פירוק והרכבה: המהפכה שחייבים לעשות בחיפה

בכדי שמכבי חיפה תחזור לאיים על האליפות, בכרמל זקוקים לניתוח עמוק. אז מה שחר צריך לעשות? להביא מאמן שהתפקיד לא גדול עליו, להתערב יותר בבחירת הזרים ולהפוך את קטן למנטור שרק עולה מהספסל. כך הירוק יחזור לאופנה

רותם בארי
רותם בארי  01.03.14 - 11:00
השינוי מתחיל כאן (אלן שיבר)
השינוי מתחיל כאן (אלן שיבר)
תחילת כתבה

היה קצת עצוב בקרית אליעזר ביום שני. 13 אלף צופים במשחק מזויף, שהיה אמור להיות קרב העונה. ודווקא אחרי ניצחון, אבל כזה שהוא חסר השראה ועם מעט מאוד יכולת, מכבי חיפה חייבת לשנות ועכשיו, אחרת עונה הבאה תהיה כמו העונה האחרונה וזו שלפניה. שלא נטעה, הסיפור של הירוקים לא מסתכם בבעיה אחת, שתיים או שלוש, אלא במשהו עמוק וקרדינלי שזקוק לניתוח עמוק ורצף של פתרונות שבסופם יבוא שינוי מהשורש.

ללא מאמן צמרת אמיתי, עם מיעוט של שחקני בית מובילים, ללא עמודי תווך, ועם הרבה מאוד שחקנים בעו"ש - חיפה מוצאת את עצמה כבר שנתיים ללא שום יומרות כבר במחזור ה-10. יש משהו מעליב כמעט בכך שלמועדון המפואר הזה נותרה רק מטרה אחת - לסיים במקום השלישי שמוביל לאירופה. זה שווה ערך לניחום אבלים. לא מדובר בבני סכנין או מ.ס אשדוד, אלא בקבוצה שעד לפני שלוש שנים הייתה מודל למצויינות.

בראש ובראשונה, ולפני שיעקב שחר מגיע לשליש האחרון עוד העונה, הוא חייב לקבל החלטה על עמדת המאמן לעונה הבאה ואפילו לשנתיים הקרובות. שחר חייב לקבל אותה במהירות, כי את ההכנות לעונה הבאה היו כבר צריכים להתחיל לפני חודש. כנראה שאלה לא יהיו שמות כמו אברם גרנט (לא מעוניין), רן בן שמעון (לא רצוי) או אולי בכלל רוני לוי ששחר זוכר לו חסד 3 אליפויות ומחזיק ממנו מאוד מקצועית, אך כנראה שהוא ימשיך בבית"ר.

הרבה נכתב ונאמר על אריק בנאדו. מאמן לא רע שצריך לצבור עוד הרבה ניסיון, לאוו דווקא באימון עצמו, כמו בהרכבת ובניית קבוצה (שזה החלק החשוב ביותר,  מאמן הוא 70% פסיכולוג). כדי שיחזור למרכז הבמה, בנאדו חייב לאמן קבוצת נוער, לאומית או במקרה הטוב, קבוצת מרכז טבלה. אחרי שמונה לעוזר המאמן בנבחרת ישראל, שירות ענק יעשה לעצמו וגם הכדורגל ירוויח, אם בנאדו יקבל את נבחרת הנערים או הנוער ושם ירכוש את הניסיון. מכבי חיפה כרגע גדולה על בנאדו, כדי לאמן בירוקים צריך להיות מוכן, אי אפשר להשתפשף במועדון הזה.

התזרים השלילי בשתי העונות האחרונות במכבי חיפה הוא בלתי נתפש, כמות השחקנים שעברו ב-24 החודשים האחרונים בכרמל - בלי שם אחד גדול שכולנו זוכרים - רק מראה עד כמה האכזבה גדולה. לא צריך עשרה זרים בעו"ש רק כדי לסמן וי, צריך שניים או שלושה שחקנים איכותיים. חובה לייצר עמודי תווך, מה שאין היום בחיפה, להוציא את חן עזרא שצריך חינוך מקצועי על המגרש כדי באמת להפוך לגדול, כמו ערן זהבי במכבי ת"א, או ברדה ובוזגלו בב"ש.

