$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

באמת הליגה הטובה בעולם

ה-NBA והפרמיירליג לא תחרותיות כמוה, ליגת האלופות והבונדסליגה לא מעניינות כמוה. ה-NFL - הליגה העשירה, העמוקה והתחרותית ביותר חזרה, והיא יכולה ללמד את כולנו משהו

גבריאל היידו
גבריאל היידו  07.09.13 - 15:46
מסגולים לנחש מי יירש אותו? זו בדיוק הנקודה. ריי לואיס (GETTYIMAGES)
מסגולים לנחש מי יירש אותו? זו בדיוק הנקודה. ריי לואיס (GETTYIMAGES)

תגיות: NFL

שנים לימדו אותנו שה-NBA היא הליגה הטובה בעולם, שיווקו לנו את ליגת האלופות כעשירה והמרתקת מכולם ואת הפרמיירליג כמראה של הכדורגל לעולם. עברו השנים, ראינו משחקים מכל הליגות, גדלנו ולמדנו לקרוא בין השורות, לראות את הנתונים והבנו שעבדו עלינו. ליגת ה-NFL עולה על כולן: בתחרותיות, בעושר, בשוויוניות, בתחושת השייכות שיש לאוהדים ובעיקר בהרגשה שכל שבוע מתרחשת היסטוריה.

הליגה הטובה בעולם היא גם לצערנו, הקצרה מכולם. 17 שבועות בהן כל משחק חורץ גורלות, כל רצף של שלושה ניצחונות יכול להוביל אותך מחוסר רלוונטיות לראשות הבית ושבוע חופש בפלייאוף. 17 שבועות בהם כל משחק מציג לנו דוקטורינת משחק אחרת, פילוסופיה התקפית משוכללת וקרב מוחות בין מאמני התקפה חדשניים, למאמני הגנה שנאלצים להתאים את עצמם מחדש.

האבולוציה של הכדורגל נחותה מהפוטבול. כמה שינויים מהותיים עבר המשחק הפופולרי בעולם בארבעים השנים האחרונות? מאייאקס של שנות ה-70, דרך דינמו קייב של שנות ה-80, עבור במילאן של שנות ה-90, ועד לברצלונה של שנות ה-2000? כן, ראינו 4-3-3 , 4-4-2, ו-4-4-1-1, ראינו קבוצות יוזמות, משנות מערך, משחקות עם שלושה חלוצים או בלי אף חלוץ, אבל כמה שזה נראה חדשני באותו רגע, זה כאין וכאפס לעומת מה שעובר על קבוצת פוטבול בחמש שנים.

קחו לדוגמא את סן פרנסיסקו פורטי ניינרס. עוד בשנה שעברה היא שיחקה פוטבול מסורתי עם קווטרבק שמוסר - אלכס סמית', שיודע רק למסור לטווחים של 10-20 יארד. היום היא עם קולין קייפרניק, קווטרבק שיכול למסור אבל גם לרוץ כמו ראנינג בק, כמו שהוכיח כשרץ 181 יארד בניצחון על גרין ביי בפלייאוף שעבר - שיא ליגה לקווטרבק. ההתקפה של הניינרס נקראת "READ OPTION" משום שהיא נותנת לקווטרבק לקרוא בזמן אמת מה ההגנה תעשה ולהחליט בשבריר שנייה האם למסור, לזייף מסירה ולרוץ בעצמך, או לתת לרץ שלך את הכדור. ההתקפה הזאת, שכבר תפסה בכמה קבוצות בליגה (וושינגטון, סיאטל) עושה חיל ובפגרה האחרונה כל הגנות הליגה עשו התאמות כדי להתמודד עם האיום החדש.

