצה). גם ברמת הנוכחות שלו בעמדת הרכז. זה שמנהל את ההתקפות. זה שמוביל לא מעט מהתרגילים. זה שמייצר לעצמו ולאחרים. ואתמול, האמת, בעיקר לאנטה ז'יז'יץ'.

אחרי שלוש עונות רצופות בהן בילתה מכבי תל אביב במקומות 10-15 בקטגוריית האסיסטים פר משחק, הרבה מאוד בזכות התקפות חוזרות ונשנות שבהן שחקן אחד או שניים מייצרים לעצמם מכדרור, כרגע היא מתייצבת במקום השביעי בקטגוריה הזאת של המפעל (למרות, אם נודה על האמת, שעם מספר דומה של אסיסטים). אמש, מול הקבוצה של דושקו, היה זה אוונס שהיה האחראי הראשי על חלוקת המתנות לחברים (ולעצמו). בעיקר ממהלכי פיק אנד רול. בעיקר ממצבי כדרור. בעיקר, כאמור, עם ובעזרת ז'יז'יץ'.

היידה. זמן הדגמות.

הנה כאן, בתחילת המשחק, מכבי מריצה תרגיל מתוך סט של הורנס (כלומר סט שבו יש שני שחקנים על הפינות של קו העונשין). אחרי סדרת חסימות פיק אנד רול וחסימות מעכבות, מאתר אוונס את החרך ומתקיף את הצבע, בעזרתו האדיבה של הקרואטי הגדול שנועל עבורו את הסנטר יריבה נוקו, במהלך על שם גורטאט הפולני עם חסימה שמכונה היום לעיתים חסימת שבוי. לא רע.

via GIPHY

כאן, מריצה הקבוצה של ספרופולוס מהלך שהיא נוטה לשחק במשחק מעבר. אוונס מכדרר בצד. וויליאמס וז'יז'יץ' מסדרים לו חסימה מדורגת, לפני שההגנה מאורגנת לגמרי. עכשיו שימו לב בבקשה לקלויארו, שמפנה את הדרך ונע לכיוון הצד החלש (הרחוק מהכדור). ושימו לב איך אוונס מנצל זאת באופן מושלם, אחרי שהוא גובר באחד על אחד על בולדווין, כדי למשוך אליו את השומר של ז'יז'יץ' ולהטיל את הכדור לכיוון הכללי של השמיים.

via GIPHY

משחקים פנימה
בחירת השחקנים לסגל המשחק חשפה מספר דברים שחשוב להבין. במיוחד הסוגיה של מתיאס לסור, הצרפתי אשר הגיע לכאן וכבש בסערה את מקומו, עם דקות משחק איכותיות ואינטנסיביות גדולה. שאתמול לא התלבש. הקיצר, בעברית פשוטה וכל עוד לא תחווה פציעות משמעותיות באזור הקו הקדמי, דומה שההחלטה נפלה ביחס לזהות האנשים שישחקו בפנים. יהיה אלו ז'יז'יץ' וריינולדס, עם גיבוי ישראלי. ולסור אאוט.

ולפחות נכון לעכשיו, נראה שמסתדרים יפה ככה. בעצם, עזבו יפה. מעבר לזהות האנשים שמרכיבים את הקו הקדמי, מציגה כרגע מכבי תל אביב סגל שבו מספר חסר תקדים של שחקנים בעלי יכולות גב לסל. אם בעונות הקודמות ניסה ספרופולוס לאתר מדי פעם איזה פוסטאפ של ביג גאי אחד, במקרה הטוב, פלאס איזו התגנבות פנימה מדי פעם של איזה קלויארו, עכשיו יש עושר בלתי נתפס. מעטות הקבוצות במפעל, אם בכלל, שיכולות לזרוק את הכדור פנימה לארבעה שחקנים שונים. וזה המספר שיש כרגע לצהובים. כי יש את נאנלי, שיכול לקחת פנימה גארדים קטנים ממנו. ויש את ז'יז'יץ'. ויש את ריינולדס. ויש את וויליאמס. ויש, אם כך, סנופי דיסקו.

