$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
יורוליג 2023/2024
קבוצה מש’ נצ’ הפסד הפרש
1 ריאל מדריד 34 27 7 243
2 פנאתינייקוס 34 23 11 172
3 מונאקו 34 23 11 99
4 ברצלונה 34 22 12 120
5 אולימפיאקוס 34 22 12 117
6 פנרבחצ`ה 34 20 14 135
7 מכבי תל אביב 34 20 14 30
8 באסקוניה 34 18 16 -18
9 אנדולו אפס 34 17 17 16
10 וירטוס בולוניה 34 17 17 -78
11 פרטיזן בלגרד 34 16 18 -20
12 ארמאני מילאנו 34 15 19 14
13 ולנסיה 34 14 20 -96
14 ז`לגיריס קובנה 34 14 20 2
15 באיירן מינכן 34 13 21 -120
16 הכוכב האדום בלגרד 34 11 23 -52
17 וילרבאן 34 9 25 -213
18 אלבה ברלין 34 5 29 -353
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

אותלו האנטר: "במכבי תל אביב יש אגו, תנו למאמן לבחור שחקנים"

הזכרונות ("מכבי זו משפחה") הביקורת על המועדון ("הרבה מדברים, אבל מעטים שם מבינים בכדורסל"), הלחצים על ספרופולוס מאחורי הקלעים ("שמעתי אותם מתווכחים איתו, הוא היה כועס עוד לפני האימון"), הציוץ שעצבן אוהדים ("גם אם הייתי בארץ הייתי כותב את זה") והקשר עם אבדיה ("מדברים עד היום") | חלק ב`

סער שהם
סער שהם  15.05.24 - 15:20

אותלו האנטר ידע עם מכבי תל אביב זמנים יפים מאוד. הסנטר האמריקאי שפרש הקיץ בגיל 37 שיחק בקבוצה בין 2019 ל-2021, היה אחד הגורמים המשמעותיים לעונת היורוליג האדירה ב-2019/2020, שנקטעה בעקבות הקורונה, כאשר בהמשך זכה בשתי אליפויות והניף גביע מדינה אחד ביחד עם יאניס ספרופולוס.

בחלק ב` של הראיון שהעניק לערוץ הספורט, הוא מבקר את התנהלות הנהלת הקבוצה כפי שטרם עשה בעבר, מספר על הלחצים שהופעלו על יאניס ספרופולוס מאחורי הקלעים, מגיב לביקורות הרבות שחטף בעקבות הציוץ לאחר אירועי ה-7 באוקטובר ומספר על הקשר שעוד קיים עם דני אבדיה.

מה אומרת בשבילך המילה `מכבי`?
"המילה הזאת אומרת בשבילי משפחה. אף פעם לא לוותר, אהבה. הכל. כשאני מדבר על מכבי אני חושב על האוהדים, אני חושב על השבת, על האווירה המשפחתית שהייתה לנו כשהייתי כאן ועד כמה זה היה חשוב לי".

איך היית מתאר את החוויה לשחק בקבוצה ההיא?
"שיחקתי עם מאמן שהבין אותי, עם שחקנים שכיבדו את המנהיגות שלי ואת מה שאני יכול להביא. באותה עונה ב-2020 ידענו שאנחנו הולכים לעשות פלייאוף וידענו שנעשה פיינל פור לפני התפרצות הקורונה. ידענו שהקבוצה היחידה שיכולה לאתגר אותנו זו ריאל מדריד, הרגשנו שאנחנו יכולים ללכת עד הסוף. כשהבטחנו פלייאוף בכזאת קלות ידענו ש`היי, יש רק קבוצה אחת שצריך להיות מודאגים ממנה, אבל זה שלנו`".

יש לך רגע אחד מיוחד שאתה זוכר מהתקופה במכבי?
"תמיד הייתי מעריץ של אמארה סטודמאייר, גדלתי עליו ועל קווין גארנט. בניתי את המשחק שלי על שניהם, אז זה שיכולתי לשחק איתו, לדבר איתו, להיות איתו על אותו מגרש ולזכות איתו באליפות... זה היה ענק בשבילי. אמרתי לו `היי אחי, אני רוצה שתדע שבניתי את המשחק שלי עליך, אתה אחד השחקנים האהובים עליי`. זה היה מדהים כי זכינו ביחד באליפות, למדתי ממנו הרבה".

ומה הרגע הכי קשה שחווית?
"הזיכרון הכי קשה שלי היה יום בו יצאתי החוצה עם הבת שלי לשחק כדורגל. אחרי חמש דקות היא רצתה לחזור פנימה ובדיוק כשפתחתי את הדלת התחילה אזעקה, ואז הכל התחיל. זה היה הרגע הכי קשה שלי בישראל, שמתי את הידיים מעל הילדה והאישה שלי כשהן נשכבות על הרצפה ושומעות את הפצצות. כשאני שומע אזעקות זה תמיד מחזיר אותי לשם".

