$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"נכנסתי לדיכאון, זו הייתה התקופה הכי גרועה בחיי"

אורן סמדג'ה חלם להיות עם עוד מדליות אולימפיות אחרי המשחקים בטוקיו, אך מגיפת הקורונה שיבשה הכל: "העבודה יורדת לטימיון". כעת הוא מסתגל למצב החדש ("לא לוחצים על הספורטאים. לא בא לך להתאמן? תנוח), ומאמין בנבחרת ("אביא אותם חזקים יותר")

שירי אלג'ם
שירי אלג'ם  13.09.20 - 14:53

תגיות: אורן סמדג'ה

אם העולם לא היה משתגע בעקבות מגפת הקורונה, סביר להניח שאת אורן סמדג'ה מאמן נבחרת הגברים בג'ודו היינו מוצאים בתקופה הזאת עם קוקוס ביד בחופשה אקזוטית. אבל הנגיף שיבש את הכל, גרם לדחייתם של המשחקים האולימפיים בטוקיו, וסמדג'ה נאלץ להתמודד עם מציאות חדשה. הקורונה שינתה לי את המסלול פרק 2.

"אתה לאט לאט מתחיל להבין שהאולימפיאדה בורחת לך מהידיים ובאמת כל העבודה, זאת הרי לא עבודה של שנה, זו עבודה של כמעט עשור, מ-2012, אתה מתחיל להבין איך כל העבודה הקשה הזאת ככה הולכת לטימיון. זה הלם, זה שוק, זה משהו שאתה לא מצליח לעכל אותו", סיפר סמדג'ה ואף חשף בפנינו: "הדחייה של המשחקים האולימפיים הייתה הבשורה הכי קשה שקיבלתי בעשור האחרון. אני באופן אישי נכנסתי לסוג של דיכאון שגרם לי לרדת במשקל, לחוסר מוטיבציה. הייתה תחושה פנימית ריקנות, לא הרגשתי טוב, היו תחושות לא טובות, כמעט ולא אכלתי. אם היית מדברת איתי לפני חודשיים שלושה, הייתי בתקופה אולי הכי גרועה בחיים שלי. היינו כל כך קרובים, כל כך מכוונים, רק להסתער על המדליות. מה שנשאר לנו זה רק להתחרות, ולדעת שאנחנו מביאים את אחת המשלחות אולי הטובות ביותר בספורט הישראלי".

מהנקודה הכואבת שלו, סמדג'ה היה צריך גם להרים את החניכים שלו, שברגע אחד החלום שהם כיוונו אליו במשך לפחות ארבע שנים התרחק. "אנחנו היינו רגילים לתת בראש, פעם מוקי, פעם פיטר, אורי, ברוך, טל, לי. יש לנו אלוף עולם, יש לנו מדליסטים מאליפויות עולם, יש לנו מדליסט אולימפי ואנחנו יודעים שהזמן הולך לרעתנו כי סך הכל הסגל הזה, יכול להיות שלרובם זאת תהיה האולימפיאדה האחרונה", הוסיף סמדג'ה על הנבחרת שלו. "ספורטאים שבעצם עשו ניתוחים, שיקמו את עצמם, שמרו משקל, הורידו משקל, שמרו על אורח חיים שהיה מכוון ליום ספציפי אחד, הכל התפזר להם וזה מצב שהוא קשה מאוד לעכל אותו".

פיטר פלצ'יק הסכים עם סמדג'ה ואמר: "המצב החדש הזה מוזר מאוד, קשה להתרגל לזה. הקורונה שיבשה אותנו לחלוטין, השביתה לנו את כל המצב רוח שלנו, אי הוודאות הזאת זה משהו שקשה מאוד להתרגל לזה". שגיא מוקי סיפר : "כולנו נמצאים באיזשהו מקום שבקלות אפשר לרדת למטה, בקלות אפשר להיכנס לאיזה דיכאון כזה, לחוסר מוטיבציה. כרגע זה אתגר שצריך להילחם בכל זה".

סמדג'ה הבין שמשהו חייב להשתנות. זו לא אותה נבחרת שחיה על מזוודות, עוברת מטורניר לטורניר ומתכוננת בכל רגע נתון למטרה הבאה. בתקופה המבלבלת הזו, האימונים בקצב נמוך יותר, יש דגש על פעילויות מחוץ לקופסא, וסמדג'ה והצוות שלו אף אימצו גישה חדשה. "אנחנו יושבים פה ושוברים את הראש איך אנחנו מוצאים גירוי חדש, משה חדש שיגרום להם להגיע לאימונים והגענו לאיזושהי החלטה שאם ספורטאי לא מרגיש טוב או לא בא לו להתאמן, הוא לא מתאמן. כלומר, לא לוחצים, אין פה לחיצה ודחיפה של אימון להשיג את המקסימום בכל אימון. לא מרגיש טוב? שב תנוח או לך תעשה טיפול, לא בא לך? אז לך תעשה משקולות או להפך. העבודה שלנו היא בעיקר פסיכולוגית. אנחנו מתלבשים על הספורטאים, בעיקר ספורטאי הסגל, ואנחנו איתם". סיפר המאמן.

דוגמה לפעילות לא שגרתית קיבלנו בשבוע שעבר. אחרי למעלה מחצי שנה נטולת תחרויות, באיגוד הג'ודו החליטו להרים את הכפפה וקיימו תחרות פנימית ראשונה מאז משבר הקורונה.  "התרגילים נשארו, הטכניקה קיימת, אבל הכושר הוא לא כושר קרב. רואים את הספורטאים כמה הם חלודים, כמה הם לא מוכנים, לא כשירים. אבל עצם זה שהם מתחרים, אני חושב שרואים שכולם רוצים לחזור, לחזור לשגרה" ניתח סמדג'ה.

על אף הסגר המסתמן, ייתכן והטורניר הזה סימן את האור שבקצה המנהרה. איגוד הג'ודו העולמי הודיע על חזרתן של התחרויות הבינלאומיות החל מסוף אוקטובר ובסוף החודש הנבחרת כבר תצא למחנה אימונים בטורקיה. למרות המצב השברירי והקושי החדש שנלווה אליו, סמדג'ה כבר השאיר את הדיכאון מאחור, ופינה מקום לאופטימיות. "אני רק צריך את אות הפתיחה, שם הטורניר, שם החודש, לשם נתכוונן ואני אדע שאני אביא אותם שוב טובים, חזקים ואולי אפילו חזקים יותר", הבטיח סמדג'ה.