ליגת העל ממשיכה בשלה. 19 השערים שנכבשו במחזור הרביעי היו מעט מעל הממוצע בשלושת המחזורים הראשונים (18 שערים למחזור) ולמעט ה-0:0 של מכבי חיפה בסכנין, בכל המשחקים נכבשו שערים. מכבי תל אביב כבשה שלישייה לרשת של קריית שמונה, אך יריבתה העירונית, הפועל, חגגה אפילו בגדול יותר עם רביעייה לרשת הפועל חיפה. המשחק הדרמטי של המחזור היה בווסרמיל, שם ניצחה הפועל ב"ש 1:2 את בני יהודה עם שערים בדקות ה-87 וה-90. גם השבוע, כמו בכל שבוע עד לתום העונה, נבחר את המאמן, השחקן המצטיין וכן את ה-11 של המחזור.
שוער: בויאן שאראנוב (מכבי חיפה)
אוי, מה זה אומר על הירוקים, אם השוער שלהם הוא המצטיין במשחק מול בני סכנין. שאראנוב הציל את הירוקים פעם אחר פעם, ולשיאו הגיע כשעצר את מוחמד כליבאת באחד על אחד ממש בדקות הסיום. כשהחלוצים של בנאדו לא מסוגלים לכבוש, מזל שיש שוער בשער.
מגן ימני: איציק עזוז (בני יהודה)
המגן הימני של בני יהודה היה שותף כמעט לכל ההתקפות של קבוצתו ועושה רושם שאם לא הכרטיס הצהוב השני של קוסטה, שלא היה מוצדק, הוא היה חתום על בישול לשער הניצחון. עזוז שלא פתח את העונה בגלל אי הבנה עם המועדון, מראה שהיה שווה לחכות לו.
בלם: אברהם פאס (בני סכנין)
הספרדי היחיד מבין השלושה שהגיעו בקיץ שגם פתח בהרכב מול מכבי חיפה, ובצדק. פאס בלם שקט במיוחד, שהופך את כל ההגנה סביבו לטובה יותר. סכנין לא ספגה מול הפועל ומול חיפה, ולבלם מגיעות כל המחמאות.
בלם: יא יא פטי (מ.ס. אשדוד)
בתחילת העונה הוא קיבל מניר קלינגר את סרט הקפטן והוא מוכיח שזה מגיע לו. הבלם משרה שקט על חוליית ההגנה, מנהיג מאחור ועולה קדימה כשצריך, בעיקר במצבים נייחים.
מגן שמאלי: עמנואל אמבולה (הפועל רעננה)
אמנם הקבוצה ספגה פעמיים, אבל אמבולה לא אשם בשערים וזכור בעיקר מכמות הפעמים שראינו אותו בחצי של בית"ר. עולה ללא הפסקה להתקפה, מהיר וטכני ומשתף פעולה עם נאווקאמה בצורה יוצאת מן הכלל.
עזוז עוצר את דוידזאדה. עבודה טובה ובישול (אלן שיבר)
קשר: רועי בקל (מ.ס. אשדוד)
הקשר שהגע מקפריסין מראה שהוא למד שיעור או שניים בכדורגל ובבגרות באי השכן. הגול מול חיפה לא היה מקרי, וגם מול רמה"ש בקל היה אחד הטובים על המגרש ומעורב כמעט בכל מהלך טוב של קבוצתו.
קשר: אביחי ידין (מכבי חיפה)
75 מסירות מדוייקות מתוך 80 מסירות שיצאו מהרגליים שלו. אחוזים יוצאי דופן עבור ידין, אבל בדיוק כמו שאראנוב - אם חיפה צריכה קשר אחורי שיצטיין מול קבוצה כמו סכנין, היא בבעיה גדולה.
קיצוני: טל בן חיים (מכבי ת"א)
פתח אמנם כחלוץ, אבל שיחק על הקו כמו שהוא אוהב, בישל וכבש בצורה מרהיבה. בן חיים לא שותף כלל נגד מכבי חיפה, אך שבוע לאחר מכן כבר נתן הצגה. רוטציה קוראים לזה?
קיצוני: גדי קינדה (מ.ס. אשדוד)
הילד הצעיר של אשדוד ממשיך לפרוח. אחרי שער ובישול נגד חיפה, הוא הוסיף מספרים זהים נגד רמה"ש ונראה שהוא סוף סוף מצא את הנחלה אחרי שהיה פוטנציאל לא ממומש.
חלוץ: איציק כהן (בית"ר ירושלים)
בשקט בשקט, אלי כהן מצא חלוץ שער של התמצאות ברחבה, בישול מלא פרגון לאיברהים בנגורה ובעיקר משחק בוגר ואחראי. מזכיר במעט את ערן לוי, ובבית"ר ישמחו אם יספק מספרים דומים במהלך העונה.
חלוץ: עומר דמארי (הפועל תל אביב)
כמה שבהפועל ת"א התגעגעו! דמארי חי בתוך הרחבה, אוסף כדורים תועים ומנצל הזדמנויות טוב יותר מכל חלוץ אחר בארץ. צמד קליל ממרחק כולל של 8 מטרים, בערך, והרבה שקט לרן בן שמעון לאחר פתיחת עונה מגומגמת.
ידין. 75 מתוך 80 מסירות מוצלחות (אלן שיבר)
מאמן - אלישע לוי (הפועל באר שבע)
אלישע לוי עולה ממילא עם ההרכב התקפי בליגה (ברדה, גבאי, בוזגלו ונאסר) ובדקה ה-65 כבר מצאו עצמם נאסר ובוזגלו בחוץ כשגליינור פלט ותומר סוויסה בפנים. הכי התקפי שיש. לא ולא. אלישע לוי הכניס את פלצ'וק במקום דג'אני, הימר על הכל ומעבר לכך, והרוויח שני שערים דרמטיים ומהפך ענק בדרך ל-1:2 על בני יהודה.
שחקן מצטיין: טל בן חיים
הקיצוני/חלוץ של פאולו סוזה הוא כנראה הסיפור של מכבי תל אביב. שחקן שלא משחק דקה במשחק מול מכבי חיהפה, פותח 5 ימים לאחר מכן ובתוך מחצית אחת מסדר בישול ושער למאמנו וחבריו. ככה עובדת קבוצה משומנת ומאומנת.
כל חילוף בינגו. אלישע לוי