יורוליג 2021/2022
קבוצה מש’ נצ’ הפסד הפרש
1 ברצלונה 0 0 0 0
2 אולימפיאקוס 0 0 0 0
3 ארמאני מילאנו 0 0 0 0
4 ריאל מדריד 0 0 0 0
5 מכבי תל אביב 0 0 0 0
6 אנדולו אפס 0 0 0 0
7 מונאקו 0 0 0 0
8 באיירן מינכן 0 0 0 0
9 באסקוניה 0 0 0 0
10 אלבה ברלין 0 0 0 0
11 הכוכב האדום בלגרד 0 0 0 0
12 פנרבחצ'ה 0 0 0 0
13 פנאתינייקוס 0 0 0 0
14 וילרבאן 0 0 0 0
15 ז'לגיריס 0 0 0 0
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

שלא יעבדו על עצמם: האשליה של מכבי

ההצעה לקטש שאי אפשר שלא לסרב לה, הפיטורים המוצדקים של יאניס, ההחלטה המתבקשת שלא מגיעה בגזרת וויצ'יץ' ולמה צריך להחתים מאמן שהוא לא אבי אבן גם במחיר של פשרה. שי האוזמן על מערכת צהובה שעד שלא תדע להכיר בבעיות האמיתיות שלה, אין לה סיכוי לתקן אותן

שי האוזמן
שי האוזמן  16.02.22 - 14:20

הצעה שאי אפשר (שלא) לסרב לה
על פי פרסומים שאינם זרים, פנו אנשי מכבי תל אביב והציעו לעודד קטש להחליף את יאניס ספרופולוס ביום שאחרי. כלומר, כאילו הציעו. כלומר, כן הציעו, אבל לא כדי שהאיש יסכים. כי מכבי תל אביב לא רוצה את עודד קטש. שזאת, כמובן, זכותה המלאה. אבל מאחר שמעוניינים שם רק במישהו שיסתום חור ויסגור את הפינה עד לקיץ הקרוב ומכיוון שצריכים תמיד גם איזה ספין איכותי, ארוז ועטוף יופי יופי ומגניב בימים טרופים של כאוס סביב, אפשר לייצר מראית עין של מו"מ.

ולכן הציעו לקטש, למוד פרעות פנאתינייקוס (ומכבי), הצעה שאי אפשר (שלא) לסרב לה. כי הם יודעים היטב שאין שום סיכוי שבעולם שהאיש, כמו כל מאמן אחר שמכבד עצמו, יסכים להגיע רק עד לסיום העונה, תהא ההבטחה שבצד אשר תהא. ומיד לאחר הסירוב הבלתי נמנע, יוכלו שם תמיד להגיד לעצמם, בשדרת הניהול הצהובה, ש-נו, אין ברירה. רצינו. פנינו. מה מה לא עשינו, השקנו וקיווינו. ועכשיו, אחרי שכאילו ניסינו הכל, אין אופציה זולת אבי אבן. ואולי אפילו בגיבויו הצמוד של רמי הדר, האיש שהותיר אחריו זכרון כל כך מוצלח, ברמת הרושם שלא ימחה אי פעם, הן כמאמן והן כעוזר מאמן בקדנציה הקודמת.

אבל רגע. בואו נעזוב את החדשות האחרונות. עכשיו זמן פרידה מיאניס.

בין פרספקטיבה לפרפרזה
את עידן ספרופולוס כדאי לסכם באמצעות דוח רווח והפסד. כלומר, מהו מצבה של מכבי תל אביב היום, עם סיום הקדנציה של הקואץ', בהשוואה לנקודת הזמן שבה מונה. כי בפרפרזה על מילות השיר ההוא של מונטי פייטון, אם התחיל הספרופולוס מכלום וסיים את תקופתו בכלום, אז מה בכלל הפסידה הקבוצה? כלום. בערך.