וזה בא לידי ביטוי באחוזי הקליעה ל-2 נקודות. אתמול סיימה מכבי משחק חוץ עם 25/40, קרי 63%. ז'יז'יץ'? הוא סיים עם 6/7. גם ריינולדס. וויליאמס הסתפק ב 5/9. אבל המסר (והנזק ליריבות) ברור. מכבי תל אביב הנוכחית היא כבר לא רק קבוצת פיק אנד רול. היא יכולה להעניש גם ממצבי אחד על אחד. בעיקר עם הגב לסל. מה שמחייב את היריבות לחשוב ולנסות להגיב. ולהיחשף, על הדרך, לעונשים ממקומות נוספים.

נדגים.

נתחיל בדרק וויליאמס. אחד שפחות משתגע על קרבות של חפירות בפנים. אבל הנה כאן, לאחר חילוף הגנתי, רואה מולו את בולדווין. ופועל כדי להעניש, גם אם בדרגת קושי לא פשוטה. שימו לב, בבקשה ועל הדרך, גם למיקום של ז'יז'יץ' תוך כדי, במקום שמקשה על הגבוה של היריבה לבוא לעזור וגם מאפשר זווית מסירה אפשרית מיד אחרי.

via GIPHY

נמשיך בריינולדס. עם דגש גדול על האופן המובנה, המסודר והמתוכנן, שבו מסדרים תרגיל שבו הפואנטה היא כדור פנימה. בלי אולי ובלי התחכמויות. אחרי חסימה ראשונית לאוונס, מקבל ריינולדס חסימת רוחב מדיברתולומיאו, שאחריה הוא מתמקם בדיוק במקום נוח ומתאים כדי להשליך אליו פנימה, בלי שום אפשרות לעזרה מהפינה הקרובה והמיותמת. ריינולדס מקבל ומתחיל לעבוד.

via GIPHY

נסיים עם ז'יז'יץ'. כי אחרי שנענשה ההגנה הספרדית לא אחת, הגיע מאמנה איבנוביץ' למסקנה שככה זה לא יכול להימשך. וזרק עזרה לכיוונו של הקרואטי, שהתקמם לאחר כדור חוזר בהתקפה מול גידראיטיס, במיסמאץ' קלאסי. ונענש מיידית אודות לתנועה מושלמת של וויליאמס ללא כדור, ולמסירה מושלמת לא פחות לעברו.

via GIPHY

לשבור את המבנה ההגנתי של בסקוניה
זוכרים את התנועה ללא כדור של וויליאמס? עוד מעט נחזור אליה. ישנן קבוצות מסויימות שלהן רעיונות הגנתיים ספציפיים, אליהם צריכים להתכונן. בסקוניה היא אחת כזאת. הרעיון שלה נוגע לאופן הטיפול בפיק אנד רול של היריבה. אני לא אלאה אתכם יותר מדי (נניח) ברזי הסכמה ההגנתית שנציג מיד, אבל אפנה אתכם להיבט אחד שלה: שבו עוזב שחקן הגנה את האיש עליו הוא מופקד בפינה, ומתייצב באמצע הצבע – וגבוה, כדי לנטרל אפשרות של חדירה או מסירה לכיוון הטבעת. אל תיבהלו, כי מיד מדגימים.

בעבר הקרוב והרחוק, נתקלה מכבי תל אביב בלא מעט קשיים (גם) מול הרעיון הזה. גם מכיוון שמשחק ההתקפה הסטטי שלה איטי מדי וצפוי מדי, באופן שסייע ללכוד אותה בצורה הזאת. גם מכיוון שאף אחד במפעל לא חשש ממה שיש לה בפינות (נניח קלויארו וזוסמן).

