פעמיים קורצקי: מאמן מצויין, שחייב להיענש

מאמן בית"ר בנה קבוצה נחושה ורעבה, אבל על שיחת הטלפון המבישה הוא צריך להיענש. טביב מסוגל לעשות זאת? אפק ראה בבלומפילד מנצחת מלאת תשוקה והפועל איטית וכבדה. וגם: העצבים של חיפה מול הכוכבים של אלישע והפתרון הפשוט לסכנין נגד ק"ש

עומרי אפק
עומרי אפק  28.10.14 - 13:30
קורצקי. יש לו מקום בליגת העל? (אלן שיבר)
קורצקי. יש לו מקום בליגת העל? (אלן שיבר)
תחילת כתבה

מצד אחד, מנחם קורצקי מאמן נהדר ואני מרשה לעצמי להדגיש את זה כאחד שראה מקרוב אימונים שלו. על המגרש הוא מעמיד בית"ר טקטית, חזקה, נחושה ורעבה. השחקנים מחוברים אליו, ונכון לעכשיו הוא מחזיר ניצוץ של התלהבות ותשוקה במשחק, דבר שהיה חסר בשנים האחרונות בבית"ר ירושלים. 

מצד שני, אני לא קונה את הטיעון שבשיחה פרטית מותר לו להשתלח, לקלל בשפה מבישה פעם אחר פעם במשך דקות ארוכות, לאיים, להשתמש בביטוים כמו "לא מפותח מהדרום" ועוד. ההתנצלות שלו נכונה וכנה, אבל מאמן ברמה הזו ובמקום שלו חייב לעמוד בפני שימוע.

לצערי, ומתוך ניסיון, יש אצלנו במדינה הרבה פרובוקטורים בשקל וחצי שמרשים לעצמם לאיים ולקלל
בסדרתיות גם במגרש וגם בחיים הפרטים. אין גבולות ואין נורמות ראויות של מותר ואסור. הבעיה מתחילה כשאוהדים אלימים לא מורשעים, עושים מה שבא להם בכל מקום ובכל שעה - ומחכים למעידה קטנה כדי לעשות רעש בתקשורת.

לכן, גם הגיוני, שמדי פעם יהיה קשה להבליג ותצטרך לענות חזרה בחריפות או להעמיד מישהו במקום חזרה. צריך עור של פיל, גם אם זה לא נראה ככה. אבל לא בצורה כזו, לא בשיחה כזו, לא באיומים כאלה שמזכירים מאפיונרים ולא בביטוים שמביישים – בעיקר - את קורצקי עצמו.

בעל בית ראוי היה מזמין אותו לשימוע, כי מדובר במאמן שמוביל מועדון ענק, אבל אלי טביב על סמך נסיונו והרשעתו, כנראה היה מייעץ לו לתקוף את האוהד ולהעלים ראיות. מכאן לא תבוא הישועה. אני בטוח שקורצקי למד שיעור על החיים כדמות מובילה במועדון לחוץ בכדורגל שלנו ויידע להתנהל בצורה שונה להבא. גם לאחר שימוע או העמדה לדין.

בית"ר מלאת תשוקה, הפועל איטית וכבדה

והיה גם משחק בבלומפילד, משחק שהוכיח שבית"ר היא קודם כל קבוצה עם תשוקה - לוחצת, רעבה להצלחה, שגם ביום בינוני ומטה גורמת להגנה המביכה של הפועל תל אביב לטעות ולנצח. הצעירים של בית"ר חייבים להשתחרר מהכדרורים המיותרים שלהם פעם אחר פעם. לשחק מהר יותר, עם מעט נגיעות והרבה תנועה בלי כדור. את הכישרון והדריבל שישאירו לאיזור הרחבה. מי ששוב בלט היה אלי דסה שראוי להיכלל בסגל הנבחרת כמגן ימני שני, עם כל הכבוד לאל-חמיד. גם שלומי אזולאי עם עוד בישול מתגלה כרכש נהדר. קלאודימיר וארסו מוסיפים המון בחלק האחורי.

לגבי הפועל. הקבוצה איטית, מניעה כדור בלי קצב גבוה, עם בלמים שמתחכמים וגורמים לטעויות ולחץ מיותר. וזה עוד לפני הטעות הנוראית של דני עמוס. מי ויתר על קליימן בשביל עמוס? מי הכיר את נחמני בכלל בזמן שהפועל וחצי ליגה רדפו אחרי גוזלן? מי לקח את זאביק חיימוביץ' ושיקם אותו ומי הביא את סארי פלאח ממכבי חיפה? מי נותן לשלומי אזולאי שחקן ליגה לאומית עד העונה לנהל לו את האמצע, ומי נותן לאבוטבול וזגורי מהצד השני?

להפועל תל אביב יש הרכב וגם סגל לא פחות טוב על הנייר מבית"ר ירושלים, אבל על המגרש זה נראה אחרת. אסי דומב יצטרך לשנות מהר את הדינמיקה הזאת.

חיפה העצבנית מול הכוכבים של אלישע

מי שעוד צריכה לשנות את הדינמיקה, ומהר, היא מכבי חיפה שמגיעה לווסרמיל לחוצה ועצבנית, במשחק שיכול להחזיר אותה לעניינים או לפרק את החלומות שלה. סטנוייביץ' עוד לא ראה משחק אחד אמיתי טוב של קבוצתו, ומגלה שהאופי של חדר ההלבשה, של השחקן הישראלי ושל סביבת העבודה הם משהו שלא רואים ומבינים גם במאה קלטות של משחקים. עכשיו הוא מנסה למנוע הדלפות, לנער שחקנים, להעיף אחרים ליציע ולחכות ליוסי בניון בכל ראיון. א' - זה לא מתכון להצלחה, וב' - אי אפשר לשחק התקפי כשההגנה שלך שווה ספיגה או שתיים בכל משחק. אולי צריך להחליף דיסקט. לחזק את הקישור על חשבון חלוץ ולקבל קבוצה הרבה יותר צפופה, אגרסיבית וקרובה.

המארחת, באר שבע, נמצאת במומנטום נהדר. זאת לא היכולת, כמו התחושה שכל הכוכבים נכנסים לעניינים מבלי שכמעט איבדו נקודות. מה שלא יקרה במשחק הזה הוא סיפור. הנפילה של מכבי חיפה או החזרה שלה לעניינים דרך ניצחון גדול בווסרמיל וצמרת לוהטת. 

נ.ב. - הפיתרון למשחק של סכנין וק"ש

בהמשך לפארסה המגוחכת על המשחק בין בני סכנין לעירוני קריית שמונה, שעד 13:00 אף אחד לא היה מסוגל להגיד האם יהיה משחק, איפה ומתי. אם הבעיה בדוחא היא התאורה, ואין מגרש אחר לשחק בו, אז למה לעזאזל לא חשבו לשחק היום ב-15:00 במגרדש הביתי של סכנין? אנחנו בחודש אוקטובר, לא באוגוסט. מדהים כמה מסובך לחשוב פשוט.