איך היה בא לי להתחיל לספר לכם על המשחק הראשון בליגה הבלגית, על הגול או הבישול, על הרגשות והתחושות אבל בינתיים זה קורה רק בחלומות. אני חולם שאני משחק ושאני כובש ולרגע בכלל חזרתי לשחק בארץ וכל פעם בקבוצה אחרת – אבל לבסוף אני קם ומתבאס!
חזרתי מהפציעה לאימונים מלאים עם ביטחון שיא, אני מתאמן הכי טוב נראה חד ועכשיו ההזדמנות! 'לא' אמר לי המאמן, 'אתה צריך להרוויח את זה'. ומה זה אומר? משחקים עם קבוצת המילואים כדי להיכנס לכושר משחק ובנוסף אימוני ריצה ביער והמשך טיפולים לחיזוק הפציעה. שבוע ועוד שבוע בחוץ והאוויר מתחיל לרדת ואיתו הרמה והחשק שלי. אבל למה? הקבוצה עם 4 תוצאות תיקו, 3 הפסדים וכבשה רק ארבעה שערים. צריך לעשות שינויים, אבל הכל הולך הפוך.
לדוגמא, יום אחרי הפסד אני מאחר לאימון (פעם ראשונה, אמיתי!), נכנס להגיד בוקר טוב והמאמן עדיין אדום מעצבים מהמשחק שואל אותי למה איחרתי. אני מגמגם ואומר שאין לי תירוץ ואני מתנצל, הוא אומר לי שזה לא מקובל עליו ולא מקצועי ובחרתי יום "נפלא" לאחר. יוצאים לאימון, כולם מתאמנים כרגיל, ואני? 36 ספרינטים מרחבת 16 אחת לרחבת ה-16 השנייה, עם דקה מנוחה בין לבין. קשה? סחרחורות וצמרמורות כאלה לא היו לי בחיים.
ההזדמנות לא מגיעה ואחרי עוד הפסד זה הולך לקרות. בעצם לא. יום כיפור בשבת, ושוב זה לא יקרה. לא שאני בנאדם מאמין ולא צמתי כמה שנים טובות, פשוט משהו אומר לי לצום השנה. אני מודיע שאני לא יכול לשחק ולוקח בחשבון שאולי יכעסו עליי ואולי דווקא השבת אני בתכנית, אבל כנראה שאני צריך לפתוח דף חדש עם עצמי וכך היה.
לעומת הקריירה שלי שעומדת במקום לרגע, החיים האישיים מחפים בינתיים. אני וקיילה ניצלנו את הפגרה לטיול ראשון בדיסנילנד ונהנינו מכל רגע. מתקנים מדהימים ומפחידים ותצוגות של דמויות מרהיבות שהחזירו אותנו 15 שנה אחור: סימבה, טרזן והגיבן מנוטרדם הם חלק קטן מהיסטוריה מפוארת של סרטים. התרגשנו לא פחות מכל ילד או ילדה שהיו שם. את החגים אני וקיילה מעבירים עם חברים טובים ומשפחות מדהימות שלא מפסיקות להזמין אותנו לארוחות חג המסורתיות.
פותח דף חדש (gettyimages)
חוזרים למציאות וכשאתה נמצא רחוק מהבית פתאום המושג של נבחרת ושל ישראלי שמייצג את המדינה מרגש עוד יותר. הכדורגל והכדורסל נכשלו בלשון המעטה, וגם נבחרת הדייויס הפסידו אבל עם הרבה כבוד וגאווה. המשחקים מול בלגיה שוחקו ממש פה באנטוורפן, אז אין מצב שוויתרתי על ההזדמנות לבוא ולעודד. אנדיוני הם כרגיל הנקודה הבטוחה, דודי סלע איכזב אבל גם זה קורה וזה טבעי ונקודת האור היה אמיר וינטרוב. הוא נראה מדהים, מלא פוטנציאל ואני מאמין שעוד יגיע רחוק.
גם ליגת העל נפתחה והתרגשתי כאילו הייתי חלק. מכבי חיפה ומכבי תל אביב נראות טוב וגם הפועל ת"א עוד ידברו חזק בצמרת, אני בטוח. הפועל חיפה פתחה מצוין ואמן שזה גם יימשך, אבל מעל כולם הכי מרגשת זאת הפועל באר שבע. ברדה ובוזגלו מוכיחים שכדורגל לא שוכחים לשחק ומביאים הרבה ניסיון והתלהבות למגרש, גבאי ונאסר נראים מצוין אך על המקהלה מנגן בחור אחד צנוע מהקריות גל אראל! הכי טוב, הכי שקט, הכי תורם. חמסה.
בנימה אופטימית וחיובית זו אני רוצה לאחל לכל עם ישראל חג שמח, חתימה טובה ושנה של אושר ובריאות שזה הכי חשוב. אמן!
חנן עם קיילה. הכי כיף בדיסנילנד