צסק"א מוסקבה, ללא חריאפה וכשג'רמי פארגו משחק רק שלוש דקות, ניצחה את ברצלונה בלי ארזם לורבק ב-14 הפרש. לכל הקבוצות יש פצועים, ולכן משקיעים במחליפים הרבה כסף. מול ריטאס וילנה, הספסל של מכבי ת"א ניצח את המשחק. המחליפים קלעו 57 נקודות לעומת 21 בלבד של החמישיה.
חלוקת הדקות בין טייריס רייס ליוגב אוחיון, 26 לאמריקאי מול 14 לישראל, נתנה לרייס הזדמנות סוף סוף להוכיח את יכולתו. אם הוא יצליח לשפר את אחוזי הקליעה מהשלוש, הוא יוכל לשנות לטובה את צורת המשחק של מכבי, ובמיוחד את קצב המשחק.
מכבי שוב עשתה רק 6 נקודות במתפרצת נגד אחת הקבוצות החלשות ביותר ביורוליג. שלושה סלים בלבד ולמעלה מ-40 החטאות ואיבודי כדור בקיזוז ארבעה ריבאונד התקפה של ריטאס שהם המצב הטוב ביותר לנצל משחק ריצה.
אנחנו עדיין מחכים לשינוי המיוחל בקצב המשחק ובכמות הסלים הקלים של מכבי. יכול להיות מצב שהירידה להגנה וההגנות של היריבות בטופ 16 ימנעו משחקניו של בלאט גם את כמות הסלים המועטת שהם עושים כרגע במתפרצות.
שני דברים נוספים צריכים להדאיג את מכבי: 1. הקבוצה לא הולכת מספיק לקו, מקום בו אחוזי הקליעה גבוהים יותר. 2. הירידה ביכולת של ג'ו אינגלס. היכולת בתחילת היורוליג גרמה לאנשים לצפות ממנו ליותר, ואני ביניהם.
אוהדי מכבי, יצטרכו אותם בהמשך (אלן שיבר)
הלחץ של מכבי מוריד הרבה שניות מהתקפת היריבה, מביא אותה לזריקות לא נוחות ולא טובות ומוריד את האחוזים, אך בזה לא נגמרת העבודה. במכבי חייבים לקחת ריבאונד ולרוץ לסלים קלים. הקהל בנוקיה מתלהב מהשלשות (מול ריטאס רק 2 מ-15), מאלי הופ של אלכס טיוס ומכמה זינוקים של מחוייבות לפרקט ומשם לשלטים. ניצחונות בית בשלבים הבאים יבואו בעיקר בזכות הקהל, ואם מכבי לא תצליח להלהיב בזכות המשחק שלה, לא יהיה לה את נשק הקהל.
מכבי תסיים בהצלחה באחד משני המקומות הראשונים, אך בשלב הבא כדי לסיים בין ארבע הראשונות ולהגיע להצלבה, אסור להפסיד בבית וחייבם לנצח לפחות שלושה משחקים בחוץ. בלי הקהל בנוקיה זה לא יקרה. ואם למרות הניצחון - מישהו התלהב מהמשחק, שיקום.
הרבה תלוי גם בו (אלן שיבר)