אני מניח ששחקן זר לא מצפה לחוות דבר כזה כשהוא מגיע לשחק כדורסל
"אני חושב באופן כללי על החיים, על איך אני יכול לשחק כדורסל כשאני צריך להגן על המשפחה שלי. זה היה זמן קשה בשבילי. אפילו אתם שגדלים לתוך זה, אני מצטער על זה. אף אחד לא אמור לחוות את הדבר הזה מעל לראש שלו, זה קשה בשבילי".

אתה יודע, לא מעט אוהדים די כעסו על הציוץ שלך מספר ימים אחרי ה-7 באוקטובר ובו לא התייחסת באופן ספציפי לטבח שהיה בישראל.
"דבר אחד עליי, אני לא נמצא ברשתות החברתיות הרבה. אין לי התראות וממש לא אכפת לי מכל זה, זה לא אני, אני חי במציאות. רשתות חברתיות הן כל כך לא קשורות למציאות. כך הרגשתי כשכתבתי את זה וגם אם הייתי חי בישראל עדיין הייתי חושב ככה. כולנו בני אדם, אנחנו אמורים לחיות על כדור הארץ ויש לנו זמן מוגבל בו אנחנו חיים. בואו נהנה מהזמן, ואני מבין שיש הרבה פוליטיקה וענייני דת, אבל אני מתפלל בשביל כולם. זה אני, אתה לעולם לא תראה אותי בוחר צד אחד כי אני יודע שבסוף היום מתים אנשים בשני הצדדים. זה שובר את ליבי ואני לא יכול לשנות את זה, זה מי שאני, זה הלב שאלוהים נתן לי וככה זה הולך להיות".

אתה יכול להבין את הביקורות שחטפת בעקבות זה?
"אני אפילו לא יודע איזה ביקורת חטפתי כי אני לא רואה את זה. אנשים אומרים `אם היית במצב הזה לא היית אומר את זה`, אבל אני הייתי שם. אני לא יכול להרגיש כמוך, לכל אחד רגשות משלו, אבל אני יכול להגיד את האמת שלי ואיך אני מרגיש. חלק מהאנשים יבינו, חלק לא, וזה בסדר".

 

 

בוא נחזור לכדורסל. היית הווטרן של מכבי, דני אבדיה למד ממך בטח לא מעט. מה דעתך על מה שהוא עושה היום?
"הוא ממש לא קרוב לפריים שלו ב-NBA, הוא יכול להיות אולסטאר. אתה יודע, אני מדי פעם כותב לו `היי אחי, אני רואה אותך... אתה עושה את זה טוב`. או `היי אתה צריך לעבוד על זה`. יש לנו שיחות כאלה, מערכת היחסים שלנו הייתה טובה מהפגישה הראשונה. הוא תמיד שאל אותי שאלות ודיבר איתי ואני מנסה להמשיך עם זה עכשיו כשהוא ב-NBA, כדי שימשיך להשתפר. שלא יהיה לו נוח פתאום ושתמיד ינסה להשתפר ולהוביל את הקבוצה ליותר נצחונות, להראות שהוא מנהיג לא רק על המגרש אלא גם מחוץ למגרש".

"הוא צריך להיות קולני ושיכבדו אותו. לא רק להיות מגניב, יש כאלה שאוהבים להיות מגניבים ולא לדרוך על אף אחד אבל לפעמים אתה חייב. וזה בקטע של כבוד, של רצון לנצח. אני מרגיש שיש שם קבוצה שיכולה לנצח אבל גם כמה בחורים שהם אנוכיים. הם צריכים להבין איך הם מנצחים משחקים עם החבר`ה שלהם. כולם חושבים על סטטיסטיקה, צריך בחורים שיקריבו כדי לנצח משחקים".

איך חווית את יאניס ספרופולוס במכבי? מה חשבת על הפיטורים שלו ב-2022?
"הוא היה מאמן אחר בשבילי במכבי תל אביב מאשר באולימפיאקוס אבל הוא עדיין דרש. אני הרגשתי שהוא ניסה לדחוף אנשים לקצה כדי שיהיו הכי טובים שהם יכולים להיות. היו בחורים שלקחו את זה והיו בחורים שלא. היו בחורים שלא אהבו את זה, כאלה שאהבו שעושים בשבילם, והוא לא אחד המאמנים שיעשו את זה. אצלו צריך להרוויח את זה, להראות לו למה מגיע לך להיות במעמד שאתה רוצה. לפעמים שחקנים לא מבינים את זה".

"אני לא אוהב את זה שבאירופה המאמנים כל כך ברי חלוף. זה מגוחך בעיניי. הוא אחד המאמנים הכי טובים וזה עצבן אותי לראות אותו עוזב. מה עשיתם פה? לא אהבתי את זה. תנו למאמן לפעמים לבחור את השחקנים שלו. תנו לו לשבת ולהגיד זה מה שאני צריך. אל תבחרו תמיד את השחקנים עם השם הגדול יותר, אלא את השחקנים שיתאימו למערכת ויקחו אותך לאן שאתה צריך. ככה זה צריך לעבוד, לא לפי השמות הגדולים".