אפילו הקהל מרוויח
היתרון של ליגת הפוטבול היא ביכולת שלה ללמוד מחדש, אפילו מהמשחק בקולג'ים. אף אחד לא מתבייש לקחת משהו שעובד אצל הצעירים וליישם אותו במשחק של המקצוענים. צ'יפ קלי, שעבר ממכללת אורגון לפילדלפיה איגלס, מביא איתו את ההתקפה המהירה שלו, זו שהצליחה עד כדי כך שהיא היום נקראת על שמו. ניו אינגלנד ודנבר משחקות התקפת NO HUDDLE, שמוותרת על כינוס השחקנים בין נסיונות ולמעשה מזרזת את המשחק עוד יותר. כל שנה זה קורה  - קבוצות מנסות משהו חדש, שאר הקבוצות רואות שזה עובד ומיישמות בעצמן. האבולוציה של משחק הפוטבול מתרחשת משבוע לשבוע, מעונה לעונה.

שאלו את עצמכם בכנות - כמה מ-16 קבוצות ה-NBA שיגיעו לפלייאוף השנה אפשר לנחש מראש? האם אתם לא יכולים לסמן כבר עכשיו 3 מ4- המקומות בטופ 4 של הפרמיירליג?  מה הסיכוי שויקטוריה פלזן תעפיל שלב בליגת האלופות? האם שאלקה אי פעם תוכל לגנוב אליפות לבאיירן או לדורטמונד? ואני כבר לא מדבר על השלטון של ברצלונה וריאל מדריד ב"לא ליגה". חוסר התחרותיות בליגות האלו גורם לכך שאין שם עניין כמו ב-NFL.

בזמן שקבוצות כדורגל בספרד מפסידות כסף, ובגרמניה יוצאים מאוזנים רק בגלל שהקהל נוהר בהמוניו, ב-NFL הליגה שוקקת חיים. 67 אלף צופים מגיעים לכל משחק, האצטדיונים עומדים בסטנדרטים הכי גבוהים, וכולם, כולל המשאב החשוב מכולם- הקהל - מרוויחים. זה לא מפתיע ש-20 מתוך 30 הקבוצות העשירות בעולם מגיעות מליגת הפוטבול. המשכורות שם הוגנות אבל לא מנקרות עיניים (ואנחנו לא מתכוונים אליך, ג'ו פלאקו). החוזים לא מובטחים במלואם, כך ששחקנים חייבים להוכיח את עצמם כל פעם מחדש. כמו בכל ליגה, כמובן שיש כמה קבוצות מעל כולן (סן פרנסיסקו, דנבר, ניו אינגלנד, גרין ביי, סיאטל), אבל לכל השאר יש סיכוי ריאלי לחלוטין להגיע לפלייאוף. כן, אפילו קנזס סיטי צ'יפס, שבשנה שעברה סיימה במאזן מביך של 14:2, יכולה למצוא את עצמה השנה בפוסט סיזן.

שירה בתנועה
אבל יותר מהכל, מדובר בליגה של אתלטי על. טייט אנדים ששיחקו כדורסל במכללות, רצים ותופסים שהתחילו על משטחי אתלטיקה קלה, קווטרבקים שהצטיינו בכדורסל ובייסבול ובחרו בסוף בפוטבול. קחו מפלצת כמו לברון ג'יימס ושימו אותו ב-NFL, והוא לא יבלוט בחריגות הפיזית שלו כמו שהוא בולט על הפרקט.

והכי חשוב -  כשאתה רואה פריצה סוחפת של אדריאן פיטרסון, שרץ 70 יארד במהירות אדירה תוך כדי שינוי כיוון, או מסירה אלכסונית של פייטון מנינג לתופס שמזנק מעל המגן שלו וקולט אותו כשהוא דואג לשמור את כל הגוף בתוך המגרש, אתה יודע שאתה רואה שירה בתנועה. זה קורה לפעמים גם בענפים אחרים, אבל רק כשאתה צופה ב-NFL  אתה יודע שתקבל את המנה הספורטיבית שלך באופן קבוע - אתלטיות, שוויוניות, תחרותיות. מה יש לא לאהוב?