ביום חמישי שוב קיבלנו דוגמא איך 2 קבוצות ישראליות חוזרות באופן נהדר מפיגור במסגרת אירופאית. ועדיין, היה הבדל אחד גדול ביניהן - הדרך בה הן חזרו, סגנון המשחק. במכבי חיפה משחקים בשיטה אחת קבועה 3-3-4, שיטה שלא משתנה. משמע קשר אחורי אחד ושניים לפניו 50-50. לפעמים התקפיים יותר (קטן וראיוס) לפעמים הגנתיים יותר (בוקולי למשל כשידין אחורי יחיד) בהתאם לצורך.
בשלישיה הקדמית משחק באגף אחד קשר, באגף הנגדי חלוץ ובאמצע חלוץ מטרה. זה בהחלט מערך שנותן גמישות אבל עד גבול מסוים. לכן, כשבנאדו עושה חילופים, הוא מגוון את אופי השחקנים מבלי לשנות את המערך. לפעמים השינוי הוא נהדר כמו נגד קרגאנדי אבל זו האופציה היחידה. ראינו לא מעט פעמים העונה שזה לא מספיק.
לעומת זאת, במכבי תל אביב, מתחילת העונה מתרגלים גם באימונים אופציה לעבור לשחק עם שלושה בלמים ולעבור ממערך של 3-3-4 למערך של 2-5-3 מה שמייצר דינמיקה שונה לחלוטין. זה מוסיף משחק אגפים ומשנה ליריבה את אופי התנועה של שחקני מכבי. זה בעצם מייצר בעיה מחודשת ליריבה תוך כדי משחק.
מה שהתחיל כאלתור מוצלח נגד באזל והחזיר לחיים את מכבי, הדליק נורה בראש של פאולו סוזה. מאז הוא השתמש בגמישות הזו גם נגד בני יהודה (ניצחון בדקה ה-90) וגם מול בורדו (מהפך). ברור שלא תמיד זה יצליח אבל זו שיטה ואופציה שהשחקנים מכירים ומבינים.
יש מי שיגיד ויטען ששיטה אחת ברורה היא הכי נכונה לאורך זמן ואני חושב שכמאמן אתה צריך להרגיש את האבולוציה של הקבוצה שלך. כל שיטה - טובה ככל שתהיה - נתקלת בקשיים. בסוף לומדים אותה. צריך לייצר רעיונות שיגוונו את המשחק ויעשו בעיה מחודשת ליריב שלך.
נכון לעכשיו, סוזה מוכיח ברוב המקרים שהוא קורא נכון את השינויים הנדרשים. גם בהרכבים המותאמים ליריבה וגם במערכים. לדעתי זה חסר במכבי חיפה כשלא הולך לה, כשקשה לה. מה שעבד לה שנה בצורה מושלמת כמעט, נתקל בקשיים שוב ושוב לאחרונה.
תוסיפו לזה את המעטפת המקצועית הכללית (מנהל מקצועי, סקואטינג, מעקב פיזיולוגי ממוקד, התמודדות עם לחץ) שנותנת יתרון לאורך זמן וקיבלתם את הפער העכשווי בין שתי הקבוצות. כסף זה דבר סופר-סופר חשוב, אבל לא רק הכסף הביא למכבי ת"א שחקנים שעושים הבדל גם ביום פחות טוב.
להזכירכם, במכבי היו שנים (וממש לא מזמן) עם כסף גדול וכוכבים נוצצים על הנייר שהסתיימו בקושי עם כרטיס לאירופה. מצד שני ליענקל'ה שחר יש רשימת שחקנים שהוא קנה בהרבה כסף בשנים האחרונות כשחלקם בכלל כבר לא במכבי חיפה, חלקם ביציע וחלקם עדיין לא מצליחים לממש את ההבטחה. לאורך זמן זה אולי עלה לו אפילו יותר.
כרגע הפתרונות של מכבי ת"א גם ברמת המקרו במועדון וגם הפתרונות שלה בתוך המגרש מדי משחק עושים את ההבדל בליגה ובאירופה. עכשיו נחכה לראות איך מכבי חיפה תגיב לאתגר ולפער הזה.