$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

שומרים אישית: אחד על אחד עם דוראנט ולברון

האחד צנוע ושקט בחוץ ורוצח על הפרקט. השני תמיד יתנהל כמו קיר בטון. זילברשטיין פגש אותם במשחקי האולסטאר

דניאל זילברשטיין
דניאל זילברשטיין  15.02.14 - 10:00

שאלה: בסולם של 1 ל-10, כמה נמאס לך לשמוע על היריבות עם לברון ג'יימס?
תשובה: "בערך 25".

התשובה הכנה הזאת של קווין דוראנט על השאלה שהפניתי אליו במפגש עם כוכבי המערב מלמדת אותנו שהנושא הסקסי הזה שם בצל את משחק האולסטאר עצמו, אבל לא פחות חשוב מכך, היא מלמדת אותנו משהו על הכוכב הענק של אוקלהומה סיטי. צנוע, שקט, אחר, אבל על המגרש - רוצח.

  • כל התוצאות והעדכונים הכי חמים, בעמוד ה-NBA החדש שלנו >>>
  • הוא הגיע לניו-אורלינס בטיסה קשה באמצע הלילה, רגע אחרי ששחרר מחסנית שלמה על הלייקרס במחצית שניה מהאגדות, בדרך ל-43 נקודות. ו-7 אסיסטים. אה, כן. ו-3 חטיפות. אם לשפוט על פי הלך הרוח בין העיתונאים כאן, כרגע עושה רושם שהוא עולה על כולם במרוץ לתואר ה-MVP של העונה הסדירה. מבחינה סטטיסטית שני השחקנים האלה די מתאזנים, כש-KD קולע יותר ולוקח קצת יותר ריבאונדים, וקינג ג'יימס מדייק באחוזים גבוהים יותר מהשדה ומוסר יותר אסיסטים.

    אבל מעבר למספרים, בהחלט נדמה שמשהו השתנה במנהיגות של הדוראנטולה, ביכולת שלו לסחוף את חבריו לקבוצה ולהפוך אותם לטובים יותר ובצמצום החולשה היחסית היחידה שבאמת הייתה לו בשנים האחרונות: היעלמות מהרדאר בדקות מתות. היום הוא שחקן שלם, שלומד, משתכלל ומשתפר בשלב של הקריירה שכבר חשבנו שאין לו כבר מה להמציא. זה יהיה עוול בקנה מידה היסטורי אם הבחור הזה יסיים קריירה ללא אליפות. בהנחה שראסל ווסטברוק יחזור בקרוב בריא בגופו, ובעיקר בראשו, דבר כזה לא יקרה.

    ש': בסולם של 1 ל-10, כמה נמאס לך לשמוע על היריבות עם קווין דוראנט?
    ת': "לא אכפת לי. תמיד מחברים אותך למישהו. בתחילת הקריירה זה היה קובי. עכשיו זה KD".

    זהו לברון ג'יימס מודל 2014. רגוע, בטוח בעצמו ובעיקר משוחרר מאותם קופים שרבצו לו על הגב ומנעו ממנו לקחת אליפויות בשלב מוקדם יותר בקריירה. מבחינת תשומת לב תקשורתית, הוא לא רואה אף אחד כאן. השולחן שלו מוקף שורות על גבי שורות של כתבים וצלמים והמאבק על כל פינה לא היה מבייש את מה שקורה בצבע במשחק פלייאוף. הוא מכיר כל שאלה ורוב התשובות מוכנות מראש.

    "לאוקלהומה סיטי יש מאזן טוב יותר? כבר הוכחנו שאנחנו מסוגלים לנצח בחוץ. מפסידים משחקים שלא היינו מפסידים בעונה שעברה? אנחנו שומרים את הטוב ביותר למאני טיים. היריבות שלנו על התואר התחזקו? גם אנחנו". הציפייה לקבל ממנו משהו קצת יותר אישי על השינוי האדיר שהוא עבר בכל הנוגע להתמודדות עם לחצים, נתקלת בקיר בטון. שאלתי אותו אם עבד במקרה גם עם פסיכולוג, בעיקר אחרי ההפסד המשפיל לדאלאס בסדרת הגמר של 2011. תשובתו: "כן, יש לי פסיכולוג. קוראים לו 'ספולדינג'. ואני דואג להכניס אותו לטבעת". נשמע כל כך פשוט, הא?