טוב עשתה מכבי תל אביב עת הודיעה על הפסקת עבודתו של המאמן הנוכחי. טוב, למרות שההחלטה הגיעה באיחור. ספרופולוס, מעשית, קיפל את הבאסטה כבר בסיום העונה הקודמת, שהסתיימה בעוד מפח נפש בליגה השניה בטיבה בעולם. אבל למרות שהתייצב לעונת 2021/22 כשהוא בעמדת ברווז, אף אחד לא באמת חשב על פרידה בקיץ. גם כי זה עולה הרבה כסף. גם כי הקהל שר לו ביוונית. גם כי הייתה אמונה שאיפשהו ניתן ללחוץ על כפתור, אולי בחסות סגל משודרג, אולי בחסות הקהל שיגיע בשוך הקורונה, שיאפשר לאלופת ישראל לשחק כדורסל שהוא יותר מסביר.

זהו, אגב, בדיוק אותו כפתור מדומיין עליו קיוו הצהובים ללחוץ לפני משחק ההדחה בדרבי בגביע המדינה, כמתוך איזשהי אמונה עיוורת שקלישאות העבר עדיין שוות משהו. ושמכבי, בהינתן הלחיצה, יכולה פשוט להחליט שהיא קבוצת כדורסל טובה יותר. אבל זהו, שהיא לא. כבר הרבה זמן שלא.

ספרופולוס, בטווח הקצר, עשה טוב למכבי תל אביב. הוא הגיע למועדון במגמת ירידה, ניהולית ומקצועית, שהמרמור ותחושת חוסר האונים סביבו ניכרו לכל עין ועבר. שהמנהל המקצועי שלו מתראיין כחודשיים לאחר המינוי ומסביר, תוך שהוא סופק כפיו ומגלגל עיניו, שמועדון הספורט הגדול והמצליח ביותר שידע הפרויקט הציוני, בפשטות, לא באמת יכול להצליח בתנאים הקיימים. כי אין מספיק כסף. כי יש יותר מדי ישראלים. כי ככה וכי אחרת. מועדון שבו, על פי פרסומים זרים, החתימו לעיתים שחקנים או מינו לעיתים מאמנים בשיטת התורות. כלומר, הפעם תורה של קבוצת בעלים אחת לבחור. ובפעם הבאה תחליט קבוצת בעלים אחרת.

מתוך אווירת הנכאים הזאת התייצב לו האיש שידע טעמו של גמר יורוליג. שייצב כמעט מיידית את המערכת, ברמה המקצועית, והפך קבוצה גמורה לכזאת שסידרה לעצמה סיבוב יורוליג שני מוצלח. שהזניק, בראשית, דווקא את החבורה הישראלית קדימה. שדיבר, מיידית, מעל לראשי המועדון וישירות לראשי ארגוני האוהדים. שידע, כאיש מקצוע איכותי, לנהל מצוין את חדר ההלבשה ואת חומר השחקנים שלו. שהפיח חיים חדשים בקבוצה ומסביב.

ספרופולוס, ואת זה חשוב להדגיש, הוא המאמן הכי טוב שידעה הקבוצה הזאת מאז עידן הגדולים. כל השוואה בינו לבין האלו שבאו לפניו, זרים וישראלים כאחד, איננה הוגנת כלפיו. אבל כשקואץ' יאניס עוזב את הקבוצה, מצבה המקצועי דומה למדי לריק שקיבל כשהגיע. אז זאת הייתה קבוצה שמתרסקת באירופה, גם בחסות הגרלת משחקים אכזרית. היום זאת קבוצה שלא מצליחה ביורוליג. שמתרסקת בליגה. שמתרסקת בגביע. ואין כאן שום הגרלה שאותה ניתן להאשים.

מי שמפחד לא מאמין
יאניס ספרופולוס הולך הביתה בגלל ההפסדים. זה ברור. והקבוצה של יאניס ספרופולוס הפסידה יותר מדי משחקים, מבחינתה, בגלל שהיא שיחקה כדורסל של פחדנים. כי ספרופולוס, איש רווי חששות וחרדות על הקווים, העדיף תמיד את המהלכים שהרגישו לו מוכרים. בדיוק כפי שהקפיד על המראה, על השיער, על המסרים החוזרים בראיונות, כך הקפיד לחזור אל אותה האהובה ואל אותם ההרגלים. והאהובה, כמובן, היא סקוטי ווילבקין. זה שספרופולוס כרך בו את גורלו. זה שספרופולוס נתן בו כדורו, הזיז את כולם סביבו הצידה – וקיווה לטוב.  וההרגלים? ההרגלים = ללכת אל אלו שילחמו, להבדיל מאלה שישחקו כדורסל.