ככה זה התנהל גם במכבי? בתקופתך בחרו שחקנים לפי שם?
"כן ברור שזה היה כך, ברור. אני מרגיש שכסף הוא לא תמיד העניין, יש פעמים בהן שחקנים רוצים יותר כסף אבל בטוח יש דרך למצוא פשרה לגרום להם להשאר ולהיות הליבה של הקבוצה. אני מבין שחקנים שרוצים עוד כסף אבל אני שונא את זה עבור המאמנים והקבוצות שרוצות לבנות קבוצה ואין להן אפשרות לעשות את זה".

אתה יודע, דיברתי גם עם סקוטי ווילבקין והוא אמר שיאניס הייתה הבעיה הכי קטנה של הקבוצה ההיא, מה אתה חושב שהוא התכוון?
"אני יכול להסכים עם סקוטי אבל אני לא יכול להרחיב בנושא. אבל אני מסכים, זה העניין. כשיש הרבה אנשים מסביב והרבה אנשים שיש להם מה להגיד אבל לא הרבה אנשים שבאמת מבינים את המשחק, זה לפעמים יכול להשפיע מאוד. אתה יודע למה אני מתכוון? במכבי לאנשים יש אגו בכל מקום אבל אני חושב שלפעמים חייבים לשים את הדברים בצד ולא להתעסק רק בצד הכלכלי. להבין איך לגרום לדברים לעבוד, צריך להבין שאולי אין את כמות הכסף כמו לגדולות אבל עדיין ליצור משהו שכולם יכולים להסכים עליו".

"אני זוכר שהמאמן היה כועס עוד לפני שהאימון התחיל. שמעתי ויכוחים ואת כל הדברים האלה. הייתי בחוץ אבל יכולתי לשמוע, אז עליתי למעלה. הגעתי לחבר`ה ואמרתי להם `תהיו נעולים כי היום זה אחד הימים האלה`, ולא היה לזה שום קשר אלינו. אתה מבין? אסור לשים על המאמן שום סוג של לחץ לפני שהאימון מתחיל ואז הראש שלו במקום אחר. אנחנו כאן מוכנים לאימון, ואין לזה קשר אלינו. זה עניין בכדורסל האירופי שצריך להיפסק".

אתה יודע, אומרים שמכבי זו הקבוצה הכי לחוצה באירופה...
"כשחקן יכולת תמיד להרגיש את המתח. הסתכלתי על המאמן וידעתי איך ילך האימון כי ידעתי שכנראה הייתה לו שיחה לא נעימה עם המנהלים של מכבי. יכולתי להגיד לפי המבט על הפנים שלו האם יהיה אימון טוב או רע, אתה מבין? כולם חושבים שצריך לנצח כל משחק נתון באירופה, וזה נכון שכל משחק נחשב אבל שחקנים צריכים להגיע לשם רגועים".

"לא הכל צריך להיות לחץ לחץ לחץ, לא כל קבוצה ומאמן יכולים לעמוד בזה. יש מאמנים שיוציאו את זה על הקבוצה, יש אחרים שיוציאו את זה בבית על המשפחה. האווירה צריכה להיות כזו שהעבודה זה לנצח, ונותנים לך לעשות את שלך, זו ההתמחות שלך. אם הוא מאמן, תנו לו לאמן. אם אתם מרגישים שאתם צריכים לקחת צעד קדימה כי הדברים לא הולכים טוב אז תקחו צעד קדימה ותנהלו שיחה אבל זה לא יכול להיות ככה בכל יום, זה לא אפשרי".

שיחקת גם בריאל מדריד, שם לא מרגישים לחץ כזה לנצח בכל משחק?
"לשחק בריאל לימד אותי הרבה בנוגע להרבה מועדונים. אני הייתי שם וראיתי את המקצוענות. מבחינת זה שאתה בחיים לא תרגיש לחץ למרות שאתה יודע שכשאתה שם זה רק כדי לנצח. אם אתה הולך לשם כדאי שתנצח, אבל אף פעם לא הרגשת. זה לא שהרגשת שאתה לא יכול לצאת ולחגוג עם החברים שלך כי אז המועדון יהיה על הגב שלך. יש מועדונים כאלה שיודעים לאן יצאת, מה שתית ומתי יצאת מהבית. שכרתם אותנו לתת שירות, והשירות זה כדורסל, לא לשלוט בחיים שלנו. מדריד לימדה אותי את זה. כשמועדונים יתייחסו לשחקנים כאילו הם מקצוענים לגמרי לדעתי הרבה ישתנה. השחקנים ישחקו חזק יותר, מאמנים ירגישו רגועים יותר והמועדונים יהיו רגועים יותר".