וגם אתמול, במהלך אחד או שניים, הצליח פונטקיו – האיש שעוזב הכל ובא לעזור באמצע, לתפקד כמעין שוער שיוצא קדימה בבעיטת קרן, ולשבש כמה מהלכים. כמו כאן, למשל.

via GIPHY

אבל אלו היו מהלכים נקודתיים בלבד. במרבית הזמן, היו למכבי פתרונים טובים. שנגעו בעיקר ליכולת להזיז את הכדור ולנוע בלעדיו. למשל במהלך הזה, שבו מזהה וויליאמס ששומרו סדקרסקיס מתעלם מקיומו ובורח לאמצע הרחבה. אז וויליאמס נע נכון, זכה למסירה מצוינת של ווילבקין, וסגר עניין בדאנק נאה.

via GIPHY

אה, וכאן, כשפונטקיו שוב בורח לאמצע כדי לייצר מגע/לתייג את ריינולדס שנע פנימה, מזהה ווילבקין שקלויארו פנוי בצד. ואומר לעצמו שאולי הפעם. ו-וואלה? הפעם זה נכנס.

via GIPHY

הקיצר, לדושקו איבנוביץ' היה רעיון. והרעיון הזה נותץ.

I love it when a plan comes together
ואם כבר רעיון, כמה מילים ברשותכם על פואנטות. כשאני מלהג לכם על מילים כמו פואנטה או פאנץ', הכוונה שלי היא למשמעות של התרגיל שמסמנים. אגב, המשמעות איננה בהכרח ששחקן איקס קולע סל, אלא למקום שאליו התרגיל רוצה להגיע. נניח, למשל, התרגיל שהראנו ממש לא מזמן, אותו סיים יפה ריינולדס במהלך גב לסל. בשורה התחתונה, נדיר שתרגילים מנצחים משחקים, עם כל הכבוד למאמנים/פרשנים שמתלהבים מאלמנט אסתטי כזה או אחר במשחק הכדורסל. לרוב קורים הדברים החשובים דווקא כשהתכנית של ההתקפה המסודרת לא מצליחה. ואז יש נקודות הזדמנות שניה, נקודות בהתקפות מעבר, נקודות ממהלכי אחד על אחד אחרי שהתרגיל נשבר וכו' וגו'.

אבל בשבועות האחרונים, דומה שכמות הנקודות שמצליחה מכבי תל אביב לייצר מתרגילים רבה וגבוהה מכפי שהייתה משך תקופה די ארוכה. גם מתרגילים קצרים ופשוטים. גם מתרגילים ולהם מספר אלמנטים. גם מתרגילים שבהם אפשר להעניש במספר שלבים שונים.

אז את הטור הזה נסיים מתרגיל ואלמנט שכזה. העונה ראינו כבר מספר פעמים נקודות של נאנלי, אחרי מהלך שבו הוא כאילו חוסם לגארד שלידו (בעיקר ווילבקין), אלמנט שמרגיש כמו חסימת RUB, ומיד לאחר מכן חותך ומקבל כדור קל לקרש סל. והנה, אתמול קיבלנו כמה נקודות ממהלכים דומים/ המשכיים.

כאן, למשל, מייצר נאנלי חסימה לאוונס. אבל מיד לאחריה, הוא לא חותך בחזרה לצבע, אלא אוחז בשומר של אוונס ומאפשר לו להיות זה שנע לא כדור כדי לקבל מסירה ולסיים. נייס.

via GIPHY

וכאן, במצב דומה למדי, חוסם שוב נאנלי לאוונס ונע מיידית לאזור הצבע. ואם אין מסירה פנימה, אז במכבי תל אביב הנוכחית ממשיכים את התרגיל. ומריצים מיד פיק אנד רול של שני כוכבי הטור הנוכחי, אוונס את ז'יז'יץ'. וכאשר נאנלי מפנה מקום לכיוון הפינה ולוקח איתו את גידראיטיס, המסלול נסלל לטובת מסירה קלה פנימה. לגמרי נייס.

via GIPHY

ואם התכנית של היריבה נותצה והתכנית של מכבי תל אביב עבדה, זמן לחזור לגיף של חניבעל סמית', לא? אז היידה, יאניס ספרופולוס, קבל שוב את גיף ה I love it when a plan comes together. מגיע לך.

via GIPHY