במובן הזה, אקורד הסיום של הקדנציה הזאת, בה מועדפים שחקני לוחמה בשטח בנוי כמו קיירי תומאס ובמיוחד אנג'לו קלויארו על פני שחקני הכשרון ג'יימס נאנלי ודריק וויליאמס, הוא בדיוק מורשת ספרופולוס. האיש שתמיד יעדיף החטאה לאחר כדררת שלא נגמרת על פני החשש הקיומי מאיבוד כדור במתפרצת. האיש שמעולם לא טרח לנסות ולהפנים את הנזק המצטבר שגורם הכדורסל הסטטי, הסטגנטי והצפוי הזה לכל הקבוצה ככלל, לסקוטי ווילבקין בפרט, לשחקנים לצידו של ווילבקין שאינם מצליחים לזרוח ולפרוח כשעיקר תפקידם הוא לנסות ולצפות לאן יכדרר ומהיכן יעיף את החפץ העגול לכיוון הכללי של הטבעת – ולספרופולוס עצמו.

אולי כי הוא פשוט לא יודע אחרת. אולי כי הוא לא מבין אחרת. אולי כי ספרופולוס פשוט מצטיין רק באספקט משמעותי אחד של ניהול קבוצת כדורסל, כלומר לתחזק את החומר האנושי שאותו הוא מנהל כדי שישאר בריא ומאוחד, והרבה פחות בדברים שדורשים הבנה עמוקה, יצירתיות, שיטתיות וקבלת החלטות - בטח החלטות מהירות ובתנועה.

יאניס ספרופולוס הוא מאמן טוב ומאמן יורוליג לגיטימי. שזה הרבה. שבשורה התחתונה, לא הצליח בתפקידו כמאמנה של הקבוצה הכי קשה לאימון ביבשת הישנה. ספרופולוס נכשל, ולא רק במאבקי הדרבי, ולכן הפיטורין שלו מוצדקים לחלוטין. גם אם אין מחליף ראוי באופק. גם אם הגיוני לחשוב שבהיעדר מחליף זמין ומתאם, עדיף להישאר עם הקיים. ג'ורג' ברנרד שו, אחד שהבין גם בפיק אנד רול וגם בפיגמליון, אמר פעם שבני אדם הגיוניים מסתגלים לסביבתם, אבל בני אדם חסרי היגיון מנסים לסגל את סביבתם אליהם. לפיכך, כל קידמה היא תוצאת מאמציהם של בני אדם חסרי היגיון. ההחלטה של מכבי שתם הטקס, תאורטית, יכולה לקדם אותה קדימה, גם היא פחות הגיונית. אבל, וזה האבל הגדול, רק במקרה שההחלטה הזאת תהיה שלובה בהחלטות מאקרו משמעותיות הרבה יותר.

מערכת שלא מודה בבעיה לא תדע לתקן אותה
אוקיי. אז האיש פוטר. ובכך, רשמית, לא נפתרה ולו בעיה אחת במכבי תל אביב. כדי שהבעיה תאותר ותיפתר, צריך המועדון הזה לשאול עצמו שאלה אחת בלבד: האם, בניגוד לדעתו של המנהל המקצועי שלה, יכולים שם להגיע להצלחות באירופה ולדומיננטיות מקומית בתנאים הקיימים? כלומר, אם משקללים את התקציב, הקהל והחוקים סביב ומתייחסים אליהם כאל נתון, האם המשמעות היא שצריכים לצפות לכישלון.

כי אם התובנה היא שזה מה יש ושאין מה לעשות, אז חבל לכולם על הזמן. ואם כן ניתן להוציא יותר מהתנאים הקיימים מחד, אבל הדבר לא קורה שנה אחר שנה אחר שנה אחר שנה אחר שנה מאידך, אז משהו במערכת הזאת לא עובד. והמשהו הזה איננו המאמן הנוכחי. או הקודם. והמשהו הזה איננו סגל השחקנים הנוכחי. או הקודם. המשהו הזה הוא זה שמקבל או זה שאמור לקבל את ההחלטות.

