$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מכבי חיפה היא עוד תלמידה בבית הספר של סוזה ומכבי

גם בנאדו הבין: האלופה והמאמן שלה נמצאים ברמה אחת מעל לליגה כולה. שטראובר התרשם מהקצב האירופי בבלומפילד, מהקהל הנהדר בצהוב ולא מבין איך חלוץ כמו גוזלן לא משחק

לירן שטראובר
לירן שטראובר  06.01.14 - 23:40
אי אפשר עליהם. שחקני מכבי חוגגים
אי אפשר עליהם. שחקני מכבי חוגגים

המשחק בבלומפילד בין מכבי תל אביב למכבי חיפה היה חד צדדי, ובמשך 90 דקות ראינו רק קבוצה אחת על כר הדשא. מכבי פתחה בלחץ אדיר ועם דחיפת הקהל (ורק מי ששיחק בקבוצה הזו מבין עד כמה ההשפעה שלו גדולה) היתה טובה בהרבה. הקהל הזה יכול להביא אליפות לקבוצה בינונית, אז קל וחומר כאשר מדובר בקבוצה כמעט מושלמת.

המשחק נפתח בקצב אירופי ולאורך כל 90 הדקות ראינו קצב שבארץ לא רגילים אליו, כנראה שבגלל זה הדיוק נפגע מעט. מכבי חיפה, כמו הצהובים, ניסתה לעשות לחץ אבל עשתה אותו נמוך מדי ולא בחלק המגרש של מכבי כמו שבאמת לוחצים. אלו היו הדקות שבהן חיפה הבינה עד כמה חן עזרא היה חסר וכמה הוא משמעותי, ובעיטה שלו כמעט סידרה יתרון, אך במזל - רע או טוב - הכדור לא נכנס. סוף סוף לחואן פאבלו יש קצת מזל העונה.

לאורך המחצית הראשונה, מכבי לא נתנה לחיפה להרחיק כדור או לעבור את החצי והוכיחה כושר גופני יוצא מן הכלל - רמה מעל הליגה מהבחינה הזו. מכבי לחצה עם 7 שחקנים בחלק המגרש של חיפה, ולימדה את בנאדו איך עושים זאת נכון. שוב, פעם נוספת, טביעת האצבע של פאולו סוזה הורגשה בכל מהלך ובכל מצב נייח. השחקנים יודעים לאן לרוץ ואיפה לעמוד.

כבר בתחילת המחצית השנייה מכבי הרוויחה מטעות של סארי פלאח, עם צהוב שני שטותי בדיוק כמו הראשון. זו הייתה טעות טפשית שריסקה את מכבי חיפה. כבר בקרן, פריצה, השחקן שפלאח היה אמור לשמור, כבש. בחיפה לא ביצעו התאמה, מה שמצביע על פאניקה, ומכבי ת"א הרוויחה. הגול השני היה כמעט העתק, אבל השער של שרן ייני מסמל את מכבי ת"א החדשה. זה היה שער של נחישות ללא גבולות כשמלך האריות ייני לא מוותר עד שהכדור לא נשק לרשת.

מכבי דורסת כל מה שעומד בדרכה העונה וגם מול חיפה ראינו זאת כשהירוקים רק גנבו שער, בקושי. בדיוק אז הגיע הרגע הגדול של המשחק ובו ברק יצחקי גנב את אור הזרקורים. יצחקי קיבל כדור אדיר מראדי ונתן מספרת אפילו יפה יותר משל ערן זהבי – כאילו כדי להוכיח: הוא חזר, ובגדול. קצת אחר כך הגיעה המספרת של זהבי, שכמעט גנבה את ההצגה, ויש לי המלצה למכבי: תחרות מספרות בקרית שלום.

למרות שאין במכבי מצטיין אמיתי, והקבוצתיות היא שניצחה, מהראן ראדי זכאי למחמאות. לאחר לא מעט ביקורות העונה הוא הוכיח שיש לו ברגליים המון כדורגל עם מסירות מדוייקות, תנועה בלי הפסקה ועוצמה בבעיטות. זהבי היה שם כל הזמן, אבל ידע לתת למשחק הקבוצתי לתת את הטון ולהוכיח: מכבי רמה מעל הליגה.

ובנוגע לחיפה. הקבוצה צריכה להתמקד בלבנות עצמה מחדש לעונה הבאה ולאלו אחריה ורק שחקנים צעירים יעשו זאת. אני לא מבין למה שחקנים כמו איסמעיל ריאן ובמיוחד שובל גוזלן לא מוצאים מקום בהרכב. החלוץ היה חייב לפתוח לאחר שהוכיח עצמו העונה, ובנאדו חייב למצוא לו מקום.

התחלתי עם הקהל של מכבי ת"א, וגם אסיים איתו. מעבר לעידוד, הכבוד שהם נתנו לכל שחקן בסיום – היו כמו מהאגדות. פשוט תענוג לשמוע אותם מחמיאים ומעודדים. גם הקהל של חיפה הגיע בכמויות יפות מאוד למרות האכזבה מהקבוצה השנה, אך היה יפה אם היה נשאר עד לסיום להודות לשחקנים.