אני חושב שדרור קשטן הרגיש שהוא לא יכול להשפיע יותר על בני יהודה, וברגע שהבין זאת אז הדרך הנכונה ביותר עבורו הייתה להפסיק את ההתקשרות עם המועדון. עם ניצחון אחד מ-11 משחקים, וכשהקבוצה במקום האחרון, לא היו לקשטן יותר מדי ברירות. לדעתי, במועדון אחר הוא היה מסיים את תפקידו אפילו מוקדם יותר, ואת זה אני אומר לזכותו של משה דמאיו.
הדבר החשוב עכשיו מבחינת דמאיו הוא לבחור את המאמן שיכול לקדם את בני יהודה וכמובן ללכת איתו עין בעין בינואר. לדעתי בני יהודה הייתה בעיקר חסרת מזל בחלק מהמשחקים. הקבוצה ספגה שערים בדקות האחרונות נגד מכבי ת"א והפועל ב"ש, משחקים שאם היו נגמרים אחרת אולי הכל היה נראה שונה.
האמירה של קשטן בזמן שהוא מאמן, שבינואר הם יחזקו את הקבוצה, הייתה בעייתית כי היא שידרה אי שביעות רצון מהשחקנים בקבוצה. כשאתה מאמן ואתה אומר שצריך להחליף כמה שחקנים, אז אלה שכן נמצאים שבקבוצה באופן טבעי לא יהיו בעדך כי הם יודעים שיסיימו תפקידם. גם אם זה נכון, זו אמירה בעייתית.
חלק מהבעיות ומהמצוקה של המועדון נובעים מהעובדה שהקהל נגד הקבוצה. זה אותו קהל שמדבר על כך שבני יהודה צריכה לקחת אליפות, ומכאן מתחיל חוסר שביעות הרצון שלו. הקהל צריך להבין שהם יגיעו לליגה השנייה אם האוהדים לא יתמכו בקבוצה. האוהדים חייבים להבין שאין כרגע מישהו שירוץ לקנות את בני יהודה במקום דמאיו כי זה כמעט בלתי אפשרי להביא מישהו לכדורגל.
כל הבעיות הללו השליכו על הביטחון של השחקנים, אך למרות זאת אני לא חושב שבני יהודה תרד ליגה. הליגה עוד ארוכה ויהיה פלייאוף תחתון ואני רואה את הקבוצה נשארת בסוף. אף אחד לא ישכנע אותי שבני יהודה לא שווה יותר מחמש נקודות. לסיום, למרות כל הבעיות, אי אפשר להוריד את האחריות מהשחקנים. הם יצטרכו להתעורר ולהסתגל למצב החדש של הקבוצה.
יזכה להרים את הראש?