במספר כלי תקשורת פורסם בתחילת השבוע שלמרות שעל פי החוזה בין הפועל תל אביב לבין רן בן שמעון מגיעים למאמן פיצויים בגובה חצי מיליון ש"ח, הפועל לא תשלם לו ותלך לבוררות. חוזים לא צריך לכבד? האם חתימה על חוזה היא אופציה – רוצים מכבדים, לא רוצים לא מכבדים? אני יודע מה יגידו לי בתשובה: "החוזה לא ברור", "רן בן-שמעון לא הצליח אז לא מגיע לו כלום", "הפועל במצב קשה – רן צריך להתחשב".
בואו נבדוק את חוזהו של רן, ושמישהו יגיד לי מה לא ברור בפסקה הבאה, גם אם הוא לא משפטן: "מוסכם כי למועדון אופציה להביא הסכם זה לסיומו במהלך פגרת הקיץ הרשמית מכל סיבה שהיא, וזאת בכפוף לתשלום פיצוי למאמן בסך 500,000 שקלים ברוטו, אשר ישולמו לו בתוך 30 ימים מיום ההודעה על מימוש האופציה והפסקת ההתקשרות על פי סעיף זה". מה לא ברור פה?
כמה קל ללכת לבוררות (אלן שיבר)
בליל החתונה הייתם באופוריה? (הפועל ת"א, האתר הרשמי)
התנהלות בעלי הפועל היא רק דוגמא לסוג של כוחנותם של בעלי קבוצות הקיימת בכדורגל הישראלי, ומן הסתם גם בחברה הישראלית כולה. הנהלות לא מרגישות חייבות לעמוד במילותיהן, אפילו אלה הכתובות שחור על גבי לבן. כאשר הכל נפלא – חותמים בכיף, כמו בעל החותם על כתובת אשתו בליל חתונתם בלי לשים לב לסכום המופיע בה. אבל כאשר חס ושלום רוצים להתגרש, אז פתאום אומרים לעצמם בעלי הקבוצה: "יש לנו בעיה תקציבית, אז בואו נחסוך את הפיצוי המגיע למאמן העוזב. הוא הרי כבר לא יכול להועיל לנו". והתשובה לכך היא מאד פשוטה ומאד ברורה: הסכמים יש לכבד. נקודה. כשכולכם הייתם באופוריה, בליל החתונה, הייתם צריכים לשים כסף בצד למצב בו תרצו להיפרד.
אבל לא. כמה יותר קל לא לשלם ולכפות על המאמן, במקרה זה, רן בן שמעון, ללכת לבוררות. בהפועל אומרים לעצמם, שאולי רן יתפשר על חלק מהסכום, אולי יגיד לעצמו: "עורך הדין יעלה לי ממון רב, ואת הכסף אראה עוד נצח נצחים – אז באמת אולי כדאי לוותר". הם חושבים שאולי רן יסביר לעצמו שלא כדאי להתעמת עם בעלי קבוצה, כי זה לא ייראה טוב בחוץ, ויוותר על חלק מהכסף. וחוץ מזה – מה יש לבעלים להפסיד? מקסימום הבורר יכפה לשלם את המגיע לו על פי החוזה ואולי עוד כמה שקלים החזר הוצאות משפטיות. בקיצור – לבעלים אין מה להפסיד, רק להרוויח: "או שהכלב ימות או שהפריץ ימות".
זהו שלא. בעיני לפחות, לא יכול להיות מצב בו בעלי קבוצה לא מכבדים חוזים, לא משלמים בזמן, ובזמן זה בזמן, נקודה. לא כמקובל במחוזותינו שבעלי קבוצות משתוממים למה שחקנים מתרעמים על הלנת שכרם. כן, גם שבועיים, שלושה, חודש אחרי המועד – זו הלנת שכר. נכון, שבעלות על קבוצת כדורגל אינה עסק, כי אי אפשר להרוויח כסף בכדורגל - אבל הבעלים הם אנשי עסקים. לא הייתי רוצה לחשוב שבעלים של קבוצות כדורגל מתנהגים כלפי לקוחותיהם ועובדיהם כפי שהם מתנהגים כלפי שחקנים ומאמנים. בעיני, איש עסקים שנוהג בכוחנות ושולח את המאמן להזיע בגין הכספים שמגיעים לו על פי חוזה – ינהג כך גם בעסקיו הפרטיים.
* גילוי נאות:
א. אני ידיד אישי של רן בן-שמעון.
ב. רן ממש לא אהב את הרעיון שאכתוב מאמר זה.