קבוצה שיודעת היטב כיצד לערוף ראשם של אלו שנכשלים על הפרקט או על הקווים, אבל שלא יודעת לייצר אחריות או אחראים לזהותם של אותם השחקנים או אותם המאמנים היא קבוצה שלא מודה בבעיה. וקבוצה שלא מודה, או שלא רוצה להודות בבעיה, היא קבוצה שלא תצליח לתקן אותה. הניהול המקצועי של מכבי תל אביב, יותר מכל שחקן או מאמן, הוא זה שנכשל כאן מזה תקופה ארוכה. ואם יש מנהל מקצועי למכבי תל אביב, הרי שהוא נכשל בתפקידו וצריך לסיים את תפקידו. ואם אין מנהל מקצועי למכבי תל אביב, לא ברור מדוע צריכים שם את ניקולה וויצ'יץ'.

באק טו אבן
בחסות הלגיטימיציה הציבורית, נניח, שצבר אבי אבן בשבתו כמאמן מחליף לעיתות קורונה, הרבה יותר פשוט כרגע לשים אותו על הקווים לתקופה קצרה. אבן הוכיח, בכמה משחקים, שאין לו שום בעיית בטחון. שהוא מסוגל כנראה לעמוד שם ולהסתכל לשחקנים בלבן של העיניים, לפחות ברמת ההתנהלות, מה גם שאת חלקם בחר או על חלקם המליץ. שזה אחלה. שזה לחלוטין לא רלוונטי ליכולת של אבי אבן להיות מאמנה של מכבי תל אביב. כי אבי אבן לא יכול להיות המאמן של מכבי תל אביב. 'סחה, אבי אבן לא צריך להיות מאמנה של מכבי תל אביב. הם יודעים את זה. הוא יודע את זה. וזה לחלוטין לא קשור לידע התאורטי שגלום בו או לפוטנציאל התאורטי שיש לו. ויש.

ויש עוד עניין. העונה הבאה היא תמיד חשובה, זה נכון. וכמובן שחשוב מאוד, מבחינת הצהובים, שלא לכבול עצמם לעונה הבאה בחוזה עם מאמן שלא לגמרי מקובל עליהם. הכל נכון והכל הגיוני. הדבר היחידי שאיננו הגיוני הוא הוויתור המעשי על עונת המשחקים הנוכחית. מכבי תל אביב לא יכולה להרשות לעצמה, ציבורית ומקצועית, לשדר שעונת 2021/22 הסתיימה לה ותמה. זה דבר שלא יעלה על הדעת לקבוצה שאוחזת בבסיס קהל שכזה.

מבין האופציות הקיימות בשוק המאמנים, אלו שדוברים עברית ואלו שלעז, אלו שקוראים להם עודד ואלה שעונים לשם אחר, צריכים לבחור את האיש שינסה לשפר את הכדורסל הקיים – היום - ולהוביל את הסגל הנוכחי למקומות טובים יותר. או במילים אחרות, אם הבחירה היא בין פשרה בדמות אבי אבן כמאמן זמני עד סיום העונה או פשרה חלופית, בדמות מאמן מוכח, אבל לא בעדיפות ראשונה, שיכבול חלילה את נציגתנו המשוריינת בחוזה גם לעונה הבאה, אז עדיפה האפשרות השניה, כי עם הכל הכבוד, זה לא שיגיעו לכאן ז'ליקו אוברודוביץ' או שאראס בעונה הבאה, כן?

מכבי תל אביב צריכה לבחור מאמן שיעמוד על הקווים שלה. מאמן מוכח ובעל נסיון. כבר עכשיו. מבין האופציות הקיימות. בלי לחכות יותר מדי. גם אם המשמעות היא חוזה ארוך טווח. במקרה הכי גרוע, יש שם מספיק אנשים במערכת שיידעו לנסח, להטמיע ואולי אפילו להחביא שם היטב את הסעיף החוזי המשחרר והנכון.