אליפות העולם בקייב הייתה תחרות לא פשוטה עבור נטע ריבקין. היא בוודאי גם מאכזבת לספורטאית ששואפת לשלמות כמוה, למרות ששמרה על דירוגה בעולם כשסיימה עשירית בקרב-רב.
ריבקין לא עלתה לגמרים במכשירים הבודדים, אחרי שבאליפות העולם הקודמת רשמה הישג היסטורי עם זכיה במדליית הארד. הביצועים שלה לא היו טובים, כמובן בהתייחס ליכולת שהורגלנו לראות. הציון בהתעמלות אומנותית מורכב מביצוע ודרגות קושי. ריבקין היא מתעמלת שמתבלטת מאוד ביכולת הגבוהה בביצוע, ובאליפות העולם הנוכחית זאת לא הייתה נטע הרגילה - מכשירים נפלו, עבודה לא מדויקת עם המכשיר. מה קרה?
ראשית, בשנה אחרי המשחקים האולימפיים אצל רבים מהספורטאים יש ירידה מנטלית מסוימת שמשפיעה גם על הביצועים. בנוסף, היו לריבקין גם מאבקים שונים עם הממסד שבוודאי סחטו מכוחותיה. אחרי האולימפיאדה נעשו שינויים בחוקה של ההתעמלות האומנותית, שבהחלט דורשים הסתגלות, וריבקין היא מסוג המתעמלות שצריכות את הזמן כדי להתרגל לשינויים ולתרגילים חדשים. אני מאוד מקווה שלא מדובר בדעיכה ושהשיא מאחוריה, אלא רק בעיכוב.
נטע ריבקין היא ספורטאית אדירה, וכמתעמלת לשעבר אני יודעת באיזו הקרבה מדובר מבחינת חיי היום-יום להחליט להמשיך עד לריו 2016 ומעריצה אותה על הכוחות להיכנס שוב לקמפיין אולימפי. חשוב מאוד שהמערכת תעטוף את ריבקין ותדאג לשמור על המוטיבציה שלה. היא ראש החץ של המתעמלות ומושכת אחריה מתחרות מדור חדש, שצריכות אותה מאוד. אני, בכל אופן, מאמינה במתעמלת הגדולה ביותר שקמה לנו עד היום.