מבחן בגרות: למכבי הזו יש אופי וחוזק מנטאלי

החוזק המנטלי של מכבי ברגעי ההכרעה צריך לעודד את גודס. ארז אדלשטיין על ההחלטה של המאמן ללכת עם סילבן לנדסברג, דוגמא בשם דווין סמית' ונקודות לשיפור לקראת הדרבי ולפני ריאל

ארז אדלשטיין
ארז אדלשטיין  24.01.15 - 11:13
תחילת כתבה

צריך לפרגן למכבי תל אביב על ניצחון חוץ במקום קשה, גם אם היריבה היא לא האיכותית ביותר וסוחבת המון מגרעות. אפשר להשתאות מהיכולת של הצהובים להתאושש בקלות מפתיחת משחק לא טובה וממומנטום של היריבה לקראת רגעי ההכרעה. במקום שבו קבוצות אחרות נגררות לכדור שלג ולמדרון שלילי, מכבי מראה את החוזק המנטלי שלה וזו נקודה מאוד מעודדת מבחינת גיא גודס שמראה על התקדמות הקבוצה. השקט וקור הרוח של גודס, שאפיינו אותו גם כשחקן, עוזרים לשחקנים לצאת גם ממצבים קשים.

מה מכבי רצתה להשיג במשחק הזה מבחינה טקטית? להכריח את אנדרסון ללכת לימין, כי כמו הרבה שחקנים ימניים הוא מעדיף ללכת שמאלה. ככה הוא חודר וכך קולע בכדרור. ניסו להביא אותו לאיזורים צפופים ואפשר להגיד שמלבד שתי השלשות המטורפות מכבי עמדה ביעד וגרמה לו לזרוק באחוזים נוראיים - 4 מ-11 מהשתיים, 36 אחוז, כשהממוצע שלו עומד על 43.

הליטאים, מאז ומתמיד, בכל הגילאים ובכל הרמות, מתאפיינים בהליכה החזקה שלהם לריבאונד ההתקפה. אז נכון שז'לגיריס לקחו 17 כאלה (לעומת 10.5 בממוצע) אבל צריך לקחת בחשבון שבגלל ההגנה הטובה של מכבי, שהגבילה את קובנה ל-35 אחוז מהשתיים (במקום 47 בממוצע) היו המון החטאות וכדורים להילחם עליהם – 29 מהשתיים ו-14 מהשלוש. אותם 17 כדורים חוזרים בהתקפה, בצירוף 6 שלשות מומנטום – 4 של מילאנקיס במשחק מעבר או בחוסר תקשורת בהגנה, ושתי השלשות המטורפות של אנדרסון השאירו את המארחים במשחק.

מצד שני, ז'לגיריס היא אחת המאבדות הכרוניות ביורוליג ומכבי הכריחה אותה ל-16 איבודים, שיחד עם 9 החסימות (6 של טיוס, 2 של רנדל, 1 של אלכסנדר) נתנו לצהובים אופציה לרוץ לסלים קלים ולא להיגרר להתקפה עומדת ברגעי המשבר.

בדרך כלל, כשסילבן לנדסברג נכנס הוא ישר מעיף שלשה או שתיים על אוטומט. כשזה נכנס בליגה, הוא נשאר על הפרקט. ביורוליג, לא תמיד זה נותן לו ביטחון, או לגודס ביטחון להשאיר אותו. הפעם בפעולה הראשונה הוא חדר לסל, ולמרות שאיבד, שידר אגרסיביות. הסלים הגדולים שעשה ברגעים שאחרים לא לקחו אחריות היו בהליכה לצבע. ז'לגיריס משחקת עם עם פוינט גארד חלש ושני גארדים גבוהים וזה נתן לגודס ביטחון – וזו ההחלטה של המשחק – לשחק עם לנדסברג בעמדה 2 ולהיות התוספת ליד אוחיון ופארגו במקום מרקז היינס, שבדקה ו-8 שניות על המגרש הספיק לייצר 7- במדד הפלוס/מינוס.

בגלל שהליטאים לא משחקים עם שני מוליכי כדור, ללנדסברג היה קל לרדוף אחרי מילאנקיס, לצאת בחסימות ולמנוע ממנו את הקליעות. זה לא היה גארד שמבליט את החולשות שלו, ועל זה המחמאות למאמן.

מכבי הראתה שאפשר לנצח משחק חוץ עם מיעוט שלשות – שלוש מ-9 בסך הכל. בכלל, בארבעת משחקי הטופ 16 יש ירידה בשלשות של מכבי: 21 מול פאו, 19 מול הכוכב האדום, 15 מול בארסה ו-9 בליטא. רק בתחילת השבוע נגד ירושלים, אלופת אירופה זרקה וקלעה 15 מ-27 – מה שמראה על חולשת ההגנות בליגה שלנו. נתונים אלה מראים על הבגרות של מכבי בזיהוי מצבים ותהליכים תוך כדי משחק – וההוכחה הכי טובה לכך היא דווין סמית'. בדרך כלל כמות זריקות השתיים שלו בניצחונות שווה לשלשות, ובהפסדים כמות השלשות שלו היא פי 3 מהשתיים. הפעם סמית' העדיף ללכת לצבע ולא להתבסס על הקליעה מבחוץ וסיים עם 5 מ-8 מהשתיים ו-0 מ-1 מהשלוש כולל 6 נקודות בהליכה לצבע ברגעי המפתח.

בגזרת הגבוהים אין חדש תחת השמש. סופו היה חלש בחוץ לעומת משחקי הבית, ואלכס טיוס עם תפוקה ואנרגיה מדהימות במשחק החוץ השני בטופ 16.

בראייה קדימה לשבוע האינטנסיבי והקשה של מכבי, גם בדרבי נגד הפועל (קבוצת ההגנה, לפחות בגארדים הטובה בליגה מלבד מכבי) וגם במשחק הגדול מול ריאל בחמישי, צריך לשים לב רק שבמשחקי הבית נגד בארסה וצסק"א, שתי מועמדות לפיינל פור, הצהובים קלעו מהשתיים באחוזים נמוכים - 33 נגד הרוסים ו-36 נגד הספרדים. במכבי יהיו חייבים לשפר את המשחק העומד נגד ריאל, כי לא בטוח שהם יתנו לרוץ, כמו שלא בטוח שהפועל תיתן לרוץ כמו שראינו במשחקים הקודמים בין הקבוצות. גם בליטא, מכבי לא הלכה מספיק לקו, דבר שחוזר ביותר מדי משחקים, ונגד העומק של ריאל מכבי תהיה חייבת למשוך יותר עבירות.