על הירוקים להשלים את הפאזל ולבנות שיטה. הדבר החשוב ביותר בסגל לעונה הבאה היא עמדת השוער: אין לעשות רוטציה בעמדת ההגנה בכלל ובפרט בשוער. בויאן שראנוב הוא עדיין הימור וסימן שאלה ענק, ואמיר אדרי למרות יכולת לא רעה הוא לא שוער ראשון למכבי חיפה. אופיר מרציאנו מאשדוד הוא אופציה לשוער לשנים רבות קדימה, ישראלי שיפנה מקום לזר בעמדה אחרת.

בהגנה - צריך להחליט על שני בלמים שרצים במשך עונה שלמה. דקל קינן הוא בטון, אדין צוצאליץ' לא יציב ואולי צריך לעזוב וסארי פלאח לא יכול (עדיין) לסחוב הגנה על גבו (השאלה לשנתיים או בלם שלישי על הספסל יוציאו ממנו בלם טוב לעתיד). טאלב טאווטחה מוכשר אבל חסר מאוד בצד ההגנתי וגם חסר משמעת טקטית על המגרש, וההגבהות שלו לא בכיוון. אייל משומר הוא באנקר - בכל פעם הביאו שחקן בעמדה שלו ותמיד הוא חייך אחרון. יש לו עוד זמן עד שיתפסו לו את הג'וב.

אייל גולסה כבר לא שייך למעשה למכבי חיפה והצורך בקשר 50/50 הוא אקוטי וכאן חייב לבוא זר. עידן ורד ורובן ראיוס? צריך להשאיר אחד מהשניים אבל שיוגדרו כבאנקר בטוח בליגה, בסגנון של ליאור רפאלוב או מאור מליקסון (שניהם לא יחזרו לארץ). בכלל, מכבי חיפה הפסיקה להסתער על הישראלים הבכירים בשוק, והיא מסתפקת בבינוניות ישראלית כשכל הטובים נמצאים בקרית שלום. יניב קטן? הוא חייב להתחיל ולהשלים עם זה שהעזרה שלו לקבוצה תהיה בפן החברתי-מנטלי, שיקבל דקות מהספסל, בסגנון שלום תקוה בזמנו בהפועל ת"א. סוג של ערך מוסף שיכול להיות גם זה שמביא אליפות בסוף.

בהתקפה? שינוי אחד וחיפה תקצור פירות בעונה הבאה. שמעון אבוחצירה (חוסר מזל העונה שהוביל לחוסר ביטחון נוראי) ואלון תורג'מן שמתפתח נכון הם שני חלוצים מצויינים, ועם רכש נכון (להחזיר את תומר חמד למשל), ממוצע ההבקעות של חיפה יעבור שדרוג.

אבל איפה הערך המוסף? מה יהפוך את חיפה לקבוצה עם מנטליות של אלופה? ציפורים לוחשות שיוסי בניון יגיע לעונת פרידה, אך מלבד אקט שיווקי ושני עמודים מרכזיים בעיתון קשה לדעת אם זה יוביל להצלחות. מקצועית יש פה סיכון שיכול להביא לכישלון.

התוסף חייב להיות בבחירת זרים, אבל לא שוב בינוניות מוכרת, אלא הפשלת שרוולים ומעורבות אישית של שחר בעצמו. כשהוא מעורב אישית, היה לו בינגו בזרים, מקנדאורוב ועד יעקובו, פראליה, רוסו ועוד רבים. כשהבוס היה מעורב מקצועית בהבאת הזרים, הוא לא כמעט ולא החטיא מהשדה. חופש הפעולה שהוא נתן למאמן בשנים האחרונות מיצה את עצמו ונכשל, אם נהיה כנים. עם הניסיון שלו בכדורגל, לא יזיק לשחר להגביל את המאמנים שלו, והבאת הזרים זה הגבול הנכון.

3 שנים נוראיות עברו בירוק, ועכשיו החיפאים נכנסים לשחק באיצטדיון המפואר ביותר בארץ עם 30.000 מקומות ישיבה. כדאי למלא אותו וליצור פייט לרכבת הצהובה, כל יום שמדחיקים את הפתרון הוא מאוחר, אפילו מאוחר מדי. אוהדי הירוקים וכלל חובבי הכדורגל מצפים לראות את המהלכים של הצוללת הירוקה, כי גם הן מבינים שחיפה חזקה שתלך ראש בראש עם הצהובים, תתן לליגה החלשה שלנו ולכדורגל שלנו בעיטה גדולה למעלה.